ראש השב"כ רונן בר הציג לראש הממשלה בנימין נתניהו את ממצאי תחקיר שחרור מנהל בית החולים שיפא מחמוד אבו סלמיה. לפי השב"כ, במסגרת התחקיר הופקו לקחים בנוגע לאישור שמות של אסירים שישתחררו לאור מצוקת מקומות הכליאה. בנוסף, "מנהל בכיר" בשב"כ קיבל הערה פיקודית.
למעשה, בשחרור של מנהל בית החולים לא היה כשל ערכי ובטח לא כשל מוסרי, אלא צורך מדינתי שנכפה על השב"כ להחליט איזה עציר משוחרר כי אין מקומות כליאה. מנהל בית החולים עמד בתבחינים של מסוכנות, אך טעות בשיקול דעת הביאה לכך שלא לא נלקחו בחשבון היבטים נוספים.
איש השב"כ שקיבל ההערה פיקודית הינו מנהל רב זכויות שפעולות רבות שראינו בחודשים האחרונים החל ממבצעי שחרור חטופים עד סיכולים של בכירי חמאס נמצאים תחת אחריותו. ראש השב"כ החליט שזו הדרך הנכונה לטפל בנושא ובעיקר לקבוע תהליכים שימנעו ממקרה כזה לחזור בשנית.
ישראל שחררה ביום שני האחרון מהכלא את מנהל בית החולים אבו סלמיה, יחד עם 54 עצורים נוספים מרצועת עזה. לאחר השחרור, סערה התעוררה סביב שחרורו והחל גל האשמות נגד מערכת הביטחון, שר הביטחון יואב גלנט וראש השב"כ רונן בר.
בחשבון ה-X שלו תקף השר בן גביר את שר הביטחון וכתב כי "שחרור מנהל בית החולים שיפא בעזה יחד עם עוד עשרות מחבלים הוא הפקרות ביטחונית. הגיע הזמן שראש הממשלה יעצור את גלנט ואת ראש השב"כ מלנהל מדיניות עצמאית מנוגדת לעמדת הקבינט והממשלה".
בצל הביקורת החריפה נגדם, בלשכתו של שר הביטחון גלנט הדגישו כי "נוהל כליאת אסירים ביטחוניים ושחרורם נמצא תחת השב"כ והשב"ס, ואינו כפוף לאישור שר הביטחון". בשב"כ הסבירו שלאחרונה התקבלה החלטה לשנות את ייעודו של מתקן הכליאה "שדה תימן", כך שיוחזקו בו עצורים לתקופות קצרות בלבד. בהתאם לכך נדרשו שב"כ וצה"ל לפעול לשחרור עשרות עצורים בכדי לפנות מקומות כליאה.
גורם ביטחוני שדיבר בשיחה עם N12 הסביר כי העומדים מאחורי המחדל הם ראש אגף האסיר בשב"ס וראש חטיבת מודיעין בשב"ס. שני מינויים שנמצאים בתחום אחריותו של השר בן גביר.
אבו סלמיה נעצר בחודש נובמבר 2023, לפני כ-7 חודשים, בדרכו דרומה במסדרון ההומניטרי. לפי צה"ל והשב"כ אבו סלמיה נעצר לאחר שנחשפו עדויות רבות לכך שבית החולים, תחת ניהולו הישיר, שימש כמפקדה של חמאס. עם מעצרו הדגישו במערכת הביטחון כי ההחלטה בנוגע להחזקתו תתקבל בהתאם לממצאי החקירה ולמעורבות מנהל בית החולים בפעילות טרור.