הערב (שלישי) תקף צה"ל בלב שכונת הדאחיה בעיר הבירה הלבנונית ביירות, מטרת התקיפה ככל הנראה הייתה אל-חאג' מוחסן (פואד שוכר), ראש פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה ודה פקטו מספר 2 בארגון השיעי. 

ניר דבורי

התקיפה הישראלית בביירות ככל הנראה תואמה עם האמריקנים. זו לא תקיפה שישראל הייתה עושה מבלי לתאם עם השותפים שלה. בעקבות מעורבותו הישירה בירי למג'דל שמס, בו נרצחו 12 ילדים בעקבות פגיעת טיל פלק 1. האיש שהותקף בלבנון התברג בצמרת העליונה של חיזבאללה והיה אחראי לכל הטילים של הארגון, כולל החימוש ארוך הטווח, ובעיקר בעניין רכישת הידע, בנוסף לבנייה של אתרי ייצור הטילים. אחרי הפגיעה הישראלית המוצלחת בלב ליבה של הדאחיה בביירות, צריך להיות זהירים. יכול להיות שנמצא עצמנו בכמה ימי קרב ארוכים מאוד. מהציבור הישראלי יידרשו משמעת וחוסן בעקבות החיסול.

יש כאן הזדמנות ללכת לעסקה. מבחינה פוליטית. אולי הקשב עובר מהדרום לצפון וזו הזדמנות לסגור את האירוע בדרום ולמקד את המשאבים בגזרת לבנון.

אהוד יערי 

מוחסן היה חלק מארגון חיזבאללה במשך כ-40 שנה, ואיש סודו של נסראללה. על ראשו של מוחסן קצבו האמריקנים פרס בסך 5 מיליון דולר. השליח המיוחד למזרח התיכון, עמוס הוכשטיין, עסק בימים האחרונים בשיח עם בכירים בממשל הלבנוני, כדי להשיג הבנות בנוגע לתגובה אפשרית של חיזבאללה, וניסה להבטיח שהתגובה תהיה מידתית.

בארגון השיעי לא שיתפו פעולה כמובן עם הוכשטיין, ונזפו בשר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו-חביב, על אמירתו כי חיזבאללה ייסוג אל מעבר לליטני. 

גיא פלג

לפני חיסולים ישראליים יש ישיבות ודיונים רבים. כעת, אנחנו צריכים לקוות שלאחר החיסול הזה, הישיבות שקדמו לו הצליחו לגדר את האירוע, כדי שלא נמצא את עצמנו במלחמה שאנחנו לא חפצים בה. 

ירון אברהם

למרות החיסול, בכיר ישראלי טוען כי "אם תפרוץ מלחמה או לא, זה תלוי רק בחיזבאללה". כלומר, החיסול המדויק הוא איתות לחיזבאללה כי אין בכוונתנו להסלים את המערכה.

אוהד חמו

בתקשורת הערבית מדווחים על המוני אזרחים שהגיעו למקום שבו נעשתה פגיעה ברובע הדאחיה, וקוראים לנקמה בישראל. בסעודיה מדווחים כי במבנה שהותקף ישבה לשכת התיאום בין חיזבאללה לאיראנים, אחד מתפקידיו של מוחסן שכלל את התיאום בין הצדדים. ארגון יוניפי"ל הצהיר כי הוא "מבצע מאמצים עליונים למניעת מלחמה". כבר מתחילת השבוע יש אינדיקציות רבות מאוד לכך שהרבה מאוד אנשים עוזבים את לבנון במגוון דרכים מתוך חשש למלחמה כוללת ומהפחד שהדברים יצאו משליטה, עוד לפני התגובה הישראלית.