בזמן שהמתח סביב המשא ומתן גובר, פרטי העסקה הולכים ומתבהרים גם הבוקר (רביעי). המתווה המתגבש כולל כמה שלבים, שחרור של חטופים בפעימות, הפסקת אש, שינוי בפריסת כוחות צה"ל ברחבי רצועת עזה, וגם חזרה של אלפי עקורים עזתים לצפונה.
סעיף חזרת העקורים מאפשר למעשה לחזור לבית להאיא, בית חאנון ולשאר הערים בצפון הרצועה. הוא אומנם צפוי להקשות על חזרה של צה"ל ללחימה בעזה, במקרה של הפרת ההסכם, אך מותיר לצבא יכולת פעולה מבצעית לחידוש הלחימה גם בהמשך.
ניסיון העבר מלמד על כך - גם לפני המבצע ברפיח שהו באזור כמיליון בני אדם שפונו בידי צה"ל לקראת התמרון ומרביתם עברו לאזור ההומניטרי במואסי. הפעם המשימה תהיה מורכבת יותר, אך בהינתן נחישות ישראלית חזרה ללחימה יכולה להיות אפשרית.
המחלוקת על הבידוק
במתווה כזה אומנם הסכמה שבשלב מסוים תתאפשר חזרה של תושבים לצפון הרצועה, אך פרטי מנגנון הבידוק והגורמים האחראים עליו עדיין לא ידועים וברורים. ועדיין, קיימת הבנה שבאיזשהו שלב האוכלוסייה הייתה חוזרת לאזור במצב כזה או אחר.
ישראל מתכננת לשמור על הפרימטר, רצועת ביטחון בעומק של קילומטר לאורך הגבול. השליטה בשטח תתבצע באמצעות מודיעין ואש, ובמקרה של הפרה ישראל תוכל להחליט אם להגיב באמצעים אווירים או בפעולה קרקעית ותהנה גם מגיבוי אמריקני.
ההרס בצפון עזה: "לפחות 10 שנות שיקום"
אם תהיה חזרה לצפון הרצועה יחשפו שם להרס הרב. שכונות שלמות נהרסו כמעט לחלוטין, מדווח גם על נזקים קשים לתשתיות – מערכות החשמל, המים והביוב – ולפי הערכות האו"ם יותר ממחצית מהבתים באזור נהרסו, רבע מהם הושמדו.
לפי הערכות שונות, שיקום רצועת עזה יימשך עד 2040 בתרחיש המהיר ביותר, ואף יכול להגיע ל-15 שנים. שיקום כולל יעלה עשרות מיליארדי דולר, כך לפי נתונים של תוכנית פיתוח של האו"ם מיולי בשנה שעברה. מאז זינקו ההערכות.