מקורות בחמאס מספרים כי סינוואר רוצה הפסקת אש מהר ככל שאפשר, וקרא לא לחכות לאפשרות שתהיה תבערה כלשהי בין ישראל לבין חיזבאללה ואיראן.
סינוואר נתון בלחץ של מפקדי הזרוע הצבאית שנשארו בעזה, ועל כן הוא מבקש להתקדם. הוא לא מוכן שאף אחד מההנהגה בקטאר יתערב במשא ומתן, ומי שינהל את המשא ומתן זה רק האיש שלו - חליל אל-חיה, יחד עם ראזי חמד. שני הבכירים שנשלחו על ידו אל מחוץ לרצועה לפני המלחמה, כדי להיות אנשי האמון שלו.
סינוואר לגמרי לא מרוצה מהעובדה שמינו אותו למנהיג החדש, ליושב ראש הלשכה המדינית של חמאס. הוא חושש שאולי טומנים לו מלכודת, כי נותנים לו תואר ותפקיד שהוא לא יכול למלא מתוך המנהרה. הכוונה היא שסיעה יריבה תחזיק בתפקיד הסגן כביכול ותנהל את העניינים. למשל זאהר ג'בארין, ראש מטה הגדה המערבית שאינו נמנה על הקליקה שלו.
מינויו של סינוואר הוא בעל משמעות סמלית שתכליתה לאשרר את מעמדו בארגון, אבל אין לו בשלב זה משמעות מעשית הואיל וסינוואר מתקשה בתקשורת עם שאר חברי ההנהגה. המאבק הפנימי בצמרת חמאס על מינוי יורשו של הנייה הסתבך בגלל חוסר היכולת של הארגון לקיים כנהוג בחירות לתפקיד. הפשרה שהתגבשה הייתה להפקיד את המשרה בידי יו"ר מועצת השורא אבל החלטתו של מוחמד איסמעיל להמשיך להתרחק מאור הזרקורים כפתה שינוי כיוון. יש להזכיר כי איסמעיל הוא איש הכספים הראשי של חמאס ומנהל האמפריה הכלכלית של הארגון שמקפיד כל חייו להישאר בצל ואינו מופיע כלל בפומבי.