איך אפשר להסביר את הפער בין איכות המודיעין הבלתי-נתפסת כמעט שאיפשרה השבוע את חיסול רמטכ"ל חיזבאללה ואת זה המיוחס לישראל של מנהיג חמאס הנייה - לבין הכשל העמוק באמ"ן לפני 7 באוקטובר? תחקיר חדשות סוף השבוע שפרסמנו אתמול (שבת) בערב התחקה אחר המחדל המודיעיני והקונספציה שהשתלטה על צמרת הצבא והדרג המדיני - עד כדי עיוורון במהלך השנה שלפני המלחמה.
אולי דווקא כדאי להתחיל בזירה שבימים אלה עיני כולנו נשואות אליה – זו הצפונית. תחילת 2023, באמ"ן וב-8200 התקבלו התרעות על אירוע שאז היה נראה בלתי נתפס – הוצאת פיגועי מחבלים מלבנון לתוך שטח ישראל. הפעם האחרונה שהתרחש אירוע מהסוג הזה היה לפני 21 שנה, אז חדרו שני מחבלים בהנחיית חיזבאללה ורצחו שישה ישראלים.
4 שנים לאחר מכן, חטיפת החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר מהגבול הובילה לפתיחת מלחמת לבנון השנייה. מאז, מאזן האימה ברור – פיגוע שכזה נתפס בישראל כהכרזת מלחמה. ראש אמ"ן חליוה ראה את המודיעין הברור שהצביע על הפיגועים שבדרך אבל סירב להאמין - יש שיאמרו היה שבוי בקונספציה. בהערכות המצב הוא אמר - נסראללה לא מעוניין במלחמה, פיגוע כזה לא יתרחש.
אילן לוטן, בכיר בשב"כ, סיפר לנו: "שמעתי הרבה גורמים כאלה ואחרים אומרים: ׳אתם חושבים שנסראללה באמת רוצה שנחריב את לבנון? אין לו כוונה לעשות את זה. מה זה מעניין אותי מה הוא רוצה? לנסראללה יש 150-100 אלף טילים - זה לא לצורך צבא ההגנה ללבנון. זו בדיוק אותה קונספציה".
ימים לפני הפיגוע, המודיעין שהגיע הוא קונקרטי, וכבר אי אפשר להתעלם ממנו – הפיגוע עומד לצאת בימים הקרובים. אבל בגלל חשש של חליוה משרפת מקורות מודיעין, הוא מידר את אוגדה 91 שיושבת על הגדר מרוב תמונת המודיעין שהונחה בפניו. מאותה הסיבה בהחלטה משותפת עם ראש אגף המבצעים, אלוף עודד בסיוק, הם החליטו על הגברת כוננות חלקית בלבד והצבת מארבים רק בלילה. ממילא, הם אמרו, מחבלים לא יעזו לחצות את הגדר באור יום.
ביום שישי נפרשו בשטח כוחות מיוחדים עם לוחמי האוגדה, אבל כלום לא קרה. יומיים לאחר מכן, בשעות הצוהריים, קצין המודיעין של פיקוד הצפון כתב מייל: "להערכתי המחבל לא חדר וצריך לסגור את האירוע". לעמדתו הצטרפה גם חטיבת המחקר באמ"ן. המייל הזה נכתב יומיים לאחר שהמחבל כבר חדר לשטח ישראל.
ביום שני, 13 במרץ, קצת אחרי השעה שש בבוקר, פיצוץ החריד את צומת מגידו - כ-70 קילומטר מהגבול. מטען צד רב עוצמה דמוי מוקש מסוג כלימגור פספס בשניות אוטובוס שעבר במקום ופצע אדם אחד קשה. חקירת האירוע לימדה עד כמה הכשל היה גדול – בזמן שהתקיימה הערכת מצב אם הפיגוע בכלל יתרחש, המחבל כבר היה בשטח ישראל. הוא חדר 3 ימים לפני הביצוע, באור יום, עם סולם - ואיש לא ידע.
בדרג המדיני ובצמרת מערכת הביטחון האירוע הזה נתפס כשבירת כלים מוחלטת. מאזן האימה הופר - ולהרתעה הישראלית הוצמד סימן שאלה גדול. הרמטכ"ל לשעבר גדי אמר לנו: "מה התפנית בארגון חיזבאללה זו שאלה מטרידה מבחינתנו. זה שהוא מחליט לשנות את דפוס הפעולה שלו אחרי 17 שנים מחייב חשיבה מחודשת".
