המשילות של חמאס "על אזרחי" והשוק השחור: כך נראית השגרה של העזתים באזור ההומניטרי

בחודשים האחרונים כמיליון וחצי עזתים שוהים באזור ההומניטרי, המוואסי בח'אן יונס, שהלך והתמלא מאז תחילת המבצע ברפיח. חמאס מושל באזור בצורה כמעט חשאית, בפרופיל נמוך. נוצר משבר בכסף מזומן, הסכסוכים בין החמולות מתגברים - וגם בתי הספר עברו למחסות. כך נראית השגרה ברצועת עזה.

מה העזתים לוקחים איתם?

• במלחמה הפכו האוהלים לאחד המוצרים המבוקשים ביותר במרחבים ההומניטריים בשל הצורך בקורת גג זמנית לבני המשפחה.
• השגת האוהלים נעשתה בכמה דרכים: קבלת אוהלים או כניסה למתחמים שהקימו ארגוני סיוע מקומיים ובין-לאומיים, רכישתם באופן פרטי מסוחרים - כאשר חלקם נגנבו מתושבים פרטיים ומארגונים.
• הוקמו גם אוהלים מאולתרים באמצעות בדים, פלסטיק, יריעות ניילון ופחים מגולוונים. עקורים שהתפנו יותר מפעם אחת, העמיסו את האוהל שברשותם ליעד החדש.
• משפחה עזתית ממוצעת מחזיקה בציוד אישי שאותו סחבה מרגע הפינוי הראשון. הוא כולל: כלי מטבח בסיסיים, שטיחים, שמיכות, כריות, מזרנים, דליים ונכסים בעלי ערך הן חומרית והן רגשית.
  
  

  

  
  

  

שירותי הרפואה

• האזור ההומניטרי כולל מרפאות ובתי חולים שפועלים גם במתכונת שדה.
• ההחלטה איפה לטפל נקבעת על בסיס שני שיקולים מרכזיים: קרבת המוסד הרפואי ואופי הטיפול המבוקש.
• אם מדובר בטיפול מורכב או בפציעה באורח קשה, התעדוף יהיה לבית חולים מרכזי שסמוך ביותר למרחב.
• נשים בהריון יולדות לרוב במוסדות רפואיים סמוכים - מרפאות או בתי חולים.
• טיפולי שיניים חיוניים מבוצעים לרוב במרפאות ייעודיות שעדיין פעילות או אצל רופאי שיניים פרטיים שהקימו מרפאות מאולתרות בתוך אוהלים.
• הטיפול בחולים מורכבים יותר כמו סרטן - מתבסס בעיקר על טיפול תרופתי בבתי חולים מרכזיים במרחב, בהתאם למלאי הקיים. ניתן לרכוש תרופות מבתי מרקחת מאולתרים וכן לקבלם מארגוני סיוע שונים.
  
  

  

  
  

  

מזון

• הנגישות למזון מתבססת בעיקר על ארגוני סיוע בין-לאומיים ומקומיים, בראשם הסהר האדום ואונר"א - לצד רכישת מוצרי מזון משווקים מוסדרים ומדוכנים מאולתרים שגדושים גם במצרכים, בעיקר קופסאות שימורים.
• הסיוע מחולק לרוב באמצעות שוברים בהתאם למספר הנפשות במשפחה.
• מקור משני: ניצול משאבים טבעיים שנמצאים בקרבת מקום, כמו הים לצורכי דיג, שטחים חקלאיים לטובת ירקות, פירות ותבלינים, לצד גידול עצמי.
• בישול עצמי מתבצע באמצעות בלוני גז, לפי מידת הנגישות, הבערת גזרי עצים וחומרי בערה נוספים. משפחות רבות בנו תנורים מאולתרים מחומרים שונים לצורכי אפייה.
• מגוון המזון הקיים כולל בעיקר מוצרי יסוד: קמח, סוכר, מלח, אורז, קופסאות שימורים ומוצרי מזון ארוזים, בהם: ירקות, בשר ועוף, מאכלי גבינות, דגים משומרים. השלמות נוספות ניתן למצוא בשווקים שמרכולתם מתבססת על הסקטור הפרטי ועל סיוע שנגנב או נבזז בחלקו.
  
