דצמבר 2023
שבע יממות של אופוריה, של חזרה חלקית של האוויר אל הריאות, הגיעו לסיומן. בלילה שבין 30 בנובמבר ל-1 בדצמבר בשנה שעברה, התמוטטו ההבנות בין ישראל לחמאס. 81 ישראלים שוחררו בעסקה, היחידה שהייתה עד כה מאז תחילת המלחמה, ועוד 25 חטופים בעלי אזרחות זרה. זו הייתה הפעם האחרונה שבה שוחררו חטופים בעסקה.
בבוקר 1 בדצמבר ישראל חזרה ללחימה ברצועת עזה, לאחר שחמאס סירב להעביר את רשימת המשוחררים החדשה במסגרת עסקת החטופים של נובמבר. זאת הייתה דילמה שקרעה את קבינט המלחמה, אפילו היום היא מסופרת באופן שונה על ידי כל מי שנכח בחדר, אבל דבר אחד ברור, חמאס פרץ את ההסכמות והציע להחזיר שבע גופות, שני גברים ואישה אחת.
גורם ביטחוני בכיר סיפר לנו על רגעי הדרמה הללו בקבינט: "בשעות שלפני הפעימה, חמאס הודיע דרך המתווכות שהנשים שהיו אמורות להשתחרר – מתות. אבל ידענו לומר בוודאות שהן בחיים. חמאס אמר שנועה ארגמני מתה, ולא רק היא, ושאחרות הוא לא מוצא. וזה למרות שסיכמנו על מאגר השמות מראש. מבחינתנו לא באמת הייתה דילמה. אם נשחק את המשחק שלהם, הבהרנו לדרג המדיני – חמאס ירצח את הנשים. דקה אחר כך הם היו יורים להן בראש. אם היינו מאפשרים להם לשחק איתנו, לא היינו רואים את הנשים יותר לעולם".
בתוך חדר הקבינט מתבררת עובדה נוספת, חמאס ניסה להחשיב את הנשים הצעירות, בהן מיה שם, רומי לשם גונן וכרמל גת, חיילות. במקביל לקשיים במשא ומתן, כבר מפציעים לראשונה איומים מהשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, על רקע הדיווחים שישראל, לכאורה, שוקלת ללכת לעסקה מלאה תמורת הפסקת המלחמה.
עצירת המלחמה = פירוק הממשלה
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) November 28, 2023
שר בכיר בקבינט חשף בפנינו את עומק הטרגדיה: "המטרה שלנו הייתה להמשיך את הדינמיקה של השחרור, אבל אל תוך החדר כבר נכנסו באווירה של איומים קואליציוניים. זה היה הפספוס הגדול ביותר. היה נכון למצות את המהלך – ולעבור לקטגוריה אחרת. אפשר היה להביא את המבוגרים שמתו לאחר מכן בשבי, אפשר היה להחזיר את ירדן ביבס הביתה על רקע הומניטרי. אבל במקום – העסק פורק בחופזה".
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב: "אין ספק שחמאס באותה נקודת זמן יכול היה לשחרר את מספר האסירים שהוא התחייב. אבל הוא רצה לבחון גבולות אדומים, הוא קצת הופתע מהמהירות ומהאינטנסיביות שבה ישראל חזרה ללחימה".
בראייה אחורה די ברור שלמרות המשך התמרון, בוזבזו חודש וחצי של מגעים פוטנציאליים. ב-13 בדצמבר ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחה את הצעת ראש המוסד דדי ברנע לטוס לקטאר בניסיון לקדם עסקה נוספת. ב-21 בדצמבר נתניהו נותן הנחיה מעט חריגה לצוות המו"מ – "להקשיב בלבד" מה יש למתווכות להציג. ב-24 בדצמבר מגיעה יוזמה מצרית לשלושה שלבים של הפסקת אש, שבסופה הפסקת המלחמה. עם זאת, ישראל מסרבת. יממה לאחר מכן, ב-25 בדצמבר, נתניהו מונע משר הביטחון יואב גלנט לקיים דיון פרטני עם ראש המוסד על עסקת החטופים.
ינואר 2024
בשבוע שלאחר מכן, ב-2 בינואר חוסל בביירות סגן מנהיג הלשכה המדינית של חמאס והאחראי על פעילות ארגון הטרור ביהודה ושומרון סאלח אל-עארורי - וחמאס מודיע - "מקפיא את השיח מול המתווכות". לאחר זמן מה, ישראל מתחילה להיערך לחזרה למשא ומתן על עסקה נוספת. האסטרטגיה שאושרה בקבינט המלחמה הייתה פשוטה - לא לשוחח עם המתווכות בכלל על המפתח שעל פיו ייקבע מספר האסירים שישוחררו בעסקה.
