את העשן השחור והרעיל שעלה ממכלית הנפט Sounion שהותקפה על ידי החות'ים בים האדום היה אפשר לראות ממרחק של עשרות קילומטרים. כמעט באותו הזמן, ניסה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר החלטה שתצמצם משמעותית את סמכויות המשרד להגנת הסביבה ותאפשר לקצא"א להגדיל באופן מאסיבי את מכסות הנפט שמותר לה לשנע דרך מפרץ אילת. גם העובדה שזאת התקיפה השלישית של מכלית נפט בחודש אוגוסט בלבד וכי מאז פרוץ המלחמה תקפו החות'ים לא פחות מ-80 ספינות בים האדום, לא השפיעו על כוונתו של ראש הממשלה להעביר את ההחלטה דווקא בזמן מלחמה.
השלכות אפשריות כתוצאה ממקרה של פגיעה באחת מחוליות של שרשרת ייצור דלקי המאובנים (גז טבעי ונפט, כולל תהליך הזיקוק) כוללות תרחישים של אירוע רב נפגעים, ניתוק של אזורים שלמים ופגיעה אנושה בתשתיות הבסיסיות כמו אספקת חשמל ומים. מדובר בפגיעות שהשיקום מהן יכול להימשך שנים ולהשפיע על כל תחומי החיים. לנוכח האיום הממשי על התשתיות בישראל, המעבר להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות (שמש, רוח וגלים) הוא כבר לא סוגייה סביבתית, אלא מדובר בצורך ביטחוני.
מטרות מפתות לפגיעה במדינה
השחקנים בתהליך ייצור הדלקים בישראל כמו אסדות הגז, תחנות הכוח הגזיות, ואמצעי השינוע והאחסון של הדלקים הכוללים מכלי אחסון, משאיות ואוניות הם מטרות גדולות ומפתות לפגיעה במדינה. "מדינת ישראל חייבת לשנות את תפיסת הביטחון שלה בכל הקשור לייצור ולאספקת אנרגיה באופן מיידי", אומרת גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומי שכיהנה כמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה בשנת 2021, כאשר הגישה קצא"א את הבקשה להגדלת מכסות שינוע הנפט, לאחר חתימת הסכמי אברהם. לדבריה, התבססות על דלקים כמקור ייצור חשמל חושפת את ישראל לסכנות מיידיות וחמורות שעלולות לפגוע במדינה לאורך שנים ואף להכריע את המערכה הנוכחית. לדוגמה, פגיעה במכלית נפט במפרץ אילת עלולה לפגוע אנושות בכלכלה של העיר אילת וסביבתה – שמתבססות על התיירות במפרץ כמקור הכנסה מרכזי – ולהרס של שונית האלמוגים.
כמו כן, "אם תיפגע אונייה באשקלון קיימת סכנה מיידית למפעלי התפלת המים ולתחנות הכוח. המשמעות היא פגיעה אנושה באספקת המים והחשמל למדינה כולה ולמשך זמן ארוך מאוד", מוסיפה כהן. תרחיש של פגיעה בנמלי הים התיכון עקב ריבוי מכליות נפט עלול להשבית את ענף הדיג, למשל. השבתת הים תורגש בכל המדינה, שחוסנה הכלכלי, החברתי והמורלי מתבסס במידה רבה על חופי הים התיכון. "תהליך ייצור האנרגיה הנוכחי של מדינת ישראל שם אותה תחת סיכון ביטחוני עצום, ולכן אנחנו צריכים לחשוב אסטרטגית כיצד להקטין את הסיכון ולנהל אותו", מסבירה כהן. "אם כתוצאה מאירוע ביטחוני סוגרים את אסדות הגז, למדינת ישראל צריכות להיות יכולות אחרות לייצור אנרגיה בתוך המדינה".