עכשיו צריך להחליט על תגובה - האלוף חליוה המליץ על תגובה פושרת, הוא חשש שתקיפה בלבנון תוביל למלחמה, כפי שנסראללה איים. מנגד, סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם ואלוף פיקוד הצפון אורי גורדין המליצו על תגובה חריפה - תקיפה של מטוסי קרב על יעד משמעותי של חיזבאללה בלבנון. בלי זה, הם אמרו, תיווצר משוואה חדשה באזור עם השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת. הרמטכ"ל הרצי הלוי התלבט ובסוף בחר בקו הנצי.
20 במרץ 2023. הימים הם ימי שיא המאבק סביב המהפכה המשפטית. שבוע לאחר הפיגוע גלנט נפגש עם נתניהו וביקש ממנו לעצור – הוא אמר לו שנסראללה מזהה חולשה, ולכן התעוזה שלו חוצה קווים אדומים.
ישיבת אישור התוכניות לאופן התגובה נקבעה ליום ראשון בצוהריים, 26 במרץ. נתניהו נחת מביקור בלונדון והדהים את צמרת הצבא – הוא ביטל את הדיון הביטחוני הדרמטי לטובת סדר יום פוליטי בלי להסביר מדוע. בערב, התמונה התבהרה - נתניהו פיטר את שר הביטחון גלנט.
רק יומיים לאחר מכן הדיון מתקיים. אל עמדת הרמטכ"ל הצטרף גם ראש המוסד דדי ברנע – חייבים תקיפה משמעותית בלבנון, הוא אמר. ומה עמדת שר הביטחון? גלנט איים ואמר שמי שעשה את הפיגוע הזה יתחרט על כך. אבל בניגוד להצהרות, גלנט שעדיין בתפקיד וגם נתניהו לא קיבלו את עמדת מערכת הביטחון ובחרו בתגובה הרפה שלא כוללת תקיפה של חיזבאללה בלבנון, אלא הסתפקו בתקיפת בסיס איראני בסוריה.
כמה ימים לאחר מכן נתניהו סיפר על תגובה חריפה, כזו שלא ממש הייתה. גם ראש אמ"ן חליוה אמר שנסראללה קרוב לעשות טעות שתדרדר את האזור למלחמה גדולה. אבל התעוזה של נסראללה שכבר עשה כביכול את הטעות ולא שילם מחיר - רק הולכת וגוברת. הוא אפשר לחמאס לירות עשרות רקטות מדרום לבנון והקים אוהלים בצד הישראלי של הר דב. בנוסף, כוח רדואן ערך אימון של פלישה וחטיפה ליד הגבול בהתאם לתוכנית הגדולה שפורסמה בישראל, בדומה לחומת יריחו, רק של הצפון.
ומה עושים בישראל? צמרת הצבא המליצה לתקוף את האוהלים, אך הדרג המדיני סירב. האימון של כוח רדואן? באמ"ן התייחסו בביטול - אם תהיה תוכנית פלישה קונקרטית, הם ידעו. בכיר בצבא אמר לנו: "למרות שהיה תרחיש ייחוס לפלישה ואיום ברור, אגף המבצעים השאיר את האוגדה לבד ולא הוסיף אפילו לא חייל אחד, כמו בדרום".
אנחנו יכולים לספר שבשנים האחרונות שלפני 7 באוקטובר היו לא פחות מעשרות הזדמנויות מבצעיות להתנקש בנסראללה. המשמעות – מלחמה רבתי. בכל המקרים הוחלט שלא לבצע. עם זאת, הדבר לא ממש הרתיע באותו השלב את חיזבאללה. שיא התעוזה שלהם הגיע שבועות בודדים לפני פלישת חמאס לישראל - באירוע דרמטי שחוסה עדיין תחת צו איסור פרסום, הארגון השיעי חצה את כל הקווים האדומים. ולמרות זאת, ישראל לא הגיבה.
ב-7 באוקטובר התברר שגם בגזרה הדרומית לא נשאר כמעט דבר מההרתעה הישראלית. את הפער הגדול שבין ההרתעה שהלכה ונשחקה והתעוזה של אויבינו שהלכה וגברה, לבין האופן שבו צמרת צה"ל תפסה את המציאות אפשר למצוא בכנס שהתקיים 10 חודשים לפני המלחמה. בזה אחר זה עלו ראשי אמ"ן, מפקד 8200 וגם הרמטכ"ל אז כוכבי כדי להעריך מהיכן צפויים איומים על ישראל והיכן אפשר להתבשם בשקט. "לא רק שחמאס לא מגיב לתקיפות שלנו - הוא אפילו לא שוקל להגיב להן", אמר כוכבי באותו כנס.