ההנחה הייתה שהתמקדות בסוגיה הזו תכשיל את המשא ומתן, ולאו דווקא מהצד של חמאס. "הדרישה שישראל לא תהיה נוכחת יותר ברצועת עזה - זה דבר עקרוני, קו אדום. דברים שיותר אפשר להתגמש איתם, מבחינתם, זה הסוגיה של האסירים. גם המפתחות, גם ההיקפים, גם הזמנים", הסביר ד"ר מילשטיין.
שר האוצר וחבר הקבינט סמוטריץ' אמר באותם ימים שהוא "מתנגד לעסקה שבה המפתחות גדולים יותר, וההפוגה גדולה יותר", והוא ידע על מה הוא מדבר. הפרטים שפורסמו בתקשורת על הסכמת ישראל לשחרור של בין 18 ל-33 חטופים במסגרת העסקה ההומניטרית לא היו זרים לו כלל. בתוך חדר קבינט המלחמה, שהוא איננו חלק ממנו, כבר מדובר על עסקה של שלושה שלבים, בכל אחד מהם 42 ימי הפוגה, יום לחטוף.
בסוף ינואר, בדיון בקבינט המלחמה על עסקת השלבים, אמר שר הביטחון גלנט: "למה שחרור של חטוף אחד ביום? למה לא 10 חטופים ביום כמו במתווה הקודם?". רה"מ נתניהו השיב: "זה יאפשר לנו ניהול של האירוע ושליטה טובה יותר יום אחר יום".
ב-28 בינואר, כחודשיים אחרי שהתפוצצה הפעימה האחרונה, ראש המוסד ברנע יצא למה שלימים יכונה פסגת פריז הראשונה. לשכת ראש הממשלה הודיעה כי זו הייתה פגישה קונסטרוקטיבית וכנה.
אלא שב-30 בינואר, עמד השר בן גביר על בימת הכנסת ואמר: "לא תהיה לממשלה הזאת זכות קיום". על רקע האיומים של שותפיו הקואליציוניים, ראש הממשלה התחיל לקרר את המגעים שהתחממו. בתוך ארבעה ימים הוא הדגיש חמש פעמים את הקשיים במשא ומתן, בהודעות כתובות וגם מצולמות.
"אנחנו פועלים להשיג מתווה נוסף לשחרור חטופינו, אבל אני מדגיש, לא בכל מחיר. יש לי קווים אדומים", אמר רה"מ נתניהו בסרטון אחד. בסרטון אחר הדגיש: "לא נסכים לכל עסקה ולא בכל מחיר".
פברואר 2024
בעוד שרה"מ נתניהו מקשיח עמדות בנוגע לכל העסקה, לאורך כל חודש פברואר עשו בישראל גורמי המקצוע מאמצים להשיג עסקה הומניטרית לפני תחילת חודש רמדאן, הכלי לנצל את הצורך של תושבי עזה בסיוע הומניטרי. רה"מ אפשר לצוות לצאת לשיחות הללו עם המתווכות, אבל אסר עליו להביע מרחבי גמישות, מותר להם רק להקשיב.
ב-13 בפברואר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הצהיר לצד מלך ירדן עבדאללה השני ש"ארה"ב עובדת על עסקת חטופים בין ישראל לחמאס, שתביא לרגיעה מיידית ומתמשכת בעזה". האמריקנים לוחצים אבל נדמה, ולא בפעם הראשונה, שהם רוצים יותר משני הצדדים.
מרץ 2024
ב-8 במרץ בצמרת המדינית-ביטחונית בישראל מבקשים להרחיב את המנדט של צוות המו"מ, כלומר את מרחב הגמישות שלו במהלך השיחות - אך נתניהו ממשיך לסרב. ב-16 במרץ, נתניהו נמנע מלכנס את הקבינט חרף ההפצרות ולספק את המנדט. יממה לאחר מכן, ב-17 במרץ אלוף (במיל') ניצן אלון אומר בשיחה סגורה: "פספסנו את ההזדמנות, העסקה הוכשלה".
אפריל 2024
אבן הדרך הבאה הייתה 25 באפריל. בישיבת קבינט המלחמה מסכמים ראש הממשלה והשרים על המספר המינימלי של חטופים שתמורתו ישראל תסכים לעסקת ביניים. המספר מוגדר סודי ביותר ונתניהו, בלחץ חברי הקבינט המצומצם שלו, מאשר לצוות המשא ומתן להתחיל להתקדם.
