"אני רואה את הסרטון ואומרת, 'בוא'נה, זה עבר מעל הבית שלי בחיפה, היה כאן כטב"ם שתיעד הכול'. זה הכי מפחיד שיש. מי יודע מתי זה קרה בכלל. מי יודע אם בחיזבאללה יכולים באותה שיטה, בשקט בשקט, להכניס לכאן גם כטב"מים שיתקפו את האזור, הדבר הזה מטריד בטירוף", אומרת באימה גילי חן, תושבת חיפה שהבית שלה תועד בסרטון הכטב"ם של ארגון הטרור השיעי, שפורסם לפני קצת יותר משבועיים.
במשך כמעט תשעה חודשים שבהם נמשכים חילופי האש ברחבי הצפון המטווח, חיזבאללה זורע תבהלה לא רק בקרב תושבי היישובים המפונים הסמוכים לגדר, אלא כפי שהוכיח הסרטון, גם בקרב אלה שגרים בערים המרכזיות בישראל, ובמיוחד בעיר השלישית בגודלה בארץ – חיפה. מהסרטון עולה כי כלי הטיס חדר לשמי העיר ותיעד כמעט הכול: מתחמים אסטרטגיים רגישים, תעשיות ביטחוניות, אתרי פנאי ואפילו בתים פרטיים – ובהם דירתה של גילי חן.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
התיעוד שפרסם חיזבאללה בתפוצה רחבה הדאיג מאוד גם את יוסי, בעל בית קפה בקריית חיים, ולצידו רבים אחרים שהבינו מיד כי המלחמה עלולה להיפתח בכל רגע ומחירה יהיה כבד. "ראיתי את הסרטון של 'העיניים של נסראללה' ונדהמתי, כמו המון תושבים אחרים. זו מכה קשה כמעט כמו פגיעת רקטה בבית שלך, כי אתה עכשיו מרגיש חשוף, מרגיש שבכל רגע נתון מישהו עלול ללחוץ על כפתור ולכוון אליך טילים מדויקים, והיעדים הרגישים מסומנים", אמר יוסי בשיחה פתוחה עם מגזין N12.
אלא שהתרחיש של מלחמה כוללת בצפון, שבו מטווחת חיפה באלפי טילים ביום, היה על סדר היום עוד לפני שפורסם סרטון הכטב"ם של חיזבאללה. "המלחמה בצפון לא תיראה כמו בדרום – בעיקר בהיקפי האש וברצון האויב לשתק פונקציות חיוניות במשק", התריעה תת-אלוף לירון דונל, ראש מטה פיקוד העורף, במהלך חודש מרץ. "המשמעות היא שיכול להיות גם מצב שאזרחים יצטרכו לשהות במרחבים המוגנים פרק זמן ארוך, ואנחנו חייבים להיערך למצב שהאויב ינסה לשבש את אספקת השירותים שלנו, כמו חשמל, מים ומזון. יש גם תרחיש מחמיר, שהוא תרחיש עלטה, שיכול להימשך כמה ימים", אמרה הקצינה.
מלבד החשש של הציבור מפני תרחיש העלטה, שעלול לשתק לחלוטין את השגרה, התושבים במפרץ חיפה מוטרדים במיוחד מן ההשלכות של פגיעה בתעשיות הפטרוכימיות ובאתרים האסטרטגיים באזור. בשיחה עם מגזין N12 מפנה ראש עיריית חיפה יונה יהב אצבע מאשימה לשרים בממשלה בטענה שאינם מבינים את גודל האירוע ואינם נערכים לתסריטים המטרידים שעלולים להתממש בכרמל. "אנחנו בסכנה ממשית, וכולם יודעים את זה, אבל הממשלה לא פועלת כרגע", הוא מתריע. באשר לאפשרות של פגיעה במפעלים הפטרוכימיים אומר ראש העירייה: "בתקופה הנוכחית נעשות עבודות רבות כדי לרדד את החומרים ולהקטין את ההשלכות של פגיעה אפשרית בנקודות אסטרטגיות כאלה או אחרות – ובדיוק בעניין הזה נדרש סיוע מהממשלה".
