משפחת ליפשיץ: "קיבלנו בצער כבד את הבשורה הרשמית והמרה על זיהוי גופתו של עודד אהובנו"

משפחת ליפשיץ עדכנה היום (חמישי) כי קיבלו הודעה על זיהוי גופתו של עודד ז"ל. מטעמם נמסר: "קיבלנו בצער כבד את הבשורה הרשמית והמרה על זיהוי גופתו של עודד אהובנו. 503 ימים מייסרים של חוסר ודאות הגיעו לסיומם. כל כך קיווינו והתפללנו שהסוף שלנו יהיה אחר. כעת נוכל להתאבל על הבעל, האבא, הסבא והרב סבא שחסר לנו מאז ה-07.10. השיקום המשפחתי שלנו יתחיל עכשיו ולא יסתיים עד השבתו של החטוף האחרון".

עודד נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז בגיל 83 יחד עם יוכבד, אשתו – ששוחררה משבי חמאס "מטעמים הומניטריים" ב-23/10/23. במשך שנים רבות עודד היה עיתונאי ובעל טור ב"על המשמר". לוחם חופש, פעיל זכויות אדם ופסנתרן חובב.

עדה שגיא סיפרה שפגשה אותו בח'אן יונס ביום הראשון לחטיפתה: "האדם שטיפל בו אמר שהוא חייב לקחת אותו לבית חולים להוציא קליע מהיד. עודד היה ברור וערני וכל הזמן חזר וביקש ממני: 'עדה, תבררי מה עם יוכ'קה. לא ראיתי אותה מרגע החטיפה'". הוא שהה עם חטופים נוספים מניר עוז, ולא היה דיווח על מצבו אחרי 20 הימים הראשונים.

ממשרד ראש הממשלה נמסר: לאחר השלמת הליך הזיהוי על ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית ומשטרת ישראל, נציגי צה"ל הודיעו לפני זמן קצר למשפחת ליפשיץ כי יקירם, עודד ליפשיץ ז"ל, נרצח בשבי ארגון הטרור גא"פ (הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני) והושב לקבורה בישראל. אנו משתתפים בצער המשפחה בשעה קשה זו. יהי זכרו ברוך.

מקיבוץ ניר עוז נמסר: "הקיבוץ מודיע בצער עמוק על הירצחו של יקירנו עודד ליפשיץ ז”ל, שנחטף ב-7 באוקטובר ונרצח בשבי בעזה. עודד היה בן 85, מחלוצי הקיבוץ ומי שעיצב את דרכו לאורך עשורים רבים יחד עם רעייתו יוכבד. עודד הגיע לקיבוץ כחבר גרעין נח"ל, והיה מזכיר הקיבוץ, חקלאי וגזבר. הוא הקדיש את חייו למשפחתו, לעשייה חברתית, עיתונות, קידום זכויות מיעוטים ולמאבק לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. גינת הקקטוסים שטיפחו עודד ויוכבד לאורך 63 שנות נישואיהם, נותרה עדות חיה למסירותם ולבית שבנו יחד".

"עודד הותיר אחריו ארבעה ילדים: ארנון, יזהר, שרון ועמרי, משפחה וחברים רבים, שיזכרו אותו תמיד כאוהב האדם והארץ, איש של תרבות ושלום. יהי זכרו ברוך".

בנו של עודד: "באיחור צה"ל יביא את אבי"

דקל, נכדו של עודד ליפשיץ הגיב לבשורה: "קיבלנו סגירת מעגל חד-משמעית. משהו שכל בן משפחה של חטופים מייחל - גם עבור עצמו. מעכלים, מתכוננים ומכינים את עצמנו לקראת הלוויות. כרגע עם הפנים קדימה ממתינים לשבת, רוצים לראות החטופים חוזרים הביתה. אסור להפסיק לרגע צריך להחזיר את כולם הביתה כמו שקיבלנו אנחנו. היה לנו ברור ומהרגע הראשון השלמנו עם זה באיזשהו מקום כי ידענו מה הסיכויים שלנו בסיטואציה. המשכנו בדרך שסבא היה מבקש ורוצה שנמשיך. דוחף עד שכל אחד יחזור".

יזהר, בנו של החטוף המבוגר ליפשיץ, אחד ממקימי קיבוץ ניר עוז, סיפר במשדר חדשות 12 הבוקר כשהמשפחה עוד חיכתה לתשובה הסופית שתגיע מאבו כביר: "סכנה לחיי אבי אנחנו מרגישים כבר הרבה זמן, ידענו והרגשנו, אבל כשזה מוחשי זה מוחשי".

"אין לנו בדיוק תחושה של שמחה, חברים מהקהילה שהוא הקים עדיין נמצאים בפנים, חלקם חללים, חלקם קשורים ומורעבים. צריך להחזיר את כולם, עכשיו", הוסיף יזהר.

לניסים משעל וגאולה אבן סער ב-103FM סיפר כי ידוע למשפחה שעודד נחטף בחיים: "הבנו ממישהי שחזרה מהשבי בעסקה הקודמת שהיא הייתה איתו במשך שבועיים בתוך דירה בח'אן יונס, עד היום ה-20 למלחמה. אנחנו יודעים שהוא היה חולה, ושהוא נורה בידיו כשהחזיק את הידית של הממ"ד בשבת, הוא היה במצב לא טוב".

כשנשאל יזהר האם מבחינתם היה עדיף להם לדעת שמת בשבעה באוקטובר ולא עבר את ההתעללות בשבי הוא השיב בחיוב: "לגמרי, הרבה מאוד משפחות מרגישות ככה. ברגע שיש אות חיים עושים את כל המלחמה הזו עבורם, בתקווה שהם נלחמים אותו הדבר. הצד השני (בן המשפחה החטוף) לבד, מוכה, מפוחד, לא יודע אם האנשים אצלנו חיים או מתים. אלה אנשים שמתים בייסורים נוראיים, לא ליד המשפחה, לא ליד הילדים. אין קלוז'ר, אין שום דבר, הם כמו כלבים שם".