הזרוע הצבאית של ארגון חמאס ספגה מכה קשה מאז תחילת הלחימה, כך לפי מקורות פלסטינים. הערכות מצביעות על כך שכוחו הצבאי של הארגון נשחק בכ-75 אחוזים, כאשר יכולת הירי הרקטי שלו צומצמה לכעשירית בלבד ממה שהייתה ערב פרוץ המלחמה.
למרות הפגיעה המשמעותית ביכולותיו, חמאס ממשיך לבצע ירי רקטות לעבר ישראל. הסיבות לכך, על פי ההערכות, הן כפולות: ראשית, הארגון מנסה לפגוע בכוחות צה"ל המתמרנים ברצועה, ושנית, הוא מנסה לרוקן את מחסני הנשק שלו טרם הגעת כוחות צה"ל שעלולים להשמיד את אמצעי הלחימה. בנוסף, נראה כי חמאס שומר את הרקטות ארוכות הטווח שברשותו לאירועים מיוחדים, כמו תגובה לחיסול בכירים בארגון. המטרה העיקרית של הירי היא להפגין נוכחות ולהראות כי הארגון עדיין פעיל ומסוגל לאיים על ישראל.
הארסנל הרקטי של חמאס פרוץ המלחמה
על פי הערכות מומחים וגורמי ביטחון, לרבות המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הארסנל הרקטי של הארגון הוערך בכ-18,000 עד 20,000 רקטות במגוון טווחים.
- רקטות "באדר" לטווח קצר, "פאג'ר 5" לטווח של 75-80 ק"מ (המכסות את גוש דן) עם מטען נפץ של 90 ק"ג
- רקטות "R-160" או רקטות "באדר 3" לטווח 160 ק"מ עם 250 ק"ג חומר נפץ
- רקטות "עייש" המגיעות עד 250 ק"מ
במקביל, צה"ל ממשיך בפעולותיו ברצועת עזה. הלילה (בין שלישי לרביעי) הודיע הצבא לתושבי בית חאנון שבצפון הרצועה כי עליהם להתפנות מבתיהם, וכי כוחות צה"ל מתכוונים לחזור לאזור לצורך פעילות קרקעית נרחבת. מדיניות חדשה זו משקפת את הגישה הכוללת של צה"ל: באזורים מהם מבוצע ירי לעבר ישראל, הצבא נכנס כדי לפרק משגרים, להשמיד אמצעי לחימה ולפגוע בתשתיות טרור.
הבוקר צה"ל כבר הודיע שאיתר והשמיד את אתרי השיגור שהוצבו סמוך למחסני סיוע הומניטריים של אונר"א מהם זוהו השיגורים לעבר מרחב לכיש ויישובי העוטף בשבוע האחרון. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו את אתרי השיגור במרחב ממנו בוצע הירי, בתום התקיפה זוהו פיצוצי משנה אשר העידו ככל הנראה על הימצאות של אמצעי לחימה נוספים במרחב.
במהלך השבוע האחרון זוהו עשרות שיגורים שחצו משטח רצועת עזה לעבר מרחב העיר גן יבנה, איזור לכיש ויישובי העוטף. לוחמי ההגנה האווירית יירטו בהצלחה מספר שיגורים וזוהו נפילות במרחב. השיגורים בוצעו ממרחב דרום הרצועה, בסמוך לשני מחסני סיוע וחלוקה השייכים בין היתר לארגון אונר"א ושימשו לחלוקת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה.
ברפיח, שבדרום הרצועה, המאמץ העיקרי מתמקד בהרחבת אזור החיץ לאורך ציר פילדלפי, הגבול בין רצועת עזה למצרים. המטרה היא להרחיב את האזור לרוחב של לפחות קילומטר אחד. במהלך פעולה זו, כוחות צה"ל משמידים מנהרות ותשתיות טרור נוספות. על פי ההערכות במערכת הביטחון, מבצע זה מתקרב לסיומו.
כוונות ולא פעולות בשטח: שינוי הגישה בישראל
בעוד הלחימה בעזה נמשכת, ישראל ניצבת בפני החלטות אסטרטגיות משמעותיות. מערכת הביטחון דוחקת בדרג המדיני לסיים את הלחימה בדרום ולהפנות את תשומת הלב לזירה הצפונית. במקביל, מתקיימים דיונים על תרחישים שונים ואפשרויות תגובה במקרה של הסלמה. ישראל מצהירה כי אם תזהה כוונות לתקיפה, היא תפעל למניעתה, בין אם באמצעות הפצצת משגרים או פעולות אחרות.
בניגוד לעימותים קודמים, הפעם ישראל מדגישה כי תפעל על פי כוונותיה ולא רק בתגובה לאירועים בשטח. גישה זו מהווה שינוי מהותי מהגישה הקודמת, שהתבססה על תגובה לתוצאות בשטח.
בינתיים, שר הביטחון יואב גלנט שוחח עם השותפות בקואליציה האזורית - ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ואיטליה, על רקע ההיערכות למתקפה. זאת בנוסף לכוחות רבים של ברית ההגנה שממשיכים לזרום למזרח התיכון.
אמש נאם מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לאחר חיסולו של בכיר הארגון פואד שוכר בביירות. "חיזבאללה יגיב, איראן תגיב, תימן תגיב, והאויב מחכה, מצפה", אמר. "הכי חשוב שהנחישות, ההחלטה והיכולת קיימות. נגיב, אבל בזהירות ובזהירות, וההמתנה הישראלית היא חלק מהעונש".
עוד הוא הוסיף: "ההמתנה של ישראל לתגובת ההתנגדות במשך שבוע היא חלק מהמערכה, מהעונש ומהתגובה. זו מערכה פסיכולוגית. התגובה שלנו תגיע ותהיה יעילה וחזקה - נגיב לבד או שנגיב כחלק מתגובה כולם של ציר ההתנגדות".