צלקת מלחמת לבנון השנייה
הסרטון של חיזבאללה ואיום המלחמה הכוללת משפיעים לא רק על מצבם הנפשי של תושבי העיר, אלא גם על מצבם הכלכלי. יוסי, בעל בית הקפה מקריית חיים, מספר כי גל האיומים לא פסח גם על הלקוחות שלו, והמכה הכלכלית מורגשת כבר עכשיו. "אנשים רואים את התמונות מהסרטון, שומעים את האמירות המטרידות של נסראללה ונזכרים בשנת 2006. חלק לא מבוטל מהתיירים מחליט לוותר על האטרקציה החיפאית וכרגע כי אין לדעת מה יילד יום – אם השקט יישמר כאן או שלפתע יוחלט שחיפה על הכוונת".
דברים דומים נשמעים גם מפי נהגי המוניות באזור, ובהם ניר כהן, שמגדיר את השגרה בעיר במילה אחת: "נוראית". "שיבושי הניווט שיוזמים במערכת הביטחון ורוחות המלחמה באזור מקריסים לחלוטין את נהגי המוניות", הוא אומר. לדבריו, "חלק מהנהגים לא לוקחים בכלל נסיעות בגלל שהם לא יודעים איך למצוא את היעד ללא אפליקציות הניווט, ואחרים שיודעים לנווט בעצמם מדווחים כי התיירים חומקים מן העיר בתקופה הזו וממעטים להגיע לאתרים המופלאים באזור, כי רעשי הרקע מספקים תחושה שמשהו רע עלול לקרות כאן בכל שנייה".
כשמדברים על משהו רע שעלול לקרות בחיפה נזכרים התושבים מיד באותם ימים קשים של מלחמת לבנון השנייה, שהשאירו צלקת גדולה, צלקת שלא הגלידה מאז קיץ 2006. במשך 34 ימי הלחימה נורו לעבר ישראל כ-4,000 רקטות, והן גרמו להרג של כ-40 אזרחים, ובהם שמונה שנהרגו מפגיעת רקטה במוסך הרכבת בחיפה ביולי אותה שנה. נזקים כבדים נגרמו לתשתיות ונרשמו פגיעות ישירות בבתים פרטיים ובמתקנים ציבוריים.
"עברו כבר כמעט 18 שנה מאז המלחמה ההיא, וגם היום אפשר להבחין בעיר ב'מזכרות מנסראללה', כמו למשל סימני ירי על מבנים", מספר אוראל, המתגורר בחיפה וזוכר היטב את ימי המלחמה. "תכפיל, תשלש, ותמשיך לטפס, וזו אולי הצצה למה שיקרה באזור הזה במלחמה כוללת עם חיזבאללה".
"יכולים לירות כ-4,000 טילים מדויקים ביום"
גם ראש העירייה החדש-ישן של חיפה יודע לשחזר בדיוק מה ארע בעירו במלחמת לבנון השנייה, בזמן שניהל את העיר שהפכה מטווחת. "אלו היו ימים קשים מאוד, עשינו הכול כדי לנסוך כאן ביטחון בתושבים", נזכר יהב בתקופה ההיא. "הדבר הראשון שעשינו אז ב-2006 היה להעמיד עובדים סוציאליים ופסיכולוגים במוקדים שונים ברחבי העיר, והם סיפקו מענה לכל מי שהיה זקוק לטיפול. הביקוש היה גבוה מאוד, והשקענו ככל האפשר כדי שיהיה שירות לכולם. במקביל חשבנו על פתרון אופטימלי לילדי העיר, כדי שיהיו בתעסוקה כל הזמן, שלא ירגישו את המלחמה שמסביב. לשם כך הקמנו בין היתר מרכזים קהילתיים במקומות תת-קרקעיים, המון עזרים שונים, פעילויות במתחמים מוגנים וכדומה. המטרה הייתה שלא יעבירו שעות ארוכות לבדם במרחבים המוגנים ללא מעש".
כשחזר יהב ללשכת ראש העירייה באופן רשמי בסוף חודש מרץ השנה הוא שם בראש סדר העדיפויות את המאבק בחזירי הבר המתרבים ברחבי חיפה, וכך גם את ההגירה השלילית, לצד לא מעט סוגיות שמטרידות את התושבים. אבל עד מהרה כל התוכניות השתנו, ובמוקד ניצבת כעת היערכות העיר לקראת מלחמה אפשרית, שתשפיע רבות על האזור כולו. ליהב ברור שהתמונות מ-2006 עלולות להיות הכנה בלבד ליכולות של ארגון הטרור הלבנוני כיום. "המצב היום אחר לגמרי, אם במלחמת לבנון השנייה יכלו מחבלי חיזבאללה לשגר כ-200 טילים לא מדויקים לעבר העיר, הרי שכרגע הם מסוגלים לירות כ-4,000 טילים מדויקים ביום, וזה מציב אותנו באירוע אחר לגמרי".
