הוא כונה "רמטכ"ל חמאס", "הפנטום", "איש הצללים", "אבו חאלד" ו"המבוקש מספר 1". במשך שנים היה מוחמד דף (דיף) על הכוונת של ישראל. מי שהפך לאחד מבכירי חמאס והמשיך לתכנן פיגועים ומתקפות גם לאחר שנפצע. לפחות שש פעמים ניסתה ישראל לחסל את דף - והיום (שבת) ניסתה פעם נוספת, בגל תקיפות חריג של חיל האוויר במחנות העקורים באל-מוואסי, ממערב לח'אן יונס שבדרום רצועת עזה.
התמונות היחידות שלו שהופצו במהלך השנים היו משנות העשרים לחייו: קורות חייו היו בגדר שמועה שהפכה לאגדה. לפי גורמים פנימיים בחמאס, לא היה מומחה גדול מדף בתכנון פיגועים, והוא לא נזקק למפות או תצלומים: כל הפיגועים והפעולות נרקמו בראשו - הראש שהיה המסוכן ביותר בחמאס. דף נחשב לחלק מ"דור המייסדים" של שיטת פיגועי ההתאבדות, שהפכו את חמאס מחוליות של רובאים וסכינאים לארגון טרור רצחני ובעל יכולת, והוא גם היה מעורב בתכנון הטבח של 7 באוקטובר 2023.
שש פעמים לפחות כוונות חיל האוויר ננעלו על מוחמד דף, אלא שהוא הצליח לשרוד את כל ניסיונות החיסול. טילי הלפייר, רבע טונה חומר נפץ ומארב מתוכנן: כל אלו לא הספיקו לחסל את המבוקש מספר אחת, ש"קם לתחייה" שוב ושוב, הפך למיתוס והלהיט את הרוחות. מעגל הדמים שייצר דף נסגר כעת, עם ההודעה הרשמית על מותו.
מוחמד דף אל מסרי נולד ב-1965 בח'אן יונס שברצועת עזה. ב-1989 כבר היה בחדרי החקירות של השב"כ: הוא היה אז רק בן 24, ועל מעורבותו באינתיפאדה הראשונה הוכנס ל-16 חודשי מאסר בכלא הישראלי. הוא נחשב אז מבאי ביתו של אחמד יאסין, למד באוניברסיטה האיסלאמית והצטרף לתנועת חמאס: הוא החל את דרכו בציור השלטים והכרוזים.
תקופת המאסר ההיא הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שבה נכלא, ולאחר שחרורו הוא הפך ל"כוכב עולה" בשורות חמאס, רוצח חסר רחמים שתכנן פיגועים והיה אחראי לרצח של ישראלים רבים. הוא ירד למחתרת לאחר הפיגוע הראשון והאכזרי - אך גם הכושל - שביצע: ניסיון רצח החייל אלון קרוואני. החייל שרד אך דף לא ידע זאת והתרברב כי רצח חייל וזרק אותו בפרדס. חבר בחוליה נעצר וכוח נשלח לעצור גם את דף, אך הוא הספיק להימלט.
באמצע שנות ה-90 התקדם בשורות הארגון ותכנן את חטיפתו של נחשון וקסמן ז"ל ופיגועים נוספים זכורים. ב-1996 נכנס דף לנעליו של יחיא עיאש, המהנדס, שעד אז פיקד על הזרוע הצבאית וחוסל בידי ישראל. בתחילת אותה השנה הגיעה הזדמנות ממשית ראשונה לחסל את מוחמד דף, אבל החיסול לא בוצע.
"עוד בינואר 1996, ביום שבו חוסל רב המרצחים שכונה 'המהנדס' יחיא עיאש, הייתה הזדמנות יוצאת מן הכלל – דף היה על הכוונת", סיפר חה"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, בריאיון ב-2021. "הדרג המדיני לא אישר ברגע האחרון לפגוע בו. התקופה הייתה שלוש שנים אחרי הסכם אוסלו, שנתיים אחרי הקמת הרשות הפלסטינית, הייתה תקווה לשלום – בדיעבד מדובר בטעות חמורה. יכולנו לפגוע בו אז ללא ספק".
לאחר שהחליף את עיאש וייצר גל פיגועי נקמה, דף ירד למחתרת. ביולי 1998 ניסה לחצות למצרים, שם חיכה לו מארב של לוחמי שייטת ונח"ל. הוא התרחק והצליח לחמוק מבין שני המארבים, ולברוח למצרים בתחפושת. ב-2001 דף ניצל מניסיון חיסול נוסף: המכונית הותקפה ודף נמלט מהרכב בשלום עם סגנו.
