בזמן שישראל ממשיכה במלחמה נגד חמאס, השאלה של מי ישלוט ברצועת עזה "ביום שאחרי" ממשיכה להיות אחת המרכזיות במאמצים להגיע לעסקה. בוול סטריט ג'ורנל דווח היום (חמישי) כי גורמים בארה"ב, בישראל ובמדינות ערב דוחפים לכך שבכיר פתח לשעבר מוחמד דחלאן ישלוט בעזה בסיום המלחמה, באופן זמני.
המשא ומתן בנושא זה תופס תאוצה ככל שמתווכות בין ישראל לחמאס מנסות לחדש את השיחות שהוקפאו. הנושא עלה בשיחות בין גורמים ישראלים ואמריקנים לבין גורמים במדינות ערב המתווכות במשא ומתן. לפי הדיווח, בחמאס לא התנגדו להצעה, והביעו נכונות לקבל אותו כחלק מהפתרון הזמני להפסקת הלחימה.
במסגרת התוכניות הנדונות, דחלאן עשוי לפקח על כוח ביטחון פלסטיני של 2,500 איש בשיתוף עם כוח בין-לאומי, אחרי שכוחות צה"ל ייצאו משטח הרצועה. הכוחות הפלסטיניים ייבדקו על ידי ארה"ב, ישראל ומצרים ולא יהיו נאמנים לרשות הפלסטינית.
מאז תחילת המלחמה, דחלאן פועל לצד איחוד האמירויות ומצרים, ומסייע להן במאמצים לשיקום עזה. הוא גם קיים מפגשים בקהיר עם אנשי עסקים בניסיון להכניס סחורות הנחוצות לרצועה.
בצל המלחמה, בחודשים האחרונים פועל דחלאן לבסס את מעמדו. בפברואר הגיע דחלאן מאבו דאבי, שם הוא חי, לדוחא, שבה נערכו שיחות על היום שאחרי המלחמה. דחלאן התקבל בחום בידי אנשי חמאס ונפגש גם עם ראש הלשכה המדינית איסמאעיל הנייה.
דחלאן התייחס לדיווח ואמר כי "פעם אחר פעם מוצגים או מודלפים לתקשורת תרחישים שונים על ההסדרים ביום שאחרי המלחמה ההרסנית שנמשכת בידי הכיבוש הישראלי, ולפעמים שמי עולה כדי לעורר קצת התרגשות. הכרזתי שוב ושוב על סירובי לקבל או לבצע כל תפקיד ביטחוני, ממשלתי או ביצועי".
דחלאן הוסיף: "עמיתיי ואני שוב מדגישים - אנחנו כאן רק כדי לספק סיוע לאנשינו בעזה, בהתבסס על התמיכה הממושכת של איחוד האמירויות. עצירת המלחמה היא בראש סדר העדיפויות שלנו, ולא נתמוך בשום אפשרות שאינה במסגרת הבנות לאומיות-פלסטיניות שיובילו אותנו לבנייה מחדש של המערכת הפוליטית הפלסטינית ולהגשמת המאבקים של עמנו על ידי הקמת מדינה עצמאית שבירתה ירושלים".
"לא אבו מאזן, לא חמאס"
דחלאן נולד ב-1961 במחנה הפליטים ח'אן יונס - ושם צמח לצד יחיא סינוואר. ב-1987 הוא נעצר על חלקו באינתיפאדה הראשונה וגורש לירדן. בהמשך הצטרף לפתח ולאש"ף בתוניס - והחל לסלול את דרכו.
ב-1994, דחלאן שב לקדמת הבמה ברצועה בעקבות הסכם אוסלו ומונה לראש הביטחון המסכל - תפקיד שבזכותו רכש ניסיון רב ומעמד. אך בה בעת, החלו להתפתח תגרות בינו לבין בכירים אחרים בצמרת פתח, בהם ג'בריל רג'וב. באינתיפאדה השנייה, דחלאן הפך לדמות שנויה במחלוקת בקרב הציבור הפלסטיני וגם בישראל. במערכת הביטחון הצביעו על כך שהיה מעורב בפיגועים בשטחי הרצועה.
ב-2002 דחלאן התפטר מתפקידו כראש הביטחון המסכל ברצועה ושאף לקבל מינוי חדש - שר הפנים. אולם, יו"ר הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת סירב. רק שנה לאחר מכן, כשאבו מאזן מונה לראש הממשלה הפלסטיני - דחלאן מונה לבסוף לשר הפנים. אבל בתוך פחות מחצי שנה, הוא כבר הודח מתפקידו אחרי שאבו מאזן התפטר.
בעקבות מותו של ערפאת ועלייתו של אבו מאזן לכס הנשיאות, דחלאן מונה ב-2005 לשר לעניינים אזרחיים ובכך עמד בקשר קרוב עם גורמים ישראלים ואמריקנים. בסוף אותה שנה הוא התפטר מתפקידו כדי להתמודד ברשימת פתח בבחירות למועצה המחוקקת, שבהן נבחר ברוב מובהק כנציג ח'אן יונס.
ב-2007, כשחמאס השתלט על רצועת עזה, דחלאן היה יועצו לביטחון לאומי של אבו מאזן ובזמן העימותים, שהה מחוץ לרצועה. ב-2010 האשימו אותו כי הוא פעל להדחת אבו מאזן ובהמשך הודח מהפתח.
דחלאן גורש אל מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית ונותקו עימו הקשרים. מאז הוא מתגורר באיחוד האמירויות עם משפחתו ומשמש בשנים האחרונות יועצו של נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד.
בריאיון לניו יורק טיימס בפברואר קרא דחלאן להקים הנהגה חדשה ברמאללה, "לא אבו מאזן, לא חמאס. חייבים למצוא אנשים חדשים ברשות הפלסטינית". הוא הבהיר כי "אני לא רואה את עצמי כמחליפו של אבו מאזן", וציין כי הוא פועל כדי לשכנע את חמאס להצטרף לכוח פוליטי חדש ולוותר על ההנהגה בעזה.