הפסגה בדוחא שהתקיימה בסוף השבוע הסתיימה כשהצדדים השונים מדברים על אופטימיות, גם אם היא נדרשת להיות זהירה מטבע הדברים. משלחת ישראלית של דרגי עבודה יוצאת היום לקהיר להמשך המו"מ, כשהתקווה היא שתתקיים בקהיר פסגה נוספת ביום חמישי, ולאחריה פסגה בדוחא שבה תיחתם עסקה אם הכול יתקדם כפי שהאמריקנים רוצים. 

פרט לסוגיות המהותיות שעל הפרק, ובהן המחלוקת על ההישארות של צה"ל בציר פילדלפי ומניעת הגעת חמושים לצפון הרצועה דרך ציר נצרים, יש גם בעיית אמון במשא ומתן. המתווכחות לא בטוחות שנתניהו באמת רוצה עסקה, וגם בחמאס לא מאמינים לנתניהו שהוא מעוניין להשלים עסקה בת 3 שלבים, אלא לחזור ללחימה בתום השלב הראשון. בישראל מטבע הדברים גם לא מאמינים לחמאס שיעמדו בהסכם. 

מפגינים בבגין
הפגנות בת"א לשחרור חטופים
נתניהו, ביידן (צילום: ap, 123RF, פלאש 90)
מנופי לחץ ובעיות אמון. נתניהו וביידן | צילום: ap, 123RF, פלאש 90

גורמים המעורים במו"מ טוענים שכדי להגיע לחתימה, כל צד ייאלץ להתפשר. מאחר שהאמריקנים אימצו את רוב הדרישות הישראליות, על ישראל יהיה להתפשר בסוגיית ציר נצרים ולא להתעקש באופן שעלול להפיל את העסקה. 

הצעות הפשרה האמריקנית לעסקה
הצעות הפשרה האמריקנית לעסקה

עם זאת, האמריקנים מפעילים את כל כובד משקלם על מנת שעסקה כזו תצא אל הפועל, חטופים ישוחררו והאזור ייכנס לרגיעה. גורמים המעורבים במו"מ טוענים כל הזמן שמדובר ב"הזדמנות האחרונה" ליישום של עסקת חטופים, וזאת משלושה טעמים: 

  1. ככל שעוברים הימים חייהם של החטופים בסכנה. איש לא יודע מה יקרה אם הדינמיקה של המו"מ תתחלף בכישלון, ומה יעלה בגורל אלו שחיים.
  2. אם לא תהיה הפסקת אש בדרום, הצפון צפוי להתלקח. בעוד שארה"ב הצליחה למנוע, בינתיים, מאיראן להגיב על חיסול הנייה, חיזבאללה טרם הגיב על חיסול פואד שוכר בדאחיה. אם הלחימה בעזה תימשך לא יהיה אפשרי להגיע להסדרה בצפון בהסכם בלי מלחמה, והמצב מול חיזבאללה יסלים. לא ניתן לדעת אם זה גם לא יתפתח למלחמה אזורית כוללת. 
  3. הזמן חולף והאמריקנים מתקרבים למועד הבחירות בנובמבר. אם בארה"ב יבינו שאין סיכוי להגיע לעסקת חטופים, הם עלולים לוותר בינתיים, ולעסוק בסוגיות הפוליטיות במקום להפעיל לחצים להרגיע את המזרח התיכון. 

בינתיים, האמריקנים והמתווכות מנסים להפעיל מנופי לחץ על הצדדים כדי שיגיעו לעסקה ולא יכשילו אותה. הם מאיימים שאם העסק ייכשל, הם יכריזו בפומבי מי אשם בכישלון. גם גורמי ביטחון בישראל עשויים לומר בפומבי מי שם רגליים לחתימה, אם ירגישו שנתניהו מערים קשיים.