לשקם, לחדש ולהגן על ישראל: האתגרים של ראש אמ"ן החדש

בצל הטראומה של 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בעזה, ניצב ראש אגף המודיעין החדש של צה"ל, אלוף שלומי בינדר, בפני שורת אתגרים משמעותיים. מינויו של בינדר מגיע בתקופה קריטית, כאשר אמ"ן נדרש לא רק להתאושש מהכישלון החמור בהתרעה על מתקפת חמאס, אלא גם להיערך לאיומים עתידיים מורכבים אף יותר - המערכה מול חיזבאללה וההתמודדות עם האיום של איראן. 

שלומי בינדר, בן ה-49, גדל והתחנך בחיפה, היה פעיל בתנועת הצופים ולמד בתיכון ליאו בק בעיר. בתום שנת שירות ברמת הגולן, התגייס לצה"ל ב-1993 והגיע לסיירת מטכ"ל. במהלך שירותו ביחידה נפצע קשה ב-1999 ממטען של מחבלים בדרום לבנון, אך חזר לשירות מלא לאחר החלמה. בינדר התקדם בשרשרת הפיקוד, ושימש בתפקידים בכירים כמו מפקד יחידת אגוז, מפקד סיירת מטכ"ל (שם הוביל את היחידה במבצע צוק איתן וזכה לצל"ש), מפקד חטיבת גולני ומפקד עוצבת הגליל. על אף שכיהן כראש חטיבת המבצעים באמ"ץ במהלך מתקפת הפתע של חמאס, החליטו שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הלוי למנותו לראש אמ"ן.

המחדל של אמ"ן ב-7 באוקטובר - סיקור N12

• ההסבר של ראש אמ"ן: מדוע לא השתתף בשיחת ההתייעצות בליל 7 באוקטובר?
• התחקיר שהוצג לרמטכ"ל: מה קרה בלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר
• תחקיר | קצין המודיעין הזהיר מפני סימנים למתקפת חמאס, ראש חטיבת המחקר התעקש: "זו לא התרעה"
• מתקפת חמאס תוכננה במשך כ-7 שנים, באמ"ן מזהירים: לא יודעים למנוע מקרה דומה בעתיד
• האזהרה של ראש מחלקת בקרה באמ"ן – שבוע לפני המלחמה

שיקום אמון הציבור באגף המודיעין

האתגר הראשון, ואולי הכי דחוף, שמונח על שולחנו של ראש אמ"ן החדש, הוא שיקום אמון הציבור באגף המודיעין. הכישלון בהתרעה על מתקפת 7 באוקטובר היה מהמחדלים המודיעיניים החמורים ביותר בתולדות ישראל: אלפי מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי חצו לתוך שטח ישראל אך איש לא צלצל בזמן אמת בפעמוני האזהרה. בינדר יצטרך להוביל תהליך מקיף של חקירה פנימית, זיהוי כשלים, והפקת לקחים. 

תהליך זה חייב להיות יסודי ומעמיק, ועל בינדר לבחון את כל שרשרת המודיעין - מאיסוף המידע, דרך ניתוחו ועד להעברתו לדרגים הבכירים. עליו לזהות נקודות כשל ספציפיות ולהציע פתרונות מעשיים לתיקונן. זה עשוי לכלול שינויים מבניים באגף, שדרוג מערכות טכנולוגיות, ושיפור תהליכי העבודה בין היחידות השונות בחיל. 

במקביל, על בינדר להוביל שינוי תפיסתי עמוק באגף המודיעין. מתקפת 7 באוקטובר הוכיחה שהערכות רבות לגבי יכולות האויב לחצות עם אלפי מחבלים לתוך שטח ישראל והנחות יסוד על כך שארגון הטרור מורתע ואין לו סיבה לפתוח במלחמה - היו שגויות. באמ"ן יצטרכו לקיים חשיבה מחודשת – על האופן שבו הוא מנתח מידע, מגבש את התחזיות – וגם מעריך איומים.

