ככל שעוברים הימים מתבהרת התמונה הנוראה על התנאים הבלתי נתפסים שבהם הוחזקו החטופים בשבי חמאס, ובהם גם גדי מוזס - בן 80 שנחטף ראשון מבין בני משפחתו מקיבוץ ניר עוז. אמש (שישי) חשפנו ב"אולפן שישי" כי מוזס בילה את רוב תקופת השבי לבד, כשרק ימים ספורים לפני שחרורו פגש לראשונה חטופה נוספת - ארבל יהוד.
במשך 70 ימים מוזס הוחזק בדירה חשוכה ללא שומרים. אוכל הוכנס לו פעמיים ביום, בלי שראה או דיבר עם איש. הוא הועבר בין דירות שונות - ולא הוחזק במנהרות. באחת הדירות אף הצליח לצפות בטלוויזיה. רוב הזמן, כך מתברר, שהה בחדר צפוף של 2 על 2 מ"ר.
במשך יותר מ-480 ימים גדי לא אמר נואש. כדי לשמור על כושרו הגופני והמנטלי, הוא צעד מדי יום 7 ק"מ - תוך ספירת בלטות, ופתר תרגילי מתמטיקה וגיאומטריה. משקפיו נשברו בחטיפה, ורק אחרי שלושה חודשים, בעקבות התעקשותו, קיבל זוג חדש - ושני ספרים. עוד בשבי נודע לו על מות בת זוגו אפרת כץ והוא התאבל עליה, אך לא ידע מה עלה בגורל בתו מורן - וזו הייתה שאלתו הראשונה עם הגיעו לישראל.
במהלך השבי גדי ירד 15 ק"ג והתמודד עם תנאי היגיינה קשים. הוא התקלח פעם ב-5 ימים, בקערת מים פושרים שאותם שפך על ראשו בכוס. למרות הכאב, הוא התעקש להתגלח - כדי לשמור על הופעה מסודרת. מנטלית, הוא החליט לחיות מיום ליום - בלי לחשוב על השחרור.
רגעי האימה של גדי מוזס
גדי תיאר את רגע היציאה מהשבי, הרגע שבו יצא מהרכב, כדקות של פחד מוות. הוא פחד שהוא וארבל יעברו לינץ'. ואמר: 'החזקתי עד עכשיו - ומזה אני אמות'. אבל הוא הצליח לשרוד את הסיטואציה הבלתי נתפסת הזאת. בשבי היו לו שני רגעים נוספים שבהם חשש סכנה ממשית לחייו: הרגע הראשון היה כשהשומר שלו התלבש פתאום בלילה, שם כיסוי ראש - והכניס את האקדח והקלאץ'. אז, גדי היה בטוח שהוא בא להרוג אותו.
רק בבוקר הוא הבין שזה היה חילוף משמרות. הוא אמר לשומר שלו: 'הפחדת אותי', והוא ענה שבאיסלאם מתייחסים לשבויים כמו לבני בית, וגם אם יקרה משהו כזה - הוא יגיד לו קודם. הסיטואציה השנייה והבלתי נתפסת הייתה כשהוכנס לטנדר - במשך 12 שעות, בחום, מתחת למשרדי הצלב האדום וצווה לחכות שם.
מוזס חשב שמשחררים אותו, אבל בסוף רק העבירו אותו לדירת מסתור אחרת. הדבר אירע הרבה אחרי העסקה הראשונה, ולדבריו זה היה רגע מאוד מייאש. אחרי כל מה שעבר, הוא הבטיח לשובים שלו שכאשר יהיה שלום - הוא יגיע אליהם וילמד אותם חקלאות.
תגובות