ב-2002 הכוונת של מטוס חיל האוויר שוב ננעלה עליו, כשרכבו שעט ברחובות עזה ושני טילי "הלפייר" שוגרו לכיוונו. טיל אחד פגע בחלק הקדמי של רכבו, אלא שרק שני האנשים שישבו מקדימה, במושבים הקדמיים של האוטו, נהרגו. דף, שישב מאחור, יצא בנס. הוא נפגע בראשו ונדרש לתקופת התאוששות לפני שחזר לתפקידו.
ב-2002 החל להנהיג את גדודי עז א-דין אל-קסאם. שנה לאחר מכן נראה היה שהגיעה ההזדמנות שלה חיכו בישראל: ב-6 בספטמבר 2003, שבת בבוקר, התקיים מפגש בין בכירי חמאס רבים. ברגע האחרון, גורמים בצה"ל שכנעו את הדרג המדיני לא לבצע את התקיפה מחשש לנזק אגבי. לבסוף הוטלה פצצה של רבע טונה כפשרה ופגעה בקומה השנייה, בעוד דף וחבריו היו בקומה הראשונה.
דיכטר, שהיה ראש השב"כ, סיפר לימים: "כל צמרת החמאס התכנסה בבניין – באופן שלא קרה לפני ואחרי – בגין היציאה למבצע חומת מגן. הייתה ההחלטה לפגוע בפצצה של טונה בבניין, וכל הבכירים הגיעו לפגישה. ברגע האחרון צה"ל תפס רגליים קרות מחשש לפגיעה בחפים מפשע. בסוף – תקפנו רק קומה אחת בתוך המבנה, הם לא היו שם כלל". לאחר ההתנתקות מעזה אמר דף: "תמיד הייתם אומרים זה לזה 'לך לעזה', כלומר לך לעזאזל, והיום אתם יוצאים מעזה משום שהיא עזאזל, ומחר נהפוך את כל פלסטין לעזאזל בשבילכם".
ב-12 ביולי 2006 שוב תקף חיל האוויר יעד שבו נמצא מוחמד דף - דירת מסתור בעזה שבה שהה. בתחילה דווח כי נכרתו ידו ורגלו והוא רותק לכיסא גלגלים, אך מידע שהגיע לישראל ברבות השנים העלה ספק בכך. דף המשיך לשמש כמפקד הזרוע הצבאית של חמאס, למרות הפציעות שהזיזו אותו - לכאורה - מקדמת הבמה.
במהלך מלחמת "חרבות ברזל", פורסם בפומבי תיעוד של דף בעזה. אותות חיים ממנו הגיעו במשך שנים רבות רק בהודעות שהקליט בלי לחשוף את פניו. במשך השנים העביר הקלטות קוליות, שבהן קרא בין היתר "לטהר את מסגד אל-אקצא". עוד הצהיר: "הכנו קשות את ישראל, אנחנו ממשיכים בדרך שלנו - והיא תביא אותנו לגן עדן". הקלטותיו פורסמו לצד תמונות ישנות או צלליות שנועדו לדמות אותו.
במרוצת השנים הוא הוגדר על ידי מערכת הביטחון הישראלית כטרוריסט המבוקש, הבכיר והוותיק ביותר ברשימת החיסול של ישראל. דף התייחס לניסיונות ההתנקשות בו בנאום טלפוני שנשא בכנס לציון 15 שנים להיווסדה של חמאס: "אללה רצה להרגיז את היהודים והוא הציל אותי". הכינוי דף ("צ'יף" בערבית – "אורח") ניתן לו ככל הנראה מכיוון שנהג להחליף כל הזמן את מיקומו.
ב-2014 ניסתה ישראל לחסל אותו שוב, במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה. ביתו שבשכונת שייח' רדוואן בעזה הותקף ב-20.8.2014: דף הצליח לברוח, אבל הפעם שילם מחיר כבד מאוד - אשתו בת ה-27 ושני ילדים קטנים שלו נהרגו בניסיון ההתנקשות.
מוסטפא חרב עספורה, אביה של וידאד, אמר כי כאשר בתו נישאה לדף ב-2007, הוא חשש כי מדובר למעשה בגזר דין מוות: "בתי ידעה שהיא תהפוך לשאהידה כשהחליטה להינשא לו. בכל רגע מאז ציפיתי לשמוע הודעה שהיא מתה". לדבריו, הוא ראה את דף פעם אחת בלבד מאז שהזוג נישא, ומאז אותו רגע לא ידע איפה בתו מתגוררת בשל מעטה הסודיות סביב דף.
