האש בחזית הצפון נמשכת כבר חודשים ארוכים. אם בתחילת המלחמה עיקר התקיפות של חיזבאללה היו באמצעות ירי טילי נ"ט מדרום לבנון אל עבר יישובי הצפון, ארגון הטרור שכלל את יכולותיו ולמד כיצד לתקוף בדרכים מתוחכמות יותר – בין היתר רחפני נפץ, כטב"מים מתאבדים ורקטות בורקאן.
לאורך החודשים האחרונים, טוענים בחיזבאללה ששיגרו עשרות רקטות בורקאן לעבר ישראל, בעיקר לעבר מטרות צבאיות, בהן מוצב בירנית ומחנה גיבור בקריית שמונה. מתיעוד ההרס של מתקני הצבא אפשר ללמוד על היקף ופוטנציאל הנזק שרקטה אחת כזאת יכולה לייצר. ברקטה, שפותחה בידי חיזבאללה בסיוע איראני, נעשה שימוש לראשונה במלחמת האזרחים בסוריה ומאז הגביר ארגון הטרור הלבנוני את השימוש בה ושכלל אותה.
"רקטת בורקאן היא למעשה רקטה 'טיפשה' - מעין חבית מעופפת בעלת מנוע רקטי פשוט (מבוסס חוק הפעולה והתגובה של ניוטון) עם כנפיים, המאפשרים לה תנועה אוירודינמית סבירה", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "הרקטה טסה במסלול בליסטי בגבהים שונים - גם בגבהים נמוכים יחסית - למרחק מקסימלי של עד 10 ק"מ".
זה אולי נשמע לא רציני ביחס לטילי שיוט או כטב"מים שמשוגרים מדי יום, אבל דווקא הפשטות של הרקטה היא שהופכת אותה לכלי הרג יעיל במיוחד. מצויידת בראש נפץ שיכול להגיע עד כ-500 קילו, פגיעה שלה גורמת להרס עצום ולפגיעות משנה אפקטיביות בגלל גלי ההדף ההרסניים. ד"ר קליסקי ממחיש את העוצמה של הרקטה: "גם אם היא פגעה במחנה גיבור, ההרס הגיע עד לקניון בקריית שמונה בגלל ההדף והרסיסים - מדובר על מרחק של יותר מקילומטר - והקניון נפגע".
"לבורקאן אין מנגנוני הכוונה מבוססי GPS, כך שהכיוון אל עבר המטרה מושתת על זווית הירי - ככל שמכוונים גבוה יותר, המרחק שאליו יכולה להגיע הרקטה קצר יותר", מבהיר ד"ר קליסקי. הוא מוסיף כי מערכות ההגנה של ישראל לא תמיד יעילות כנגד הבורקאן: "חיזבאללה כנראה יורים אותה במסלול שטוח, היא טסה בגובה נמוך של כ-2 ק"מ, ומערכת כיפת ברזל לא יעילה בגבהים כאלה. בנוסף, טווח השיגור קצר מדי והרקטה מגיעה תוך שניות בודדות למטרה, ומערכות ההגנה הקיימות לא יכולות ליירט אותה בזמן הקצר הזה".
ד"ר קליסקי מבהיר כי כי מקור הדיוק של הבורקאן טמון בידע במתמטיקה: "לפי משוואות התנועה של ניוטון אפשר לחשב את המרחק אל המטרה על פי זווית השיגור. החכמה לא נמצאת ביכולת לדייק את הטיל, אלא מה שמטריד יותר היא העובדה שהם יודעים את המרחק מנקודת השיגור למחנה גיבור למשל, כך שגם אם ישגרו ויפספסו ב-30-20 מטר – המחנה עדיין ייפגע. אז במקום החמ"ל הרקטה תגיע לחדר האוכל. אני מתפעל מהמודיעין שיש להם - זה מה שמטריד".
שני כלים עיקריים להתמודדות עם רקטות הבורקאן
הבסיס להתמודדות עם הרקטה הוא קודם כל מודיעין. ככל שיהיה למדינת ישראל מודיעין טוב יותר שיסייע להשמיד את יחידות השיגור של הבורקאן, שבדרך כלל "יושבות" על כלי רכב מבעוד מועד, כך יתקשו בחיזבאללה לפגוע באמצעות הכלי.
אבל ישנה תקווה נוספת, תקווה שעדיין נמצאת בפיתוח: מערכת הנשק מבוססת הלייזר "מגן אור". זו, כך לפי דיווחים, יכולה לגרום לכשל במעטפת הרקטה, "לבשל" ולחמם את אזור חומר הנפץ שנמצא בקדמת הרקטה עד לפיצוצה באוויר. זמן תגובה של קרן לייזר מהיר מאוד – כ-300,000 ק"מ לשנייה. כך, הקרן יכולה להתביית גם על מטרה שנעה במהירות תוך מיליוניות השנייה. אם למטרה יש 20-10 שניות מעוף, תוך מיליוניות השנייה הקרן מתבייתת עליה ויכולה "לבשל" אותה במשך 10 השניות שנותרו עד לפגיעה - שככל הנראה לא תגיע.
התמודדות עם רקטת הבורקאן ניתנת בשתי דרכים: באמצעות מודיעין טוב והשמדת רכיבים לפני שיגור - כפי שצה"ל עשה מצוין כבר כמה פעמים, או באמצעות מערכות שוברות שוויון - כמו "מגן אור" וסנכרונן עם שאר מערכות ההגנה האוויריות של חיל האוויר.