אפשר אחרת
היכולות אליהן מתכוונת כהן הן התבססות על אנרגיה מתחדשת – בעיקר אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה בסוללות. לדבריה, בניגוד לעבר, כיום יש את היכולת לעשות את המעבר הזה, ואפילו במהירות. "לפי בדיקה שעשינו במכון לביטחון לאומי, אנחנו יכולים לספק 40 אחוז מצריכת האנרגיה של מדינת ישראל באמצעות אנרגיה מתחדשת במרחב הבנוי בלבד, בלי לפגוע בשטחים הפתוחים", מסבירה כהן. "המשמעות היא שבמקום להיות תלויים באספקת דלק שמשונע ממקום ריכוזי – שיכול להיות נתון למתקפה – לכל בניין תהיה היכולת לייצר את האנרגיה הדרושה לדיירים באופן עצמאי וללא תלות באף גורם, מלבד השמש".
קידום הפיתוח של אגירת אנרגיה בסוללות בנוסף לייצור הסולארי יכולים לעזור ואף להציל את האזרחים במקרה של פגיעה בתשתיות. "אגירת אנרגיה בסוללות יכולה לתת מענה איכותי שפועל במקום גנרטורים או במקביל להפעלתם". גם אם בשלב הראשון עדיין יהיה צורך בחיבור לרשת החשמל, אז במקרה חירום תהיה לבניין יכולת לספק את הצרכים הבסיסיים של הדיירים, לכל הפחות.
אבל דווקא בתקופה הזאת, ביקש נתניהו להגדיל את כמות הנפט שתגיע במכליות הנפט למפרץ אילת, יובלו בצינורות ויצאו לכיוון אירופה במסוף אשקלון. בעת הדיון הראשון בבקשה, עוד ב-2021, נאלץ נתניהו לקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה לדחות את בקשתה של קצא"א, אך לא הוריד אותה מסדר היום. באוגוסט, בתזמון מעורר תהיות, החליט לנסות ולהעביר אותה מחדש. סביב בקשתה של קצא"א מתנהל מאבק ארוך שאליו שותפים מומחים רבים מהארץ ומהעולם, המשרד להגנת הסביבה וראשי הערים אילת, אשקלון וערים נוספות. "יש כאן אבסורד נוראי, במקום להקטין סיכונים, נתניהו רוצה להגדיל אותם בלי שום הצדקה לאומית. גם הגורמים שתומכים ברעיון של הגדלת מספר האוניות, מבינים שכדי לעשות את זה, דרושה הקמה של מערכת הגנה ביטחונית עצומה ויקרה, כמו זאת שיש סביב האסדות לפחות, וגם אז אף אחד לא יכול להבטיח שחס וחלילה לא תקרה פגיעה, או תאונה שלא קשורה להיבט הביטחוני בהכרח", אומרת כהן.
מי שתומכים בביטול
עם זאת, יש גורמים שתומכים בהצעה להגדיל את מספר האוניות שמשנעות את הדלקים. אולם, "גם גורמים אלו מבינים שדרושה הקמה של מערכת הגנה ביטחונית עצומה ויקרה, לפחות כמו זו שיש סביב האסדות", מסבירה כהן, "וגם אז לא יהיה אפשר להבטיח שהמערכת לא תיפגע או שתקרה תאונה שלא קשורה להיבט ביטחוני". למדינה יש תוכנית מצוינת לטיפול בתקלות שפך בים כמו דליפה מאונייה לשינוע דלקים, אבל היא שוכבת שנים במגירות של המשרד להגנת הסביבה ולא מקודמת.
"מצד אחד רוצים להגדיל את הסיכון באופן משמעותי, ומצד שני לא נערכים לתת מענה ראוי במקרה שחלילה יקרה משהו", אומרת כהן ומתריעה: "עכשיו כשאנחנו תחת איום, צריך להקטין סיכונים במקום להגדיל אותם, ויש לנו את האפשרות לעשות את זה. על הממשלה לדחוף ולקדם מעבר לאנרגיה מתחדשת ואגירה בסוללות, עליה להסיר חסמים ולעשות כל מה שצריך כדי שהדבר הזה יקרה כמה שיותר מהר. חייבים לנצל את המלחמה כדי לעשות את קפיצת המדרגה הזאת במהירות", היא אומרת.