  

  

  
  

  

מים

• הרשתות מוצפות בתיעודים של תושבים שעומדים בתורים ארוכים לקבלת מים באמצעות מכליות מים, מכלי מים גדולים ומים מינרליים מצד ארגוני הסיוע והרשויות המקומיות. מסופקים גם מקווי מים מוסדרים, בארות מים ומתקני התפלות שמתוחזקים בעיקר בידי רשות המים והעיריות.

חשמל ותקשורת

• התבססות עיקרית על אנרגיה סולארית ובאופן מצומצם יותר על מצברים או גנרטורים פרטיים. למעט תקלות מעת לעת, יש תקשורת זמינה באזור ההומניטרי.
• עמדות טעינה של טלפונים ומחשבים ניידים המחוברים ללוחות סולאריים או מצברים זוכים לביקוש רב. חלק מהתושבים מחזיקים במטענים ניידים.
• גם בתי קפה מאולתרים מציעים את השירות הזה. באחד התפריטים: אינטרנט והטענת טלפון לשעה שלמה - עולה 5 שקלים, אינטרנט והטענת מחשב נייד במשך שעה - עולה 6 שקלים.
• פעולות הכרחיות כמו כביסה, מבוצעות בעיקר באופן ידני, כולל באמצעות דלים ומתקנים מאולתרים שגם מופעלים ידנית.
  
  

  

פרטיות

• הצפיפות מהווה אתגר בכל הנוגע לפרטיות, ולכן הוקמו שירותים מאולתרים, בעיקר "בולי קליעה".
• מקלחות מבוצעות במשורה, לרוב לא מדי יום - באמצעות מכלי מים וג'ריקנים במתחמים עם מחיצות ייעודיות, באוהלים עצמם או באמצעות רחיצה בים.
  
  

  

כספים

• הפסקת פעילות הבנקים ברצועה בעקבות המלחמה יצרה משבר נזילות חריף למזומנים. בעקבות כך, העזתים עושים שימוש בכספים שנחסכו לפני המלחמה בידי אב המשפחה, פונים לחלפני כספים ומושכים מזומנים באמצעות האפליקציות ובראשן ג'ואל.
  
  

  

סכסוכים עם החמולות, תופעת זנות

• הצפיפות במרחב ההומניטרי הובילה להגברת הסכסוכים בין התושבים לחמולות, ולעיתים בין תושבי קבע לעקורים.
• על פי מקורות בעזה, התפתחה תופעת זנות של צעירות בעזה בתמורה לכסף.
  
  

  

המשילות של חמאס "בתחפושת"

• תחושת הביטחון האישי של עזתים רבים נפגעה ויש מי שמסתובב עם כלים להגנה עצמית. המניע לכך נעוץ בעיקר בהיעדר פעילי משטרת חמאס על מדים רשמיים וחוסר יכולת לזהות אותם, משום שהם פועלים בפרופיל נמוך, במדים אזרחיים.
• במהלך המלחמה, גברו המאמצים של הרשויות המקומיות להפגין נוכחות, לבצע פעולות שונות ולהעניק שירותים תחת אחריותם. למשל: חלוקת מים, פינוי אשפה, פינוי שפכים ועוד.

נמשך הפינוי מח'אן יונס

• בשל ירי הרקטות מרצועת עזה, צה"ל ממשיך לקרוא לעזתים להתפנות מרחבי ח'אן יונס ומתאים את המרחב ההומניטרי.
• עזתית שתועדה אמרה: "לא יודעים לאן נלך. קשה לנו לעבור ממקום למקום, מספיק עם האימה".
• עזתי שהתפנה משכונת חמד: "כבר אין לי כוח להיעקר, נעקרתי כבר שש פעמים. אנחנו כבר לא יודעים לאן ללכת".