באשר לאפשרות של פגיעה במפעלים הפטרוכימיים בחיפה מוסיף יהב: "בתקופת מלחמת לבנון השנייה ראש הממשלה אהוד אולמרט ויתר השרים לא חששו משום דבר, הגיעו כולם לחיפה בלב המלחמה והעבירו כספים רבים – אבל עכשיו זה לא קורה. לא חושבים על מה שעלול לקרות כאן. כשהיו ריכוזים של דלק במרכז הארץ הושקע הון עתק כדי להוריד אותם אל מתחת לפני הקרקע, עמוק באדמה, כדי למנוע אסון, אבל כשמדובר בחיפה והצפון, היחס אחר לחלוטין", אמר.
במהלך החודשים האחרונים, מספר יהב, אושרו תוכניות רבות שיקלו על העורף בעת לחימה. "הכשרנו 16 חניונים תת-קרקעיים לרווחת התושבים והשקענו גם בפטנטים לפתיחה מרחוק של המקלטים הציבוריים. כמו כן, בתי ספר ברחבי העיר ישמשו במידת הצורך מרכזי קליטה, במקרים של פגיעות במבנים, ולראשונה גם הכרמלית (הרכבת התחתית של חיפה) הוסבה למקלט עצום. מעל הכול, אנחנו חייבים בתקופה הזו להגיע לרמות מקסימליות של משמעת עצמית, על התושבים להיות קשובים להנחיות", הדגיש.
התושבים מודאגים
מלבד החשש מתרחיש העלטה, התושבים במפרץ חיפה מוטרדים כאמור מן ההשלכות של פגיעה בתעשיות באזור. על פי ההערכות, 3.2 מיליון תושבים בישראל מתגוררים באזורים שקיימת בהם סכנה לפגיעה בבריאותם במקרה של פגיעה במתקני חומרים מסוכנים, ובאזור מפרץ חיפה יש כ-1,500 מקורות של חומרים מסוכנים שעלולים להתפזר. "אי אפשר להתגבר על אוסף של טעויות שעשו כאן לאורך שנים ארוכות, והכול עלול להתפוצץ כאן ברגע", אומר בחשש יואב משכונת קריית חיים בעיר הצפונית. לטענתו, בשלב הזה אין אפשרות לרוקן את האזור אם לא נערכו לכך מראש, וגם לא ניתן כעת למגן את כל המקורות כשנמצאים תחת לחץ. "אנחנו לא רוצים אפילו לדמיין את הנזק שעלול להיגרם הן לרכוש והן למצבם הבריאותי של אלפי התושבים במרחב", הוא אומר.
לפני תשע שנים החליטה הממשלה כי המשרד להגנת הסביבה יבצע סקר להערכת הסיכונים במקרה של פגיעה במתקני חומרים מסוכנים במפרץ חיפה בעת לחימה, אבל היוזמה הזו ירדה מהפרק, ומאז לא בוצעו חישובים מדויקים בסוגיה המורכבת.
בית החולים הגדול באזור בכוננות שיא
בחודשים האחרונים נערכים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה לשעת פקודה, לרגע שבו אולי יחל העומס הגדול ובאופן רשמי יידרש בית החולים לתפקד בשעת חירום. "אנחנו ממשיכים להיערך למלחמה כוללת בצפון וכרגע אנחנו בכוננות מוגברת לנוכח האיומים והתסריטים האפשריים", אמר המנכ"ל פרופ' מיקי הלברטל.
לדבריו, "התפקוד כרגע רגיל, צוותי הרפואה מספקים שירותים שגרתיים למטופלים, אבל כשתינתן ההנחיה נתחיל לקלוט נפגעים אל בית החולים התת-קרקעי והממוגן הגדול בישראל שקיים אצלנו. המשמעות היא שבתוך כשמונה שעות נוכל להוריד את כל בית החולים ומטופליו אל מתחת לקרקע ולפעול באין מפריע. נוכל לקלוט גם מטופלים מבית החולים הגריאטרי-שיקומי פלימן ומהמרכז הרפואי כרמל, כך שבסך הכול כ-2,000 מטופלים יוכלו להתאשפז בבית חולים ממוגן לחלוטין".