בקשתו של ראש הממשלה נדחתה גם הפעם וירדה סופית מסדר היום, בזכות הלחץ העצום שהפעילו ראשי הערים וגורמי המקצוע ביחד עם המשרד להגנת הסביבה. אבל הסכנה להגדלת שינוע הנפט עדיין לא הוסרה לחלוטין – על פי הסיכום, המשרד להגנת הסביבה יידרש לבחון כל בקשה של קצא"א להגדלת המכסות תוך חודשיים. "מצד אחד, זה הישג גדול שההצעה הוסרה לחלוטין מסדר היום", מסבירה כהן, "אבל יש כאן עדיין פתח לקצא"א לנסות ולהגדיל את מכסות השינוע של נפט ודלק והלחצים האלו לא הולכים להיות יותר קלים".
כהן מגלה גם אופטימיות זהירה: "לשמחתי יש תזוזה בקרב הצד המקצועי, גם בחברת החשמל ובנגה וגם בממשלה". האתגר הוא שלוקח הרבה מאוד זמן עד שמתקבלות החלטות. "הקואליציה שנוצרה בין המשרד להגנת הסביבה לבין ראשי הערים והארגונים היא קריטית לעתיד, וחשוב לשמור עליה ולחזק אותה", היא מסכמת.
ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה בנושא.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה: בהמשך לטענה העולה בשאלה לגבי קידום משק אנרגיה מבוזר, בדגש על פיתוח אנרגיה מתחדשת- יש לציין כי משרד האנרגיה והתשתיות מקדם משק אנרגיה יציב, בטוח, מבוזר ומקיים. למדינת ישראל תמהיל אנרגיה מגוון ומבוזר וייצור החשמל מתבסס על מקורות רבים ושונים כגון גז טבעי, אנרגיות מתחדשות ופחם ודלקים אחרים לגיבוי.
המשרד פועל ללא לאות להבטיח אספקת אנרגיה סדירה, אמינה ובטוחה הן בשגרה והן בחירום. בין היתר מקודמים במשרד צעדים רבים בכדי לעמוד ביעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, עם דגש על ייצור מבוזר של אנרגיה סולארית ואגירה.
יש להדגיש כי מאז ה-7 באוקטובר, קידם המשרד שורה ארוכה של צעדים חסרי תקדים בכדי לעודד מעבר לאנרגיה מתחדשת ואגירה בדו-שימוש. כך, בין היתר, אישרה המועצה הארצית תקנות פורצות דרך שיזם המשרד המחייבות כל בית צמוד קרקע וכל בניין שלא למגורים להקים אנרגיה מתחדשת על הגג, אושרו פטורים מהיתרי בנייה למתקני אגירה קטנים, אושרו תמ"אות לקירויים סולאריים וגדרות סולאריות ועוד. במקביל, המשרד פועל בשיתוף פעולה הדוק עם השלטון המקומי בכדי להאיץ את המעבר לאנרגיה מקיימת, ובכלל זאת תמך בשנים האחרונות בפרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. בנוסף, נוספה אפשרות לחיבור של עוד 2,500 מגה-וואט אנרגיה מתחדשת ומעל ל-2,000 מגה-וואט אגירה לרשת החשמל, קודם תחום האגרו-וולטאי, ועוד. יתרה מכך, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חוברו מספר משמעותי של מתקני אנרגיה מתחדשת גדולים ומשמעותיים המגדילים את הביזור והגיוון של משק האנרגיה הישראלי, ויצאו לדרך מספר נוסף של פרויקטים סולאריים קרקעיים בהיקף של מאות רבות של מגה-וואט. בנוסף, פורסם מכרז לאגירה גדולה מאוד במתח העליון אשר צפוי למקם את ישראל כאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום האגירה.
בד בבד עם האצת פריסת האנרגיות המתחדשות, פועל המשרד בעבודת מטה מקיפה בשיתוף עם רשות החשמל, בכדי לקבוע את היעדים הלאומיים לשימוש באנרגיות מתחדשות לשנים 2035, 2040 ו-2050. זאת, במטרה לגבש מדיניות ממשלתית עדכנית בכדי לעמוד ביעדים ארוכי הטווח ובכדי לייצר וודאות לשוק בתחום. בכל מקרה עמדת משרד האנרגיה והתשתיות לנושא נמל הדלקים באילת היא כי יש לאפשר רציפות תפקודית של משק הדלק הן בשגרה והן בחירום, תוך הקפדה על שמירה סביבתית נאותה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה