ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי מערכת הביטחון קיימו אמש דיון על "מקרים ותגובות", כלומר על תגובת נגד אפשרית של ישראל מול מתקפה מצד איראן וחיזבאללה. הדיון הסתיים בשעות הלילה, וספק אם התקבלה הכרעה באשר לתגובה ברורה של ישראל אל מול המתקפה.
אחת השאלות שעל הפרק היא עקרונית – אם מגיבים על בסיס כוונה או על בסיס תוצאה. רוצה לומר – האם ישראל תתקוף בעוצמה בלבנון או בטהרן על רקע כוונה של אויבנו לפגוע בתשתיות אזרחיות מרכזיות, באתרים ביטחוניים, בבסיסים צבאיים - הגם שהכוונה הזו סוכלה, נניח על ידי יירוט? או שמא רק אם הסיכול נכשל ואיראן וחיזבאללה מגיעים להצלחות שכוללות פגיעה נרחבת ואולי גם הרג אזרחים או חיילים – אזי התגובה היא הכרחית.
אחרי נחיל הטילים והכטב"מים ששיגרה איראן באפריל, יוחסה לישראל תקיפה של מכ"ם ליד העיר אספהאן ב-19 באפריל, ימים ספורים אחרי השיגורים מאיראן. לפי פרסומים זרים, התקיפה הזו הגיעה על בסיס "כוונה בלבד" - משום ש-99% מהטילים יורטו.
הפעם איראן וחיזבאללה מבטיחים תגובה שונה, כזו שלדבריהם "חייבת להצליח" אל מול מערכות ההגנה הישראליות. האפשרות של מתקפת מנע ישראלית נמצאת כרגע על השולחן, ובמקרה כזה ברור שהתגובה היא על "כוונה" של איראן לתקוף.
בשבוע שעבר דווח בניו יורק טיימס כי מנהיג איראן עלי ח'אמנאי הורה למפקדי משמרות המהפכה והצבא לבצע תקיפה ישירה נגד ישראל. לפי הדיווח, הוא גם הנחה את הצמרת הביטחונית להיערך בהגנה – בעקבות החשש שישראל וארה"ב יתקפו באיראן במסגרת הרחבת הלחימה.
בעולם מביעים חשש כבד מהסלמה של העימות מול איראן. שורה של מדינות פנו לישראל במטרה להבין מה מתכננים במערכת הביטחון, והאם אנחנו בדרך למלחמה כוללת.