בתקופה האחרונה ממשיך פרופ' הלברטל להכשיר את צוותיו לתרחיש קיצון ובמסגרתו "בכל ארבע דקות ייפול טיל באזור, במשך 50–60 ימי לחימה, ובזמן הזה אמבולנסים יפנו חולים אל מתחת לקרקע, ועל כן ייפתחו 24 חדרי ניתוח בו-זמנית, ובאותה העת יקלטו הצוותים שלנו מאות פצועים".
מנכ"ל רמב"ם מדגיש כי הלקחים מהמתקפה ב-7 באוקטובר נלמדו: "באותה העת ראינו שפצועים בדרום הובאו היישר לבתי החולים הקרובים ביותר, ואילו באירוע רב-נפגעים לא ניתן לווסת חולים. האמבולנסים היו חייבים לחזור לפנות עוד פצועים, ולכן לא התאפשר להפנות אותם לבתי חולים אחרים, במה שנקרא 'ויסות ראשוני'. כמו כן, היו בדרום מעט מאוד פינויים מוסקים. אצלנו הכוונה היא לאפשר להעביר חולים במקרה של מלחמה בצפון במה שנקרא 'ויסות משני', באמצעות רכבת ישראל, שקרונותיה הוכשרו לזה. תהיה רכבת חולים מיוחדת".
החשש: מטחי טילים ונחילי כטב"מים
מאז ועד היום כשלו ניסיונותיו חיזבאללה לפגוע בתשתיות חיוניות בחיפה ובאזור המפרץ, ובמערכה הנוכחית החשש מפגיעות שכאלו מטריד מאוד את התושבים. גם גורמי המקצוע והביטחון מבינים היטב כי ארגון הטרור השיעי השתדרג רבות בשני העשורים האחרונים, ולכליו נוספו יכולות מדויקות הרבה יותר, שעלולות להביא להרס רב.
במאמר מקיף שפורסם במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בידי החוקרים הבכירים אורנה מזרחי, אודי דקל ויובל בזק מצטיירת תמונה חמורה מאוד בכל הנוגע להיקפי הנזק והלחימה במסגרת מלחמה כוללת. "מלבנון ישוגרו מטחים חוזרים של כאלף טילים סטטיסטיים ביום, לצד עשרות רבות עד מאות של טילים מדויקים... במלחמה הבאה צפוי כי חיזבאללה ישגר כ-50 אלף רקטות וטילים, שהם כשליש מהמלאי הנוכחי הכולל כ-150 אלף טילים סטטיסטיים", נכתב במסמך המתאר את התרחיש החמור של מלחמה כוללת עם ארגון הטרור השיעי.
עוד כתבו החוקרים כי "יש להביא בחשבון ירי טילים ארוכי טווח גם מסוריה, וייתכן שגם מעיראק. הטילים המדויקים יכוונו למטרות אסטרטגיות ערכיות ובהן תשתיות חיוניות כמו בתי הזיקוק בחיפה. במקביל למטחי הטילים ישוגרו גם כטב"מים תוקפים, אשר יופעלו בנחילים ויכוונו למטרות ערכיות ורכות".
"צריך לזכור שלצה"ל יכולות אדירות"
איום הכטב"מים אכן החל לתת את אותותיו במערכה הנוכחית מול חיזבאללה, ומאז חודש אוקטובר הופעלו ההתרעות באזור חיפה כמה פעמים לנוכח ניסיונותיו להחדיר כטב"מים לאזור. בין שמדובר ברחפני נפץ ובין שבכטב"מי איסוף, גורמי הביטחון מזהירים כי השיטה הזו תתרחב בזמן מלחמה כוללת.
"ברור לחלוטין שהמענה של חיל האוויר ומערך ההגנה האווירית חלקי מאוד, זו בעיה גדולה", אומר אל"ם (במיל') קובי מרום, מומחה לביטחון לאומי. "במלחמה כוללת הפעלת הכטב"מים תהיה מסיבית, אנו צפויים לראות נחילי כלי טיס בלתי מאוישים מעל אתרים אסטרטגיים, בין היתר בחיפה, כך שהאתגר הזה הוא גדול, וזו למעשה רק טעימה".