הכנס הזה התקיים בהפרש של 9 ימים מנאום המבול של סינוואר, מה שמכנים במודיעין אוסינט - מודיעין גלוי. הנאום תיאר בדיוק את תוכנית המתקפה שלו, כפי שהתרחשה. אין-ספור טילים ושיטפון של אין-סוף חיילים, כך אמר.
5 חודשים אחרי שנחשף לתוכנית חומת יריחו, תא"ל עמית סער, רח"ט מחקר, תיאר את מפת האיומים על ישראל – מאיראן, מחיזבאללה, מיהודה ושומרון, והוא אפילו ציין את ארגון גוב האריות בשכם. ומה עם עזה? "במצב יציב", הוא אמר, "רמת ההרתעה שלנו גבוהה".
בחודש יולי לפני שנה, באמ"ן התכנסו להערכת המצב השנתית על הזירות השונות. המסקנה שעלתה – ישנו קושי משמעותי לדעת מה מתכנן חמאס. ג', ראש חטיבת ההפעלה, סיכם: "בשנה זו נכשלנו בהבאת הישגים משמעותיים בזירה הדרומית, ולכן רמת הסמך להערכה ירדה. בשל פערי המקורות, נדרש לתווך זאת לדרג המפקדים ומקבלי ההחלטות".
10 ימים לפני פלישת חמאס, חליוה הגיע להערכת מצב אצל ראש הממשלה עם ראשי מערכת הביטחון. הוא התעלם מאובדן המודיעין האסטרטגי, ואמר לדרג המדיני: "אנחנו דווקא כן יודעים. גם בשנה זו, אותנטית סינוואר עודנו מעוניין בהסדרה". אותנטית, כלומר, זו ידיעה של ממש - לא הערכה. אז מי הציג את התמונה הנכונה? רח"ט ההפעלה באמ"ן שכפוף לחליוה ואמר שאין לנו שם מודיעין טוב, או הבוס שלו בדיווח ישיר לראש הממשלה שטען שיש לו מודיעין קונקרטי שלא יהיה כלום?
והנה עוד סיפור שלא שמעתם על הלילה הגורלי של 6 באוקטובר. לאמ"ן הגיעה התרעה קונקרטית שהקפיצה את הקצינים למשרדים בקריה - שם הם העבירו את הלילה בכוננות מוגברת. גם בכירי חטיבת המחקר היו שם, אלה שתפקידם להתריע מפני מלחמה. אבל ההתרעה היא לאירוע משמעותי אחר שקשור לרצועת עזה ולא ניתן גם היום להרחיב עליו. את האירוע הנקודתי הזה הם יירטו, אך את פלישת אלפי מחבלי הנוח'בה - לא.
באמ"ן שיננו את לקחי מלחמת יום הכיפורים והקימו מנגנונים שהיו אמורים לנצח את הקיבעון המחשבתי - אבל נדמה שהקונספציה הייתה חזקה מכך. מעניין לשמוע את הבדיחה של חליוה על המנוחה מהטלת הספק בסופי השבוע, שהפכה לשחורה מאוד בשבת של שמחת תורה. "אולי הדבר המרכזי ביותר שאני הולך איתו ביום יום זה הטלת הספק. את הדבר הזה אני מנסה להזכיר לעצמי לפחות פעמיים ביום, אבל לפעמים בסופי שבוע אני עושה לעצמי הנחה בנושא הזה".
תגובת דובר צה"ל: צה"ל תחקר את הפיגוע במגידו, הפיק את הלקחים, הטמיע אותם בכלל המערכים ושיפר את המענה לאיום. מאז 8 באוקטובר צה"ל בלחימה עצימה עם חיזבאללה, מסכל טרור, מונע חדירות ומחסל מחבלים רבים. במקביל, צה"ל מתחקר את אירועי 7 באוקטובר, ומפיק לקחים מיידיים לכלל הגזרות. באירוע המדובר הייתה התרעה ותוגברו הכוחות בגזרה.
מלשכת נתניהו לא נמסרה תגובה.