כבר יותר מ-50 שנים שמערך המסוקים בחיל האוויר מכשיר את הטייסים הצעירים והחדשים באמצעות מסוקי סייפן (בל-206). אך עשרות שנות הטיסה של המסוק הקטן, האמין והטוב עברו, ובחיל החליטו לאחרונה שהגיע הזמן להחליף אותו משלל סיבות: המסוק ישן מבחינה טכנית, הטכנולוגיה בעולם התעופה מתקדמת, וישנם שינויים בצרכים המבצעיים של הצבא. השינויים הללו לא גוזרים רק את השינוי באמצעי הלחימה, אלא גם באופן מיון לוחמי צוות האוויר וכשירותם - שגם היא לאורך השנים הולכת ומתאימה את עצמה לשדה הקרב העתידי.
קורס טיס בחיל האוויר מחולק ל-6 שלבים, כשאורכו של כל שלב חצי שנה. השלב השלישי בקורס הוא השלב הראשון שבו מדריכים את הצוערים בטיסה, והוא מגיע אחרי שממיינים אותם למגמות: קרב, מסוקים ותובלה. מסוק "עופר" (KX119AW) מתוצרת חברת לאונרדו האיטלקית נותן אופק להכשרה עתידית לשנים רבות קדימה. למסוק יש יכולות מתקדמות של טיסה עם סמנים, כלומר, הטייס יכול לטוס עם נתונים "על העין" ולא מכוונים אנלוגיים כמו במסוק הסייפן. בנוסף, נדרשות יכולות טיסה ומיומנויות גבוהות, מאחר שהמסוק טס מהר יותר. צבא ארה"ב מכשיר עליו את הטייסים שלו כבר משנת 2018 אחרי שגם הוא הפסיק להדריך טייסים על מסוק הסייפן.
אחד החידושים המרכזיים שמגיעים יחד עם המסוק החדש, מעבר לטכנולוגיה ולמערכות הקשר והניווט המתקדמות - הוא מרכז ההדרכה. מדובר במבנה עם מתקן סימולטורים חדשני המדמה באופן מדויק טיסה מבצעית. סימולטור כזה לא קיים עבור מסוק הסייפן העתיק אלא רק בטייסות המבצעיות שאליהן יגיעו הצוערים בסוף הדרך. בכך, אפשר לדמות לצוערים משימות מורכבות כמו התמודדות עם מזג אוויר קשה.
מדובר במכפיל כוח שיכול לסייע להעלאת רמת המקצועיות של החניכים ביחס לרמה הקיימת היום. עם הטכנולוגיה הקיימת במסוקי הסייפן, כשמדריך טיסה רוצה לאמן את החניך בתפעול מצבי חירום, הוא יכול לעשות זאת רק באופן מתודי שאינו מדמה תנאי טיסה אמיתיים. בסימולטור, מצב חירום כמו "אש במנוע" ניתן לדמות באופן מלא מבחינת תפעול המסוק – וכך להביא את הצוער לרמת טיסה גבוהה במיוחד.
בטווח הארוך, מרכז ההדרכה מהווה מקפצה מקצועית שתאפשר גם חיסכון משמעותי בשעות טיסה באוויר שעולות הרבה מאוד כסף. לדוגמה, אם היום יש צורך ללמד חניך איך לרחף – מיומנות פשוטה יחסית אך כזו הדורשת זמן – בעתיד הקרוב אפשר יהיה לקחת את אותו חניך למתקן ולהקדיש עבורו 3 ימי עבודה על הריחוף. כך, מה שפעם היה לוקח 10 גיחות - ייקח בעתיד הרבה פחות.
פרויקט ה"עופר" מהווה תוכנית ענק שמלווה את החיל כבר לפחות 6 שנים. לאורך הדרך היה צורך להחליט איזה מסוק לבחור, מה יכלול החוזה של צה"ל מול החברה ואילו מערכות יותקנו עליו. כעת, עם הגעת המסוק הראשון לפני שבוע ועם טיסת הבכורה, התהליך מתחיל להגיע לקו הסיום - למרות שיש עוד לא מעט עבודה לעשות. כל התהליך הזה נעשה בהובלת טייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה) בבסיס תל נוף, שם מנתחים את המסוקים הקיימים בשוק: יתרונות, חסרונות, מענה לצורך הנדרש מהחיל ועוד.
כדי להגיע בסופו של דבר לשלב שבו יהיה אפשר להתחיל להכשיר חניכים על המסוק צריכים לקרות עוד כמה דברים. כרגע החיל נמצא בתהליך של קליטה וצבירת סד"כ המסוקים - כל מסוק שמגיע עובר אצל טייס מהחברה וטייס מחיל האוויר שטסים בו "טיסות קבלה" ומוודאים שמבחינה טכנית הוא שמיש ובטוח לטיסה. לצורך כך יש צוות הקמה שכל עניינו הוא לבנות את קורס ההכשרה על המסוק לצוערי קורס הטיס שעתיד להיפתח בחצי השני של 2025. מדובר בתהליך ארוך וצפוף שיקרה בשנה הקרובה עד לפתיחת ההכשרה על המסוק החדש.
וכשהטכנולוגיה משתנה, קשה שלא לחשוב האם גם אופי הטייסים בחיל האוויר משתנה בחלוף השנים. אם פעם הכישורים ההטסתיים היו מצרך נדיר ונדרש, עם התקדמות הטכנולוגיה הם נעשים הרבה יותר קלים, וכך נוצר מצב שבו אפשר להתמקד ביכולות אחרות כמו מחשבה מהירה וניתוח סיטואציות.