מרום טוען שבמלחמה כוללת מול חיזבאללה תהפוך חיפה ליעד מרכזי מאוד של ארגון הטרור. זאת, לדבריו, "מפני שחלק ניכר מהרקטות של הארגון הן לטווח קצר יחסית, והן יכולות להגיע לחיפה, כ-40 ק"מ. כמו כן, התשתיות הלאומיות, כמו בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים, עלולים ליצור אסון באזור. כמובן גם התשתיות הצבאיות, כמו בסיסים ונמל חיפה, יהיו תחת איום. מבחינת נסראללה מדובר ביעדים מרכזיים בטווח קצר יחסית, הרי חיפה גם נחשבת לעיר גדולה מאוד, יש בה לא מעט תשתיות ונכסים. על כן העיר הזו בסבירות גבוהה תהפוך ליעד מבוקש של חיזבאללה".
מרום מספק גם ניתוח כללי של הזירות במלחמה הנוכחית. לדבריו, חיזבאללה אינו הבעיה העיקרית: "צריך להסתכל על המלחמה הזו כעל עימות גדול עם איראן – היא זו שמנהלת את מה שקורה בשטח, ויש לה סיבות רבות להיות מרוצה. ההישג בצפון מבחינתה הוא דרמטי, לא פחות, ואת המצב הזה ירצו בכיריה לשמר. לכן השאלה המתבקשת, לאחר תשעה חודשים: האם האיראנים שילמו עד היום מחיר כבד? לטעמי ממש לא, וזו הסיבה לעזוב את הדרום ולהפנות את הקשב לצפון, וגם לראש הנחש – איראן.
"הרי האיראנים מנהלים לא רק את הלחימה אלא גם את המשא ומתן, נראה שיש כאן שחמט איראני שמבין את המגבלות של ישראל, שעוקב אחר המשבר עם ביידן ושמבחינתו הדבר הטוב ביותר הוא שהעימות המשולב הזה יימשך. על כן הם מכוונים את חמאס שלא ללכת במהירות על עסקת חטופים, ורק בהתניה של עסקה משמעותית בעזה, שתנצור בהתאם גם את האש בצפון. בינתיים אנחנו עדים לכישלון אסטרטגי – הקמת רצועת ביטחון בתוך תחומי ישראל – והממשלה לא יוזמת מענה אמיתי במשך תשעה חודשים. ועל כן, זאת הנקודה: ישראל חייבת לנקוט יוזמה בצפון, על אף המחירים הקשים, שצריך להביא אותם בחשבון".
ואולם מרום מדגיש שהפעולה הישראלית צפויה להיות תקדימית: "כדי לאזן את הדברים, ובצל האיום הגדול והברור, צריך לזכור שיש לצה"ל יכולות אדירות, את חלקן חיזבאללה לא מכיר כלל. בין היתר, יכולות מודיעין, גם בכל הקשור לפעולות אוויריות, ואף בהחלטה של תמרון קרקעי. אכן, המחירים כבדים – אבל המכה שיספוג חיזבאללה בלבנון תגרום למדינה כולה להבין שארגון הטרור השיעי הוא לא 'מגן לבנון' אלא מחריבה".
תגובת המשרד לאיכות הסביבה
"בשנת 2015 הוטל על המשרד להגנת הסביבה לבצע סקר סיכונים מצרפי במפרץ חיפה. הסקר כלל בחינה וניתוח סיכונים מלחמתיים – נושאים שאינם בסמכות המשרד. במסגרת בחינה זו סווגו המפעלים בהתאם לרמות הסיכון מהמפעל, קרבה לאוכלוסייה, תמונת מודיעין ועוד. בתום בחינה זו נקבעה רשימת המסוכנים ביותר - רשימה זו חסויה מסיבות ביטחוניות. בהסתמך על בחינה זו, ביצע המשרד להגנת הסביבה פעולות להעלאת מוכנות המפעלים והפחתת הסיכון לאוכלוסייה כתוצאה מירי טילים ומפגיעה אפשרית במפעלי החומרים המסוכנים. קביעת תרחיש הייחוס ורמות מיגון המפעלים בהיבט של ירי טילים, נתונה בידי פיקוד העורף".