בהתחשב באילוצי ביטחון מידע וסודיות, צעד הכרחי בשיקום אמון הציבור, ובפרט אמון תושבי העוטף, הוא פרסום ממצאי התחקיר הפנימי – שמסביר כיצד לא הצליח אמ"ן לזהות את המתקפה הרצחנית ומה הצעדים הננקטים לתיקון המערכת והליקויים כדי שאירוע כזה לא יקרה בעתיד.

היערכות לאיומים עתידיים: חיזבאללה ואיראן

למרות הצורך לתקן את אגף המודיעין, האיומים על ישראל לא נחים לרגע. האתגר השני המשמעותי עבור בינדר הוא ההיערכות למלחמה אפשרית עם חיזבאללה וההתמודדות המתמשכת עם האיום האיראני.

המלחמה הפוטנציאלית עם חיזבאללה מציבה אתגרים מודיעיניים מורכבים בהרבה מהלחימה בעזה. חיזבאללה הוא ארגון מאומן ומצויד היטב, עם יכולות צבאיות מתקדמות – בטח בהשוואה לחמאס. אמ"ן בראשות בינדר יצטרך להוביל מאמץ מודיעיני מוגבר לניטור פעילות חיזבאללה, בהתאם ללקחים מ-10 חודשי המלחמה בצפון ובדרום. בחיל יצטרכו לוודא שברשותם כלים שיאפשרו לדעת בסבירות גבוהה מה הכוונות של חיזבאללה, ומתי צריך לצלצל בפעמוני האזהרה. 

האיום האיראני מציב אתגר אסטרטגי ארוך טווח עוד יותר. איראן ממשיך להיות האתגר המשמעותי ביותר לביטחון הלאומי של ישראל, הן בשל תוכנית הגרעין שלה והן בשל מעורבות שלוחותיה בזירה האזורית – חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן והמליציות השיעיות בעיראק. 

שימור ופיתוח ההון האנושי באמ"ן

בעקבות הכישלון המהדהד של 7 באוקטובר, ישנו חשש ממשי מעזיבה של קצינים מוכשרים ומנוסים, דבר שעלול לפגוע קשות ביכולות המודיעיניות של ישראל בטווח הארוך. בינדר יצטרף לשקם את האמון והמוטיבציה של הקצינים בחיל ולהדגיש להם את החשיבות הקריטית של עבודתם עבור ביטחון המדינה.

על רקע התחרות ההולכת וגוברת מול המגזר הפרטי, ובייחוד ענף ההיי-טק, באמ"ן יצטרכו לפתח מערכת תגמולים, הן כספיים והן מקצועיים, שתכיר בהישגים – ותשאיר את הקצינים הטובים והאיכותיים בחיל. בינדר צריך לוודא שקצינים מוכשרים רואים באמ"ן מקום שבו הם יכולים לפתח קריירה ארוכת טווח ומספקת.

אולי אחד הלקחים הברורים מ-7 באוקטובר, הוא שאמ"ן הפך במהלך השנים למקום שאינו מעודד חשיבה ביקורתית ו"מחוץ לקופסה". לא פעם דווח כי רעיונות שחרגו מהקונספציה, נדחו על הסף – לעיתים בהרמת גבה או זלזול מופגן. בינדר יצטרך לשנות כמעט לחלוטין את הדנ"א האמ"ני – ליצור סביבה שמעודדת דיון פתוח ומאפשרת העלאת רעיונות חדשים – על ידי הבכירים והזוטרים כאחד.

