לואיי אחמד הוא מוסלמי מתימן שברח - ונחת בישראל. בריאיון בלעדי ליוסף חדאד ששודר הערב ב"שבת בחמש" הוא סיפר על החשש לחייו, על שטיפת המוח שעוברים ילדים צעירים בתימן ועל כמה הופתע מישראל, שהפך לפעיל הסברה בעולם למענה.
גדלת בתימן והיית תחת שליטת החות'ים. עד איזה גיל היית, למעשה, חלק מהחות'ים?
כשהחות'ים השתלטו, הם השתלטו בכוח. זוהי קבוצת טרור אלימה, שפשוטו כמשמעו, לקחו נשק, והחליטו ללכת למשרדים ולמוסדות התימנים, כיוונו את אקדחיהם כלפי האנשים, ואמרו, "אם לא תעזבו, נהרוג אתכם. והם השתלטו על המדינה בהפיכה. הסלוגן שלהם הוא "מוות לישראל, קללה על היהודים", וזוהי משימתם העיקרית. הם קיימים כדי להחריב את ישראל ולשנוא את היהודים.
איך הם השיגו כוח? מאיפה?
המשטר האיסלאמי באיראן. המשטר האיסלאמי הוא התמנון, והחות'ים הם פשוט אחת הזרועות.
אני רוצה קצת לחזור לילדות שלך בתימן. מה למדת על ישראל?
ובכן, בתימן אפילו לא ידעתי שאנשים כמוך קיימים, לא ידעתי אפילו שיש ערבים בישראל. אם אתה ערבי שחי בישראל יש סיכוי גבוה שאולי תיהרג על ידי יהודים, שאם תפגוש יהודים מחוץ לישראל, הם כנראה יהרגו אותך, או יגנבו את הכסף שלך.
זה מה שלימדו אותך מגיל אפס?
האמת, זה הרבה יותר גרוע, כשהייתי במסגדים בצנעא כשהייתי בן שמונה, הייתי יושב וחוזר אחרי האימאם שלי, שהיה אומר בסוף התפילה, "שאלוהים יחריב את ישראל". ואני, כילד, הייתי אומר, "אמן, שאלוהים יהרוג את היהודים". אז מאז שהייתי ילד עברתי שטיפת מוח כדי שאני אשנא ישראלים, יהודים ואת ישראל.
אתה כבר לא בתימן, המשפחה שלך שם, האם חלק מהם גם חות'ים?
יש לי בני דודים שהם חות'ים, בהחלט.
ברצינות?
כן.
רגע, אז בני הדודים שלך עכשיו נלחמים בנו?
כן. יש לי בני דודים שמשגרים את הטילים, בני דודים שמטביעים ספינות. כן, זה עצוב להגיד, אבל אתה יודע, שנינו ישבנו באותם מסגדים וקראנו את אותם הדברים ואמרנו, "מוות לישראל, שאלוהים יהרוג את היהודים שאלוהים יהרוג..", אז אני מבין שהם עדיין שטופי מוח.
אבל מה השתנה אחרי 7 באוקטובר?
אחרי 7 באוקטובר, החלטתי לבוא לישראל כדי לראות הכול בעצמי.
פחדת?
פחדתי מאוד. האמת שרעדתי במטוס. הייתי בטוח במאה אחוז שכשאגיע לפה יתקפו אותי, יהודי ירק עליי אם אנשים יגלו מאיפה אני אז יכו אותי ברחוב. אז קודם כל, כשהחלטתי לבוא יידעתי את החברים ואת המשפחה שלי, ורוב החברים שלי, המשפחה שלי, אחי, החבר הכי טוב שלי, כולם חסמו אותי. החלטתי ללכת למוזיאון תל אביב כי ידעתי שיש שם מיצג לחטופים. הייתי כל כך בהלם שהלסת שלי נשמטה, ואז בכל יום ששהיתי בישראל התאהבתי במדינה, בחברה, בתרבות. אף פעם לא ראיתי ערבים, נוצרים, יהודים, מוסלמים, חיים בדו-קיום באותה מדינה בצורה הזאת. זה שינה לי את הכימיה במוח.
למה זה חשוב לך, כמוסלמי, כמישהו מתימן, לעשות סרטונים על ישראל, ולהראות את המציאות בשטח פה?
בגלל המשפחה שלי, בגלל החברים שלי. כששבעה באוקטובר קרה, ראיתי שהחברים והמשפחה שלי ואנשים שהם כל כך קרובים אליי, אומרים שחמאס הם לוחמי חופש, חמאס הם המושיעים של הערבים במזרח התיכון. זה השפיע עליי ברמה האישית לראות שהאנשים שגדלתי איתם, המשפחה שלי והחברים שלי, אנשים שאני אוהב כל כך, כל כך בורים ומלאים שנאה.
אתה יודע, אנחנו מתקרבים לסוף הריאיון הזה, ואני רוצה להראות לך כמה תמונות
בטח.
תסתכל עליהן ותגיד לי מה אתה מרגיש כשאתה רואה אותן. טוב, התמונה הראשונה היא של מנהיג החות'ים עבד אל-מלכ
כשאני רואה את התמונה הזאת אני רואה מישהו שהרס את המדינה שלי, מישהו שלא אכפת לו מהעם התימני.
הדובר של החות'ים
הייתי רוצה לראות אותו ואת שאר החות'ים מושמדים.
מה אתה רואה כשאני מראה לך את דגל תימן?
הלוואי ויכולתי להגיד גאווה, כי מה שאני מרגיש זה עצבות. אני רואה חברה שהיא כל כך יפה, וכל כך אדיבה, וכל כך אוהבת וכל כך פשוטה חברה שנגנבה ממנה המדינה. אבל אני מתגעגע לבית שלי, והאמת שאני מרגיש קצת את הבית שלי כשאני בישראל, כי יש פה כל כך הרבה תימנים.
אני חושב שזו הדרך הכי טובה לסיים את הריאיון הזה
בעזרת אללה.