התנגשות חזיתית בין הרשות המבצעת והמחוקקת לרשות השופטת – זהו תרחיש הבלהות שמפניו מזהירים בימים אלה משפטנים, פוליטיקאים ובכירים נוספים. משיחות שערכנו עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובתחום המשפט החוקתי, עולה שלא מדובר בתסריט דמיוני אלא באפשרות ריאלית נוכח המשבר סביב פיטורי ראש השב"כ רונן בר במקביל להליך הדחתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
בזמן שהצו השיפוטי להקפאת פיטורי ראש השב"כ תלוי ועומד, וחברי קואליציה קוראים להתעלם מהצו, ניצבת ישראל בפני שאלה שמעולם לא נאלצה להתמודד עמה – מי קובע את החוק במדינה ולמי צריכים גופי הביטחון לציית כשהדרג המדיני ובית המשפט העליון מורים הוראות סותרות.
"ארגוני מודיעין צריכים לפעול על פי החוק"
"ארגוני מודיעין צריכים לפעול על פי החוק", אמר ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי בשיחה עם N12. לדבריו, "משבר חוקתי יעמיד את ראשי מערכת הביטחון לפעמים בפני דילמות של קבלת החלטות, אבל אני חושב שאם יהיו מספיק חכמים, יוכלו לנהוג גם על פי החוק וגם לקיים מערכת יחסים סבירה עם הממונים עליהם".
לדעת הלוי, "הדחת ראש שב"כ והיועמ"שית במקביל מצביעים בוודאי על מגמה שעלולה להשפיע על המחשבות של פקודים וראשי מערכת הביטחון, איך לנהוג אם יעמדו במצב דומה. יכול מאוד להיות שהממשלה תחליט שהיא לא רוצה להעמיד את ראשי מערכת הביטחון בפני דילמות שלא כדאי שיצטרכו להתמודד איתן".
כשנשאל אם ייתכנו התפטרויות של בכירים במערכת הביטחון כמחאה אם הממשלה לא תציית לצו בג"ץ, הלוי השיב: "אני לא יודע, אני לא רוצה להיכנס ללב ולמוח של אנשי מערכת הביטחון. כל אנשי מערכת הביטחון אינם דומים אחד לשני. אין פה כללים ברורים בדברים הללו".
"הדרך למלחמת אזרחים"
גורם בכיר לשעבר במערכת אכיפת החוק ששוחחנו עמו הביע דאגה מהיעדר תגובה פומבית של ראשי זרועות הביטחון לאחר קריאות השרים להתעלם מצו בג"ץ בעניין הקפאת הדחת ראש השב"כ. "במדינה נורמלית, הייתי מצפה שכל ראשי ארגוני הביטחון – המפכ"ל, הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד – יצהירו בבירור שבמקרה של התנגשות בין הנחיות, הם מחויבים לחוק ולפסיקות בית המשפט העליון. אולם הם נמנעו מלעשות זאת, במיוחד בולט הדבר במשטרה".
לדבריו, התרחיש המסוכן ביותר הוא כאשר גופי הביטחון עצמם מתנגשים זה בזה: "נניח שתתקבל החלטה שמבטלת את פיטורי ראש השב"כ. אם ראש הממשלה יאמר שאינו מציית לבג"ץ וראש השב"כ יפעל לפי החוק ויסרב לעזוב את תפקידו, ייווצר מצב בלתי-אפשרי – ראש שב"כ שכפוף לממשלה, אך לא מבצע את החלטתה, וממשלה שצריכה להפעיל את השב"כ – הארגון הכי מרכזי בימים אלה – כשיש חילוקי דעות מהותיים ביניהם".
"מה יקרה אם השר בן גביר יורה למפכ"ל לשלוח צוות שיעצור את ראש השב"כ שמסרב לעזוב את משרדו? צוות יגיע למטה השב"כ וייתקל במאבטחי שב"כ חמושים. זה המתכון לפתיחתה של מלחמת אזרחים", הוא הזהיר.
הבכיר לשעבר הציג דוגמה היפותטית נוספת: "ברגע שראש הממשלה אומר 'אני לא מציית לבג"ץ', הוא פוגע באופייה הדמוקרטי של המדינה. לפי חוק השב"כ, לראש השב"כ יש סמכות לחקור את ראש הממשלה ולעצור אותו ברגע שהוא משנה את אופייה הדמוקרטי. האם ראש השב"כ יעצור אותו? ברור לנו שלא, אבל ברור לנו שאם כן, אז אנחנו בפתחה של מלחמת אזרחים. לכן חיוני ששני הצדדים יקבלו את פסיקת בג"ץ, יהיה תוכנה אשר יהיה".
"המשטרה חייבת לציית לחוק, לא לפוליטיקאים"
מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ, הביע דאגה עמוקה מהתערבות פוליטית במערכת אכיפת החוק: "הסכנה האמיתית היא שהמערכות הביטחוניות, בהן המשטרה, יפעלו לפי רצון הפוליטיקאים במקום לפי החוק והפסיקות. זוהי פגיעה מהותית בשלטון החוק".
"אני מודאג מהמציאות הנוכחית, שבה שר ממונה חורג ממגבלות תפקידו ומתערב בליבת העבודה המקצועית – בחקירות ובטיפול בהפגנות", הסביר חפץ. "השפעתו על מינויים ועל שיקול הדעת של קציני המשטרה, ובפרט המפכ"ל, היא תופעה מטרידה ביותר". הוא סיפר כי בפגישה לאחרונה עם המפכ"ל דני לוי, הציב בפניו דרישה ברורה: "הבהרתי לו שעליו להגן על המשטרה מפוליטיזציה, ואם אינו מסוגל לעשות זאת – עליו להסיק את המסקנה המתבקשת ולהתפטר".
