ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט אתמול (ראשון) בצעד כמעט חסר תקדים להדיח את ראש השב"כ רונן בר מתפקידו. הפעם האחרונה שבה סיים ראש השב"כ את תפקידו לפני תום הכהונה הייתה לאחר רצח רבין, כאשר כרמי גילון הגיש את התפטרותו לראש הממשלה שמעון פרס. הדחת בר מצטרפת לשורה ארוכה של בכירים במערכת הביטחון שהתפטרו או פוטרו בעקבות מחדלי 7 באוקטובר.
האדם היחיד שלא נטל אחריות על טבח שמחת תורה הוא האיש שעמד בראש הפירמידה ואחראי על מערכת הביטחון, על המדיניות ועל התפיסה אסטרטגית של מדינת ישראל - ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נתניהו אמר אמש בהודעתו כי הוא אינו סומך על ראש השב"כ בר וכי "אין לו אמון בו". על פי שורה של סקרים שנעשו לאורך השנה וחצי האחרונות בחדשות 12, גם הציבור איבד אמון בבר, אך במקביל גם בראש הממשלה. בסקר האחרון שנערך ב-5 במרץ הצביעו 64 אחוזים מהנשאלים כי בר צריך להתפטר, זאת לעומת 60 אחוזים שחושבים שנתניהו צריך לשים את המפתחות.
בסקר נוסף שנערך לפני כשנה ב-30 באפריל 2024 ענו 56 אחוזים כי בר צריך להתפטר, ו-58 אחוזים השיבו כי נתניהו צריך להתפטר. בשאלת התפקוד, על פי סקר שנערך ב-17 בפברואר השנה, 61 אחוזים סברו שתפקודו של נתניהו גרוע, לעומת 46 אחוזים שסברו שתפקודו של בר גרוע. חשוב לציין כי לא מדובר רק בבר – הטענה ל"חוסר אמון" הפכה לתירוץ הקבוע של הדרג הפוליטי בבואו להיפרע מהדרג המקצועי במערכות השונות.
רונן בר: נתניהו הדיח בטענה ל"חוסר אמון"
ראש הממשלה נתניהו הודיע על החלטתו להדיח את ראש השב"כ רונן בר, בטענה ל"חוסר אמון". ההחלטה מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין לשכת ראש הממשלה לראש השב"כ, במיוחד בעקבות פרשת "קטאר-גייט" והחקירה המתנהלת בנושא. גורמים בכירים בממשלה הביעו תמיכה במהלך, וטענו כי בר "כשל בתפקידו" וכי הם מצפים ממנו "להניח את המפתחות וללכת הביתה".
גלי בהרב-מיארה: הממשלה תדון בהדחתה
הממשלה מתכננת לדון בהדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ב-23 במרץ, גם כן בטענה ל"חוסר אמון". שר המשפטים יריב לוין יזם את המהלך, והגיש למזכיר הממשלה בקשה להעלות לסדר היום הצעת החלטה להבעת אי-אמון ביועצת המשפטית, בשל "התנהלותה הבלתי הולמת" וחילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבינה, המונעים שיתוף פעולה יעיל. הדיון הקרוב בממשלה יהווה את השלב הראשון בהליך ההדחה, שצפוי להימשך מספר חודשים.
יצחק עמית: שר המשפטים לא מכיר בנשיא העליון
שר המשפטים יריב לוין הביע "חוסר אמון מלא" בנשיא בית המשפט העליון החדש, השופט יצחק עמית. לוין הבהיר כי הוא אינו מכיר בבחירתו של עמית לנשיא, וטען כי מונה בתהליך פסול. המתיחות בין לוין למערכת המשפט החריפה בעקבות ניסיונות הממשלה לקדם רפורמות במערכת המשפט, והביקורת שהוטחה בלוין על ידי בכירים במערכת המשפטית.
יעקב שבתאי: בן גביר סירב להאריך את כהונתו
השר לביטחון לאומי לשעבר, איתמר בן גביר, החליט ביוני 2023 שלא להאריך את כהונתו של מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי לשנה רביעית. מקורביו של השר הסבירו כי בן גביר "איבד אמון" במפכ"ל, בעקבות חילוקי דעות על מדיניות המשטרה והתנהלותה במקרים רגישים. ההחלטה עוררה ביקורת מצד גורמים במשטרה ובמערכת הפוליטית, שטענו כי היא עלולה לפגוע בתפקוד המשטרה.