בזמן שצוות המשא ומתן יושב עם המשלחת המצרית במלון הילטון בתל אביב כדי להתקדם, לשר סמוטריץ' מודלפת מתוך לשכת ראש הממשלה ההצעה המתגבשת. אחרי פגישה אישית עם נתניהו בחצות הלילה, סמוטריץ' נכנס לקבינט והכריז: "זו עסקה מופקרת, אני אפרק את הממשלה".
ב-28 באפריל פרסם סמוטריץ' הצהרה פומבית שבה הזהיר את נתניהו: "אם חלילה תחליט להניף דגל לבן, לממשלה בראשותך לא תהיה זכות קיום". עוד באותו הערב נתניהו קיים שיחת ועידה בלי השר דאז וחבר קבינט המלחמה בני גנץ, ועשה שוב שינויים במנדט של הצוות הישראלי.
למוחרת, ב-29 באפריל, גנץ גילה על כך, התקשר לראש המל"ל צחי הנגבי ודרש שיחבר אותו לנתניהו. "ראש הממשלה, סיכמנו!", אמר לו בשיחת הטלפון אבל ההוראה המהוססת לראש המוסד כבר הייתה עניין גמור.
תא"ל (במיל') גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים של ישראל, חשב אחרת: "לא היה פעם אחת שאנחנו טרפדנו עסקה, לא היה פעם אחת כזאת, מדובר בעלילה, זה לא קרה מעולם, וכל פעם שמישהו יכול לבוא לספר סיפור כזה, אני יכול לבוא ולהציג לו את העובדות".
מאי 2024
חודש מאי הוא חודש מאוד דרמטי במגעים לעסקת חטופים. מאחורי הקלעים ישראל הסכימה כבר לדון בשקט ארוך טווח ברצועה אחרי השלב של העסקה ההומניטרית. אבל במרכז הבמה רואים את הכול, את החששות, את הפוליטיקה ואת המכניזם שדרכו בכל פעם מסוכלת העסקה.
ב-1 במאי, ההערכה המודיעינית בישראל הייתה שמנהיג חמאס יחיא סינוואר יסכים לעסקה. ב-2 במאי רה"מ נתניהו הציע להורות על כניסה מיידית לרפיח - אבל שרי הקבינט זועמים ומתנגדים בטענה שהדבר יביא בוודאות לביטול העסקה שנמצאת על הפרק. ב-4 במאי, רה"מ נתניהו, תחת השם הבדוי "גורם מדיני בכיר" וללא התייעצות עם קבינט המלחמה, פרסם הודעה: "ישראל לא תסכים לסיום המלחמה כחלק מההסכם". ב-5 במאי נתניהו אסר על המשלחת הישראלית לצאת לסבב נוסף של שיחות בקהיר.
סרטון חטיפת התצפיתניות מנחל עוז שהתפרסם ב-22 במאי החזיר את אלמנט הלחץ אל תוך הדיונים. בחדר תמימות דעים של כל הנוכחים, כולל של השרים רון דרמר וגלנט, שמציבה את נתניהו בבידוד בסוגיה. צוות המשא ומתן חידש את המגעים ובחדר קבינט המלחמה התקבל האישור למה שיכונה "מתווה נתניהו".
באותה הצעה מ-27 במאי ("מתווה נתניהו") ישראל מציעה "רגיעה בת-קיימה שתוביל להפסקת אש קבועה, נסיגת כוחות צה"ל מהרצועה כולה, שיקום עזה, פתיחת מעברי הגבול והקלה על תנועת אנשים ומעבר הסחורות".
ישראל הציעה באותו מסמך בסעיף 3A להתחיל את "הנסיגה לרחוב רשיד, ממזרח לרחוב סלאח א-דין". בסעיף שלאחר מכן, ישראל הסכימה ל"נסיגה ממרכז רצועת עזה כולל מציר נצרים, מבלי שיעלו בו חמושים צפונה". בסעיף 15 ישראל "תסכים להודיע על רגיעה בת-קיימה והפסקת כלל הפעולות הצבאיות והעוינות באופן קבוע".
