לכפר מוחיבייב במרחב מרג' עיון בלבנון הגיעה לפני כמה ימים "אורחת" לא שגרתית. רס"ן נ' עשתה את כל הדרך מהבור בקריה - למקום שבו נמצא ה"בור" של חיזבאללה: היא ביקשה להיכנס לכפר כדי לראות בעיניים את המקום שממנו חיזבאללה הוציא מתקפות טרור, המקום המקביל לבור שבו היא נמצאת שעות רבות וימים ארוכים מתחילת המלחמה. נ' זכתה לראות את הבור של החיזבאללונרים מבפנים - לפני שצה"ל פוצץ והשמיד אותו.
עבור נ' זו הייתה לא פחות מסגירת מעגל: בתור ראשת מדור צפון באגף המבצעים של צה"ל, היא אחראית לכל מה שצה"ל עושה בלבנון - בטווח הקרוב לגבול, בתמרון הקרקעי ובתקיפות בעומק לבנון. מדי יום היא מסנכרנת, יחד עם פיקוד הצפון, את כל הפעולות המלחמתיות בחזית הזו: תקיפות, תמרון בתוך לבנון ומאמצי ההגנה על העורף. "זו חוויה משוגעת כשאנחנו מובילים הכנות לתמרון", היא מספרת בהתרגשות.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"אנחנו חלק מהלחימה, צופים בכל רגעי הלחימה דרך המסכים ורשתות הקשר. לכן יש גם רגעים קשים - אנחנו ניצבים בפני אתגרים שהצבא פוגש לראשונה גם בהיקף וגם בהתמודדות", היא מדגישה. "צריך לדעת להביא המלצות טובות אחרי בחינת כל המשמעויות, להבין את השטח ולהבין את האזרחים". לפני כל פעולה היא מטפלת במגוון השיקולים - איך מניחים בפני מקבלי ההחלטות את כל המידע כדי שיידעו להוביל ולהחליט, וגם מה יסופר לציבור בישראל על הפעולות.
"המצב נפיץ, לא לפעול מהבטן"
מתחילת הלחימה היא עלתה פעמים רבות לפיקוד הצפון כדי לראות בעיניים ומקרוב את אתגרי הלחימה - גם מתוך תחושת האחריות לשליחת הכוחות, שעלולים להיפגע בקרבות בצפון. את אחד האירועים בחזית הצפון, הקרב הקשה בדרום לבנון בערב ראש השנה שבו נפלו 8 לוחמים, מהם 5 לוחמי אגוז, היא משחזרת: "שמענו את ההיתקלות, ראינו אותה על המסכים, זה קשה ומורכב. צריך לדאוג ללחימה ולפינוי ורק אחר כך מתפנים לחשוב על מה שעברנו".
אנחנו נפגשים יום אחרי שכטב"ם מלבנון הגיע עד לבית ראש הממשלה בקיסריה. למה לא ראינו את ביירות בוערת מיד? שאלתי, והיא ענתה: "אסור להגיב מהבטן, קודם צריך להבין מה קרה ואיך הצד השני מפרש את מה שהיה. בשלב הזה בוחרים את המטרות לתגובה ובוחנים את המשמעויות של כל אחת מהמטרות בכל ההיבטים - חיזבאללה, לבנון והקהילה הבין-לאומית. המצב הוא בנפיצות כזו שלא נכון לפעול מהבטן אלא לנשום לפני שפועלים".
נ' היא אחת מבין קצינים רבים - בסידור ובמילואים - שעושים לילות כימים ב"מצודת ציון", או בשמה ה"עממי" - הבור שבקריה. גם בימים רגועים זהו מרכז העצבים - המקום שבו דנים בכל האיומים ומאשרים את כל הפעולות, בכל החזיתות והגזרות, גם בזמן אמת וגם בתכנון קדימה.
"הפגיעה תהיה בעלת אפקט משמעותי"
בתוך הבור, אנשי אגף המבצעים של צה"ל בונים את התוכניות המבצעיות. סא"ל ג' הוא ראש זירת העומק, שאחראי להפעלת הכוח במקומות רחוקים - עיראק, תימן, ולמעשה כל אזור שאינו חונה בגבולות של מדינת ישראל. הוא ואנשיו מגבשים את התוכניות והמשמעויות המבצעיות, וממליצים למקבלי ההחלטות. בימים האלה הם מכינים את התקיפה באיראן - האיש הזה שיושב מולי, סא"ל ג', הוא האיש שהכין את המטרות לתקיפות באיראן. הוא כבר יודע מה נתקוף שם, גם אם ההחלטה לגבי העיתוי נתונה בידי דרגים בכירים יותר.