קטי פרי: בן גביר לא האריך את כהונתה
בדצמבר 2023, החליט השר לביטחון לאומי לשעבר, איתמר בן גביר, שלא להאריך את כהונתה של נציבת שירות בתי הסוהר קטי פרי אחרי חודשים של מערכת יחסים עכורה למדי. השר נימק את החלטתו בין השאר ב"חוסר אמון מוחלט" בפרי, בעקבות תקריות חוזרות ונשנות בבתי הסוהר, כולל בריחת אסירים ותקלות ביטחוניות.
בכירים נוספים שפוטרו או התפטרו
ראש אמ"ן אהרון חליוה
כחצי שנה לאחר מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הודיע ראש אמ"ן אהרון חליוה לרמטכ"ל על כוונתו לסיים את תפקידו. במכתב ששלח לרמטכ"ל כתב: "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה. נכון שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתוכל לחקור ולברר באופן יסודי את האירועים הקשים". כבר באוקטובר 2023 הודה חליוה בחלקו במחדל: "נושא באחריות לכישלון, לא עמדנו במשימה".
שר הביטחון יואב גלנט
כשנה לאחר תחילת המלחמה ראש הממשלה נתניהו פיטר את שר הביטחון גלנט. כמו במקרה של ראש השב"כ בר, גם כאן הצביע ראש הממשלה על "משבר אמון הולך ומעמיק. במהלך החודשים האחרונים האמון נסדק ביני לבין שר הביטחון". בנאום שנשא גלנט לאחר פיטוריו אמר: "הפיטורים הללו מגיעים כתוצאה ממחלוקת על שלושה נושאים. הנושא הראשון הוא עמידתי הנחרצת על כך שכל מי שנמצא בגיל גיוס הינו חייב גיוס, עליו לשרת בצה"ל ולהגן על מדינת ישראל. הנושא הזה אינו עוד נושא חברתי, מדובר בנושא מרכזי לקיומנו ולעתידנו - למען ביטחון מדינת ישראל והעם היושב בציון".
יש לציין כי גלנט פוטר בעבר, במרץ 2023, לאחר שקרא לעצירת הרפורמה המשפטית, אך ההחלטה בוטלה כעבור שבועיים בשל לחץ ציבורי. בסופו של דבר, פוטר גלנט בנובמבר 2024, בנימוק של "חוסר אמון". הפיטורים הגיעו לאחר מתיחות ממושכת בין גלנט לראש הממשלה ומספר שרים בכירים, על רקע חילוקי דעות בנושאים ביטחוניים ואסטרטגיים.
הרמטכ"ל הרצי הלוי
לקראת סוף חודש ינואר 2025, הודיע הרמטכ"ל הרצי הלוי לשר הביטחון ישראל כ"ץ על כוונתו לסיים את תפקידו לפני תום הכהונה. הלוי הסביר במכתבו לכ"ץ: "הודעתי היום לשר הביטחון כי מתוקף ההכרה באחריותי לכישלון של צה"ל ב-7 באוקטובר ובנקודת הזמן שבה רשם צה"ל הישגים גדולים ומצוי במהלך מימוש הסכם לשחרור חטופים, אבקש לסיים את תפקידי ב-6 במרץ 2025".
הודעתו הגיעה לאחר מתקפות מצד בכירים בממשלה, בראשם השר בצלאל סמוטריץ', שטען כי לחיילים המתגייסים אין אמון בו. הלוי ציין במכתבו כי הוא לוקח אחריות על הכשלים שהובילו למתקפת 7 באוקטובר, אך הדגיש את חשיבות העיתוי, והביע את רצונו להשלים את המשימות הקריטיות לפני סיום תפקידו.
מפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן
דקות אחרי הודעתו של הרמטכ"ל הלוי, פרסם גם מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן מכתב פרישה מצה"ל. "בצו מצפוני והערכים המנחים אותי, החלטתי לסיים את תפקידי כמפקד פיקוד הדרום ואת שירותי בצה"ל. ב-7 באוקטובר נכשלתי בהגנה על הנגב המערבי ותושביו האוהבים והגיבורים. כישלון זה צרוב בי לכל חיי", כתב פינקלמן.
ראש אגף המבצעים עודד בסיוק
יומיים אחרי כניסתו של אייל זמיר ללשכת הרמטכ"ל, הודיע לו אלוף עודד בסיוק על רצונו לפרוש מצה"ל. המהלך מגיע לאחר הדיווח במהדורה המרכזית על "ניקוי אורוות" שמתכנן זמיר בצמרת צה"ל, שכוללת את הדחת בסיוק. לפני "ניקוי האורוות" בסיוק ביקש מזמיר לפרוש מצה״ל לאחר כארבע שנים שבהם מכהן בתפקידו. זמיר קיבל את בקשתו, אך ביקש ממנו להמשיך בתפקיד בחודשים הקרובים לאור האתגרים המבצעיים של הצבא.
תגובות