במקביל למגעים לעסקה, צה"ל ממשיך לפעול בעומק הרצועה להשיג את מטרותיו. טובי הלוחמים עדיין נמצאים במסדרון נצרים ופועלים בפשיטות ממוקדות נגד מטרות חמאס והמחבלים במרחב. אבל למה בכלל צה"ל צריך להישאר במסדרון נצרים והאם חיסול המחבלים שעולים צפונה עלול להכשיל את המשא ומתן? N12 עושה סדר.
מאז כיבוש מסדרון נצרים עם תחילת המלחמה ב-5 בנובמבר, צה"ל השתמש בו לצורך יציאה לפשיטות ולהשמדת מטרות חמאס, ועל פי הפלסטינים הוא הורחב לכדי 4 קילומטרים מכל צד. כחלק מההסכם, רה"מ נתניהו התחייב לצאת משם אך בפועל דורש לייצר מנגנון שימנע מחמושים לעלות צפונה. לעומתו ראש המוסד טוען כי תכנון מנגנון כזה ייקח שבועות רבים, וכי לחטופים אין זמן. במערכת הביטחון מסבירים כי צה"ל יפגע בכל חמוש שיעלה צפונה.
גורמים במערכת הביטחון מבהירים שאם חמושים ינסו לחזור צפונה, הם ייהרגו. מבחינת צה"ל זה קו אדום בוהק, אך בינתיים נשאלת השאלה אם שווה בעבור זה לחרוג מקווי ההסכמות מול המתווכות, ובראשן הדרישה שלא לאפשר חזרה לצפון, ואף לפגוע במגעים המתקדמים לעסקה.
נזכיר כי לפני פחות משבוע תקפו בכירים במערכת הביטחון את נתניהו, על כך שהוסיף לטענתם "עקרונות שחורגים מההסכמות עם המתווכות". נתניהו מצדו הדגיש כי "ישראל ויתרה בתשובתה מ-27 במאי על הדרישה להחזיק בציר נצרים, כך שהדרישה לנטר כל מי שעולה צפונה – היא חזרה אחורה מהוויתור שלנו בנושא. צה"ל יידע לתת לכך מענה גם אם יחזרו חמושים צפונה, ואפשר למצוא לסוגיה מענה מול האמריקנים. זו דרישה שתמנע עסקה".
בימים אלה בצפון הרצועה יש כ-250 אלף אנשים. חלקם מוגדרים אוכלוסייה אזרחית וחלקם מחבלים שמסתווים בתוך האזרחים ומשמשים כמגן אנושי על מנת לשגר רקטות ולהשתלט על מחסני הסיוע ההומניטרי. מתוקף כך, במערכת הביטחון סבורים שניסיון לעזוב את מסדרון נצרים וליצור מנגנון חלופי שימנע התחמשות מחבלים, היא דרישה שאין לה היתכנות ויכולת יישום. בשטח המשוואה פשוטה: אתה רואה חמושים – תתקוף.
לחימה גם בדרום עזה
במקביל ללחימה נגד החמושים בצפון הרצועה, פעילות צה"ל נמשכת ביתר שאת גם בדרום ובמרכז עזה. הרעיון: לא להיות סטטי, כדי להיות כמה שפחות פגיע. הלוחמים מבצעים פעילות מבצעית מורכבת בדרום העיר עזה ומרחיבים אותה ככל שנוקפים הימים. הכוחות, שמזהים את פעילות חמאס במרחב, משתלטים מעת לעת על מקומות שבהם הם מזהים פעילות חמאס ובכך מונעים עליית מחבלים צפונה.
מול התקיפות החוזרות, ניצבת בין היתר מפקדת אוגדה 99 ותחתיה שני צוותי קרב חטיבתיים: אלכסנדרוני וחטיבת שריון נוספת. הכוחות יושבים בציר ומנקזים את התנועה מצפון לדרום – ולא להפך. פעולה זו אפשרה להם לזהות בשבועיים האחרונים מאות מחבלים ש"החזיקו" את המלחמה במרחב, עד שלא נותרו להם אמצעים והם נאלצו לרדת דרומה. לפי דיווחים פלסטיניים, רוחב הציר הוא כ-4 קילומטרים.