המתיחות בגבול הצפון מגיעה לנקודת רתיחה, כאשר ישראל וחיזבאללה ניצבים על סף עימות נרחב. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בישיבת הממשלה: "הזרוע החזקה ביותר של איראן היא חיזבאללה בלבנון. הנחתי את צה"ל וכל זרועות הביטחון להיערך כדי לשנות את המצב הזה. אין אפשרות שנמשיך במצב הנוכחי, ואנחנו מחויבים להחזיר בבטחה את כל תושבי הצפון לבתיהם".
גורם ביטחוני בכיר אמר ל-N12 כי "המערכה בלבנון הולכת ומתקרבת, אם כי העיתוי המדויק עדיין לא נקבע". לפי הגורם הביטחוני, ישראל ניצבת בפני שני תרחישים: השגת עסקה או קריסת המו"מ וכניסה מהירה למלחמה ישירה מול חיזבאללה.
לפי הגורם הבכיר, התרחיש הראשון הוא השגת עסקה, מצב שבו תוכל ישראל לבחור את העיתוי המועדף לה לפעולה עתידית נגד מטרות חיזבאללה. במסגרת תרחיש זה, קיימת תקווה שחיזבאללה יימנע מירי בתקופה זו, מה שיאפשר לצה"ל להשלים את הכנותיו בצורה מיטבית ולתכנן את המהלכים הבאים בקפידה. היתרון הברור של תרחיש זה הוא האפשרות לפעול בתנאים נוחים יותר מבחינת ישראל.
התרחיש השני הוא קריסת המשא ומתן. במצב כזה, צפוי המשך הירי מצד חיזבאללה לעבר יישובי הצפון, מה שעלול לכפות על ישראל כניסה מהירה יותר לפעולה, בתנאים פחות נוחים מבחינתה.
היערכות צה"ל למערכה
הגורם הביטחוני הדגיש כי צה"ל נמצא בשלבים האחרונים של השלמת ההכנות לקראת המערכה האפשרית. ההיערכות המקיפה כוללת הכנות קרקעיות נרחבות, לצד היערכות לכל סוגי התקיפה האפשריים. לדבריו, הצבא מוכן לכל תרחיש ומשלים את ההיערכות הן ברובד הקרקעי והן באוויר. היקף ההכנות מעיד על רצינות הכוונות מצד ישראל ועל ההבנה כי המערכה הבאה עלולה להיות מורכבת ומאתגרת. הגורם הביטחוני הדגיש כי הצבא לוקח בחשבון מגוון רחב של תרחישים אפשריים ומתכונן בהתאם.
בינתיים, ממשיך חיזבאללה בפעילותו העוינת כלפי ישראל. הארגון יורה בין עשרות רבות ל-100 רקטות ביום לעבר שטח ישראל. מטרת הירי, להערכת גורמי הביטחון, היא ניסיון לשכנע את ישראל לעצור את פעולותיה נגד הארגון. זוהי אסטרטגיה מחושבת מצד חיזבאללה, המנסה ליצור מאזן הרתעה מול ישראל ולהגביל את חופש הפעולה שלה.
הגורם הביטחוני ציין כי ישראל מגיבה לירי של חיזבאללה ופוגעת בארגון "בצורה לא נעימה". עם זאת, הוא הדגיש כי למרות ההצלחות הטקטיות, טרם הושג הישג אסטרטגי משמעותי. הממשלה, מצידה, קיבלה החלטה שלא להעלות את רף התגובה בשלב זה. צה"ל פועל במסגרת המגבלות שנקבעו על ידי הדרג המדיני, מה שמעיד על הרצון לשמור על איזון עדין בין הצורך להגיב לאיומים לבין הרצון למנוע הסלמה בלתי מבוקרת.