יוני 2024
ב-1 ביוני התייחס הנשיא ביידן למתווה נתניהו, ואמר: "ישראל הציעה הסכם הפסקת אש חדש ומקיף, זה מתווה להפסקת אש מתמשכת ולשחרור כל החטופים". למרות שראש הממשלה עצמו גיבש את המתווה שביידן הציג, לשכת נתניהו פתאום מתנערת ממנו. בהודעת לשכת ראש הממשלה מאותו יום נכתב: "התנאים לסיום המלחמה לא השתנו, והרעיון שנסכים להפסקת אש קבועה לפני שיתקיימו הוא נון-סטרטר".
יממה לאחר מכן, ב-2 ביוני, הכריז השר בן גביר: "אם רה"מ בנימין נתניהו ימשיך להוביל את העסקה הזאת, אנחנו נפרק את הממשלה". סמוטריץ' הוסיף ב-3 ביוני: "נעמוד נגדך בכל הכוח והתקיפות אם תבחר בכניעה ובתבוסה".
מכאן ואילך הלך והתעצם העימות בין נתניהו לבכירי מערכת הביטחון. בשלב קריטי של המגעים, ראש הממשלה מגלה לסינוואר ולמתווכות את כוונותיו האמיתיות קבל עם ועדה וערוץ 14. "אני מוכן לעשות עסקה חלקית, זה לא סוד, שתחזיר לנו חלק מהאנשים", אמר נתניהו בתוכנית הפטריוטים ב-24 ביוני. "אבל אנחנו מחויבים להמשיך את המלחמה לאחר ההפוגה, כדי להשלים את היעד של חיסול החמאס".
אחד ממקורביו לשעבר של נתניהו, שניהל עבורו שיחות מו"מ, הסביר עד כמה ההתנהלות הזו שלו חריגה: "כשנתניהו רוצה עסקה הוא מתנהג הפוך ב-180 מעלות מאיך שהוא מתנהג עכשיו. אף פעם לא תראה אותו מציב תנאים 'און קמרה', אף פעם לא תראה אותו מחשק את עצמו בתנאים. פתאום הוא אלטרואיסט ומשתף עם כולם את התנאים. כשנתניהו רוצה עסקה הוא משתמש בפער המידע, אף אחד לא יודע מה יש במסמכים, אף אחד לא מכיר את המספרים. הוא תמיד משאיר לעצמו מרחב תמרון. אם הוא היה רוצה את העסקה באמת - הוא היה מתנהג אחרת לחלוטין".
יולי 2024
"לא אתפלא אם פתאום אחרי חודשים של סרבנות, סינוואר יחליט להשיב בחיוב על ההצעה שהוא קיבל לעסקה, כי הוא בפאניקה", אמר השר סמוטריץ' ב-2 ביולי. ושוב חוזר הניגון, סמוטריץ' מקבל סימנים מגורם עלום, כשבאותו הזמן בתחילת יולי עולה בהתייעצויות הסגורות ההבנה כי חמאס נוטה עכשיו לקבל את העסקה ולוותר, ממש כמו שנתניהו רצה, על דרישתו שישראל תכריז על הפסקת המלחמה.
כשמגיעה תשובת חמאס, צוות המשא ומתן מגדיר אותה הטובה ביותר שהתקבלה עד כה. אלא שלשכת נתניהו מפרסמת לראשונה הודעה בשמו ומודיעה: ישראל לא תסכים לחזרת אלפי חמושים לצפון הרצועה, ולא תאפשר הברחת נשק לחמאס ממצרים. פילדלפי מפציע לראשונה כתנאי.
ירון בלום, ששימש מתאם השבויים והנעדרים תחת רה"מ נתניהו בשנים 2017 עד 2022, אמר: "עד לפני מספר שבועות בכלל לא ידעתי שציר פילדלפי זה דבר כל כך חשוב, ולכן אם אני לא ידעתי את זה, כנראה שרוב העם לא ידע ולא הכיר וזה בולשיט. יסתדרו בלי ציר פילדלפי, יסתדרו בלי ציר נצרים, כשנצטרך ניכנס לשם עוד פעם".
בצוות המשא ומתן נדהמו מהודעת נתניהו, שיצאה דקות אחרי שנכנסו לישיבה מצומצמת איתו ולא על דעתם או המלצתם. ראש המוסד אמר לנתניהו בקבינט שלנשים בשבי אין זמן, ראש השב"כ אמר לו, כפי שחשפה דנה ויס בחדשות 12 ב-17 ביולי, שזה מרגיש שהוא לא רוצה את המתווה שעל השולחן.
רגע לפני שנתניהו עזב את וושינגטון, האמריקנים לחצו עליו לשלוח הצעה נוספת כתובה, זו כונתה בהמשך "מסמך ההבהרות". נתניהו ביקש שם לוודא שיהיה מנגנון שימנע חזרת חמושים לצפון הרצועה. במפה שצורפה בנספח 1 במסמך, ישראל הציעה שצה"ל רק ידלל את כוחותיו בפילדלפי אבל יישאר בציר.