בתחקיר לאחר מכן התברר כי פצצות שהוטלו בגל הראשון לא התפוצצו, וייתכן כי בזמן שחלף עד לגל התקיפה השני דף חמק מהבית. עם זאת, ידוע בוודאות כי דף שהה בבית בזמן התקיפה שבה נהרגו אשתו ובניו. במשך זמן רב היו סבורים בישראל כי דף אכן חוסל בתקרית הזו. מידע כוזב הופץ בעזה, ככל הנראה בניסיון להתל בישראל: תמונה של גופה פורסמה בטענה כי מדובר בדף ושמו הופיע ברשימת נפטרים בעזה, אך בחמאס הכחישו. רק לאחר חודשים ארוכים הודו בצה"ל כי דף שרד את ניסיון החיסול הרביעי.
לאחר חודשים רבים של עמימות, דובר הזרוע הצבאית של חמאס אמר כי ישראל נכשלה ב-2014 כשהפציצה את הבית בו חשבה שנמצא דף - מנהיגי ישראל והמודיעין ישבו מול המסכים וחיכו לפתוח בחגיגות אבל נכשלו". עוד טען אבו עוביידה כי "מוחמד דף הוא המפקד הכללי של הצבא שייכנס למסגד אל אקצה וישחרר אותו".
במסר לישראל הוסיף דובר הזרוע הצבאית: "דף השבית את שמחתכם כבר 25 שנים - הוא החל את דרכו כבר באינתיפאדה הראשונה, עבר מאבנים לרובים ואחר כך לפיגועי התאבדות עד שהביא את הטילים לידי הזרוע הצבאית של חמאס, והטילים הדהימו אתכם והטילו עליכם פחד".
בריאיון לאחר המבצע אמר בכיר חמאס חאלד משעל: "דף עדיין חי, הישראלים נכשלו בניסיון לחסלו. הם אומנם הצליחו להרוג את אשתו ושני ילדיו, אבל הוא ימשיך את המאבק המתמשך נגד הכיבוש". משעל אף טען באותו ריאיון כי יש הוכחה לכך שדף עדיין חי, אך סירב להציג אותה: "הוא לא פוליטיקאי שצריך להופיע בפני הציבור. הוא איש צבא שבקושי הופיע או התראיין גם לפני המלחמה". מנהיג חמאס בעזה באותה תקופה, איסמעיל הנייה, הוסיף: "זאת הוכחה לכישלון המודיעין הישראלי המשקפת את תסכול הפיקוד הצבאי בישראל". הנייה הדגיש כי "כמו שהמודיעין של ישראל כשל בחיסולו של מוחמד דף, כך הוא כשל בלחימה בהתנגדות הפלסטינית".
במשך שנים רבות ניסה דף לקשור בין זירות הלחימה השונות, ולהוביל לפתיחת מלחמה בכמה חזיתות במקביל. ב-2015, ממקום מחבואו, שלח למזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מסר: באיגרת תנחומים בעקבות חיסול שיוחס לישראל קרא דף לשלב כוחות במערכה הבאה נגד ישראל. "על כל כוחות ההתנגדות לעשות יד אחת מול האויב הציוני ועוזריו", כתב דף לנסראללה.
"ישראל היא האויב האמיתי של האומה המוסלמית וכל הרובים צריכים להיות מופנים אליו. צריך שהמערכה הבאה תנוהל ביחד ושתהיה אש צולבת מעל האדמה הכבושה", הוסיף. באותה שנה דף נוסף לרשימה השחורה של ארה"ב, יחד עם פעילי טרור נוספים.
גם ב-2021, בזמן מבצע "שומר החומות", ניסה להלהיט את הרוחות, עם הודעה נוספת בקולו. בהודעה נדירה הזהיר את ישראל כי "אם התוקפנות נגד תושבי שייח ג'ראח לא תיפסק - האויב ישלם מחיר יקר. לא נשב בחיבוק ידיים". במהלך מבצע זה ניסה צה"ל לחסל אותו פעמיים נוספות: באחד המקרים דף הצליח לחמוק מפצצות חיל האוויר ממש בעור שיניו. מאז הוא ירד למחתרת והקפיד לא לישון בכל לילה באותה המיטה: הוא דילג ממקום למקום בחסות אזרחים וסייענים.
באוקטובר 2023, לאחר תחילת המלחמה בעזה, צה"ל השמיד את בית משפחתו של של דף - ולפי דיווחים בתקשורת הפלסטינית חיסל את אחיו. במהלך המלחמה פורסם כי בידי צה"ל תיעודים חדשים של דף שמעידים על מצב רפואי טוב מכפי שנדמה: באותם צילומים הוא נראה משתמש בשתי ידיו, סופר כסף ואף מתהלך. דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי פרסם חלק מהתמונות החדשות שהצליח צה"ל לאתר.