חפץ הוסיף: "אנו עדים לניסיונות לסכסך בין גופי הביטחון. למשל, לאחרונה נפוצו שמועות על חקירות של השב"כ נגד המשטרה, שהתבררו כלא נכונות. המטרה הייתה ברורה – לייצר חיכוך בין שני הארגונים המרכזיים האלה, כדי שביום פקודה המשטרה תפעל לטובת הממשלה ולא לטובת החוק. זה מסוכן במיוחד עבור שני גופים שחייבים לשתף פעולה בתקופה כה רגישה".
מהו משבר חוקתי?
אתמול החל בממשלה הליך להדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תחת הכותרת "הבעת אי-אמון הממשלה ביועצת המשפטית לממשלה". שר המשפטים יריב לוין יזם את ההצעה והפיץ הצעת מחליטים המשתרעת על פני 86 עמודים. בכיר בממשלה אמר כי "לוין מתכוון להשלים את ההליכים להדחת היועצת בתוך כחודשיים".
במקביל, בסוף השבוע הוציאה השופטת גילה כנפי-שטייניץ צו המקפיא את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר. כמה שרי ממשלה, בראשם שלמה קרעי ובצלאל סמוטריץ', טענו כי אין לציית לצו. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לשרים בישיבה שבה אושרו פיטורי בר: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה". אחרי פרסום הצו, היועמ"שית מסרה כי ייבדק חשש לניגוד עניינים בעקבות החשש שנתניהו לא יכבד את הפסיקה.
פרופ' אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי מבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, הסביר כי "אין הגדרה אחת מוסכמת למה זה משבר חוקתי. כשיש מחלוקות עזות לגבי הפרשנות של החוקה או ההסדרים החוקתיים, וכל רשות מסרבת להתקפל, זה יכול ליצור סיטואציה של משבר. המשבר האמיתי בדרך כלל מגיע כאשר כל רשות מתבצרת בעמדה שלה ומסרבת להקשיב לבית המשפט".
לשאלה אם אנחנו כבר במשבר חוקתי, פרופ' שנער השיב: "אנחנו עוד לא שם, כי אין עדיין הפרה של צו שיפוטי, אבל בוודאי שהמשבר מתקיים במובן זה שיש מחלוקות עזות בין גורמים שונים ברשות המבצעת, ואולי גם בין הרשות המבצעת לרשות השופטת - וזה מעמיד בסכנה את היציבות השלטונית".
האם הצו תקף?
"בניגוד לטענות שהעלו שרים בממשלה, הצו לא משולל תוקף. לבית המשפט יש סמכות להוציא צווים לכל אדם שממלא תפקיד ציבורי על פי דין. זו סמכות שקבועה בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה", הסביר פרופ' שנער. "זה מה שנקרא צו ארעי שבעצם אומר: עד שאנחנו נדון בתיק, המצב הזה מוקפא. זה משהו שבג"ץ עושה כל שני וחמישי".
"הדיון בבג"ץ יתקיים ב-8 באפריל, ולכן הצו אפילו לא מסכל את החלטת הממשלה, כי הדיון בבג"ץ יהיה לפני שההחלטה על פיטורי ראש השב"כ נכנסת לתוקף", הוסיף שנער.
מה יקרה אם הממשלה לא תכבד את פסיקת בג"ץ?
פרופ' שנער הסביר: "עצם הפרה של צו שיפוטי זו עבירה פלילית בפני עצמה. מי שעושה את זה מסתכן כמובן גם בהעמדה לדין או בסנקציות מכוח פקודת ביזיון בית משפט".
האם תיתכן פשרה?
למרות המתיחות, פרופ' שנער סבור שישנה עדיין אפשרות לפשרה: "ההערכה שלי היא שהנשיא עמית ינסה להגיע לפשרה כלשהי שתאפשר לממשלה לפטר את ראש השב"כ, אך במועד מאוחר יותר. ייתכן שבמקום 10 באפריל, ההדחה תידחה ל-10 במאי או אפילו ל-10 ביוני. העיקר לקבוע מסגרת זמן ברורה שלאחריה לא תתקיים עוד טענת ניגוד העניינים".
לדעתו, ראש הממשלה עשוי להסכים לפשרה כזו: "מבחינת נתניהו, אם בג"ץ יקבע דחייה ל-10 במאי למשל, הוא יוכל לומר 'בסדר, זה לא אידיאלי, אבל חודש איננו סוף העולם. במהלך החודש הזה אוכל לראיין מועמדים פוטנציאליים, לבחור מחליף, לאפשר חפיפה מסודרת, וכבר בשלב החפיפה המחליף יוכל להשתתף בדיונים המרכזיים'".
הבכיר לשעבר במערכת אכיפת החוק הוסיף: "במדינה נורמלית, לא חשוב מה יהיה בבג"ץ, צריך לקבוע ששני הצדדים מקיימים את ההחלטה, בין אם זה מוצא חן בעיניהם ובין אם לא. אם בג"ץ מחליט שההחלטה לפטר את ראש השב"כ נכונה, הצד שהתנגד לזה חייב לקבל את זה ולא לעשות שום מהומות. ואותו דבר הצד השני – אם בג"ץ יחליט שהפיטורים בטלים, אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד 'לא מקבלים את החלטת בג"ץ', כי זה בדיוק המתכון לפתיחתה של מלחמת אזרחים".
תגובות