יום לפני כן חשפנו באולפן שישי את ישיבת הצרחות בקבינט, שבה החליט נתניהו שהשרים יעגנו בהחלטה רשמית את ההישארות בציר פילדלפי. זאת, חרף התחינות של בכירי מערכת הביטחון שזמנם של החטופים בשבי הולך ואוזל.
רצח ששת החטופים במנהרה הגביר את התסכול מהסחבת, מכך שאלמנט הזמן הפך משני גם אל מול פילדלפי. במסמך ההבהרות נכתבה רשימת החטופים שישראל מבקשת לשחרר בשלב הראשון: בהם מהדהדים שמותיהם של כרמל גת ז"ל, עדן ירושלמי ז"ל והירש גולדברג-פולין ז"ל - שחזרו בארונות, על אף שמערכת הביטחון פסקה שאפשר היה להצילם.
40 חטופים חיים ומתים שעדיין שם מופיעים במסמך שחור על גבי לבן: אריאל וכפיר ביבס, חמש התצפיתניות שנחטפו מנחל עוז שסרטון החטיפה שלהן זעזע אבל כנראה רק לרגעים. גם שמותיהם של עומר ונקרט, עומר שם טוב ושל כל הגברים מעל גיל 50.
"יש עדיין הבנה או תחושה או קונספציה שמובלת בעיקר על ידי ראש הממשלה, שאומרת שככל שאני אכה בו יותר ויהיה עוד ועוד לחץ צבאי, בסוף אני אגמיש את העמדות שלו ואפילו אביא להכרעה שלו", הסביר ד"ר מילשטיין. "אני אומר שזה קצת לא להבין את ה-DNA הבסיסי של חמאס".
ירון בלום העריך: "בימים הקרובים מאוד אנחנו נראה הצעה חדשה של האמריקנים, אנחנו נראה שהם יגידו לנו 'זה או זה או כלום', ואנחנו נראה שראש הממשלה נתניהו, יחד עם אנשיו, יצטרכו להתמודד ולתת תשובות אמיתיות".
ספטמבר 2024
כמעט שנה למלחמה וגם היום אין פריצת דרך במגעים לעסקת חטופים. קשה לדעת מה היה עושה סינוואר אל מול צעדים אחרים של ישראל, כפי שהמליצו בכירי מערכת הביטחון. האם היה נכנס למתווה ביידן בכנות, האם היה בא לעסקה גם אם לא היה מוצב מכשול פילדלפי? בצוות המשא ומתן בטוחים שכן. דבר אחד ברור, שיקולים פוליטיים היו שם לאורך כל הדרך, שיקולים פוליטיים, ודאי, יהיו גם בהמשך.
לשכת רה"מ מסרה בתגובה: "העובדה שראש הממשלה נתניהו נענה לכל ההצעות האמריקניות לשחרור החטופים, חרף אולטימטום מצד גורמים בקואליציה, מפריכה לחלוטין את הטענה שהוא טרפד עסקה כלשהי משיקולים פוליטיים. ב-27 באפריל העביר ראש הממשלה למתווכות מתווה לשחרור חטופים, אותו הגדיר מזכיר המדינה בלינקן 'הצעה נדיבה ביותר'.
"ב-31 במאי הסכים ראש הממשלה להצעת ארה"ב וב-16 באוגוסט ל'הצעת הגישור הסופית' האמריקנית. חמאס סירב לכולן. ראש הממשלה נתניהו כבר הוביל לשחרור 154 חטופים, מהם 117 בחיים, וימשיך לפעול בכל דרך לשחרור החטופים. מי שרוצה לסייע במאמץ לשחרור חטופינו צריך ללחוץ על הרוצח סינוואר ולא על ראש ממשלת ישראל".
מטה משפחות להחזרת החטופים מסר בתגובה: "פעולות טרפוד העסקה שעלו בתחקיר המטלטל לא מותירות עוד ספק כי רה"מ נתניהו מפקיר באופן מודע, מכוון ומתמשך את החטופים בשבי חמאס. לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית יהיה עליה לחקור לא רק את הנסיבות שהובילו למחדל אוקטובר אלא גם את פעולות טרפוד העסקה שהובילו להירצחם או להריגתם של חטופים בעודם בחיים בשבי ולהפקרה המתמשכת של 101 החטופים הנותרים".