בניית מודל חדש לאיסוף וניתוח מודיעין

האתגר הרביעי העומד בפני תא"ל שלומי בינדר הוא בניית מודל חדש ומאוזן לאיסוף וניתוח מודיעין. אירועי 7 באוקטובר חשפו באופן כואב את המגבלות של הסתמכות יתר על פתרונות טכנולוגיים מתקדמים. למרות חשיבותן של מערכות איסוף טכנלוגיות ויכולות ניתוח מבוססות בינה מלאכותית, הכישלון בזיהוי כוונות חמאס הדגיש את הצורך החיוני בחיזוק משמעותי של מודיעין השטח והמודיעין האנושי (יומינט). בינדר, כמו גם כל קהילית המודיעין בישראל, יצטרך להוביל מהלך של איזון מחדש, שבו טכנולוגיות מתקדמות משתלבות עם נוכחות אנושית מוגברת בשטח ורשת מקורות אנושיים מפותחת.

במסגרת זו, על בינדר לפעול להגדלת מספר אנשי השטח והמודיעין האנושי, לשפר את הכשרתם, ולפתח שיטות עבודה שמשלבות באופן אופטימלי בין המידע המגיע מהשטח לבין הנתונים הנאספים באמצעים טכנולוגיים. במקביל, יש לשפר את יכולות הניתוח של אמ"ן, תוך דגש על פיתוח חשיבה ביקורתית ויכולת לזהות "סימנים" המעידים על שינויים בכוונות האויב.

זה כולל הקמת צוותים רב-תחומיים המשלבים מומחים ממגוון תחומים, פיתוח שיטות לניתוח מידע מורכב, והגברת השימוש בתרחישים ומשחקי מלחמה לבחינת מגוון רחב של אפשרויות. האתגר המרכזי יהיה ליצור מערכת שמשלבת באופן אפקטיבי את היתרונות של הטכנולוגיה המתקדמת עם העומק וההבנה שרק נוכחות אנושית בשטח יכולה לספק.

פיתוח "עמוד שדרה" מול הדרג המדיני

האתגר החמישי והאחרון, אך לא פחות חשוב, העומד בפני בינדר הוא פיתוח היכולת לעמוד איתן מול לחצים פוליטיים וצבאיים, ולהציג את הערכות המודיעין באופן אובייקטיבי ומקצועי. זהו אתגר מורכב במיוחד בעקבות המחדל של 7 באוקטובר, כאשר האמון באמ"ן נפגע קשות. 

ראש אמ"ן החדש יצטרך לפתח תרבות של יושרה מקצועית בתוך אמ"ן. עליו ליצור סביבה שבה אנשי המודיעין מרגישים בטוחים להציג את מסקנותיהם, גם אם הן לא פופולריות או מנוגדות לדעה הרווחת. זה כולל הגנה על אנשי מודיעין שמציגים הערכות "לא נוחות", ועידוד של דיון פתוח וביקורתי בתוך האגף. 

על אף שכבר אחרי מלחמת יום כיפור הטמיעו באמ"ן את ה"איפכא מסתברא" (הדעה ההפוכה), יש לבנות מערכות בקרה ואיזון מתפקדות בתוך אמ"ן. בינדר צריך ליצור מנגנונים פנימיים שיבטיחו שהערכות המודיעין מבוססות על ניתוח אובייקטיבי ולא מושפעות מלחצים חיצוניים או מתפיסות מוקדמות.

כך, שבינדר יצטרך להקים מנגנונים להצגת דעות מיעוט ותרחישים אלטרנטיביים שיושקפו גם למקבלי ההחלטות: ראש הממשלה, שר הביטחון וחברי הקבינט המדיני-ביטחוני. במקום להציג הערכה אחידה, יש להבטיח שמגוון דעות והערכות מגיע לשולחן הדיונים, ייתכן בדמות "ניירות אדומים" המציגים תרחישי אזהרה. 

בינדר צריך להבין ולהפנים את גודל האחריות המוטלת על כתפיו ועל כתפי אמ"ן כולו. עליו לגלות צניעות ולהכיר במגבלות היכולת לחזות את העתיד בוודאות, תוך שמירה על ביטחון ונחישות בהצגת הערכות המודיעין. זו משימה מורכבת שדורשת איזון עדין בין ביטחון עצמי לבין פתיחות לביקורת ולרעיונות חדשים.