אסטרטגיית הפעולה הנוכחית של צה"ל
הפעילות הנוכחית של צה"ל מתמקדת בשלושה מישורים עיקריים: פגיעה במשגרים של חיזבאללה לפני שיגור, תקיפת משגרים תוך כדי ביצוע ירי, והשמדת משגרים לאחר שיגור. אסטרטגיה זו נועדה לצמצם את יכולת הירי של חיזבאללה ולהגן על אזרחי ישראל.
מתחילת השבוע, פיקוד הצפון וחיל האוויר תקפו מעל ל-100 מטרות של חיזבאללה. התקיפות כללו מפקדות, משגרים, תשתיות טרור ומחסני אמל"ח, במטרה לפגוע ביכולות המבצעיות של הארגון. בנוסף, הושמדו עשרות משגרים ב-14 מרחבים שונים, מה שמעיד על היקף הפעילות הנרחב של צה"ל בגזרה.
הגורם הביטחוני הדגיש כי הנזק שנגרם לחיזבאללה הוא משמעותי. נפגע כוח הפשיטה של כוח רדואן, יחידת העילית של הארגון, ונגרם נזק דרמטי לתשתיות לאורך הגבול. פגיעה זו ביכולות המבצעיות של חיזבאללה עשויה להשפיע על יכולתו לפעול בעתיד.
כתוצאה מהפעילות הצבאית הישראלית והחשש מהסלמה, כ-120 אלף תושבים לבנונים נמלטו צפונה. יתרה מזאת, מרבית כוח רדואן נסוג מעבר לנהר הליטני, מה שמעיד על ההשפעה המשמעותית של פעולות צה"ל על פריסת הכוחות של חיזבאללה.
השלב הבא בפעילות הצבאית
השלב הבא בפעילות הצבאית נגד חיזבאללה צפוי להיות אינטנסיבי ומקיף עוד יותר. הוא צפוי לכלול פגיעה במשגרים ומאגרי רקטות, תקיפת המערך האווירי ההגנתי וההתקפי של ארגון הטרור, והכנת הקרקע לתמרון אפשרי. זה כולל השמדת יכולות בעומק השטח ופיזור פעילי חיזבאללה לצמצום ההתנגדות.
הגורם הביטחוני הסביר כי מטרת פעולות אלו היא להשמיד מערכי הגנה ולפזר פעילים, כך שבמקרה של תמרון קרקעי, תהיה פחות התנגדות. עם זאת, הוא הזהיר כי גם לאחר מכת פתיחה משמעותית, הצפון עלול עדיין לסבול מירי רקטות, שכן לחיזבאללה נותרו עשרות אלפי רקטות.
הסלמה גם בחזית רמת הגולן
הגורם הביטחוני לא התעלם מהאיומים בגזרות אחרות, והתייחס לניסיונות להרים את "גובה הלהבות" ברמת גולן. לדבריו, ישראל פועלת למנוע יצירת גזרה נוספת, ואף קיים חשש מירי או ניסיונות חדירה באזור זה, מה שמחייב ערנות מתמדת ופריסת כוחות גם בגזרה זו.
הגורם הדגיש כי עם כל התרעה והנחיה לעורף, מטוסי קרב וחמ"ל פועלים לסכל את הירי, וצה"ל אינו ממתין "בחיבוק ידיים". לדוגמה, רק לאחרונה סוכל חלק ניכר מהירי שהיה מיועד לגזרה המערבית בתגובה לתקיפה המסיבית של ישראל.
ככל שהמתיחות בגבול הצפון ממשיכה לעלות, ישראל ניצבת בפני החלטות קריטיות שעשויות לעצב את עתיד האזור. המורכבות של המצב, כפי שתוארה על ידי הגורם הביטחוני, מדגישה את הצורך בגישה זהירה ומחושבת. בעוד שההכנות למערכה אפשרית נמשכות, האתגר העיקרי נותר מציאת האיזון בין הצורך להגן על אזרחי ישראל לבין הרצון למנוע הסלמה בלתי נשלטת.