"בחרנו מגוון מטרות שהפגיעה בהן בעלת אפקט משמעותי, וכמובן המוכנות לכך שהם יגיבו בחזרה", הוא אומר בקצרה ומבלי לחשוף יותר מדי על תוכנית המתקפה. אגף המבצעים מפעיל את כל הכוח באירוע הזה יחד עם חיל האוויר ואגף המודיעין: תהליך אישור המטרות הקפדני עובר על כל מטרה ועל יכולות הביצוע והמשמעויות לגבי כל יעד לתקיפה. העבודה ההדוקה והסנכרון עם כל זרועות הצבא - ים, אוויר ויבשה - מובילה את התכנון של הפעולות להמשך והגיבוש של כל מה שיובא לאישור הרמטכ"ל ולאחריו לדרג המדיני.
כך למשל התקיפה של נמל חודידה בתימן, בעקבות השיגורים של החות'ים, היא תוצאה של תכנון במשך הרבה מאוד זמן ועם הרבה מאוד שותפים. "האתגר הוא למצוא מטרות שיהיה להן אפקט נכון בפעולה שתוביל להרתעה", מספר סא"ל ג', ולכן הוא ואנשיו הניחו על השולחן את כל המטרות - היתרונות, החסרונות, החלופות וכל שיטות הפעולה האפשריות. בסוף האפשרויות הוצגו לרמטכ"ל כדי שייתן את האור הירוק.
"ידענו שנגיע אבל לא יכלו למנוע"
במקרה של התקיפות בתימן, הנמל שנבחר כמטרה הוא נקודת אספקה מרכזית של החות'ים, גם בהיבטים הכלכליים (נפט) וגם מבחינת אוניות אמל"ח שהגיעו מאיראן, ולכן הייתה חשיבות רבה לפגיעה עוצמתית בו. הנמל הזה, אגב, עדיין לא חזר לפעולה מאז שמטוסי חיל האוויר ביקרו בו.
סא"ל ג' מספר על אחד ההיבטים המעניינים בתכנון המתקפה: יחד עם חיל הים, אנשי ה"בור" היו צריכים לפנות לחברות ספנות שאוניות שלהן עוגנות בנמל חודידה - ולהודיע להן שיוציאו משם את האוניות, כדי שלא ייפגעו בתקיפה שלנו. המשמעות היא שישראל חשפה את העובדה שהיא עומדת לבוא ולתקוף ביעד הזה, כדי לא לסכן גורמים אחרים. התימנים הבינו מה משמעות בקשת הפינוי לספינות הזרות והכיוון הכללי של הפעולה נחשף, אך זה נעשה מתוך שיקולים מבצעיים וגם מדיניים: "הם ידעו שנגיע אבל למעשה לא יכלו לעשות דבר נגד זה", הוא מדגיש.
סא"ל י', בכיר נוסף באגף המבצעים, הוא ראש ענף תקיפה: הוא הגיע לתפקיד מחיל האוויר, נווט F16 במקור. ענף התקיפה הוא הגוף שאחראי על כל התקיפות בכל המקומות בכל הזירות, כלומר יצירת בנק המטרות: בעזה, בלבנון, בסוריה ועוד, 24/7 מסביב לשעון. הענף אחראי לתקיפות שצה"ל מבצע בכל מקום: חלק מהתפקיד הוא גם לפענח את ה"אתמול" - לנתח את הביצועים של התקיפות שהתרחשו יום קודם ולהבין אם צריך לחזור ולתקוף באותם מקומות - וגם הכנת התקיפות ל"מחר", ליום שלאחר מכן.
כש-2,000 מטרות חיזבאללה הותקפו במקביל
אנשי ענף התקיפה אחראים לליווי של התקיפה גם בהיבט הפיזי שלה וגם בהיבט התודעתי. אספקט נוסף הוא ההלימה של הפעולות הצבאיות לדין הבין-לאומי. מדובר בניהול סיכונים: מה ואיפה תוקפים ובאילו חימושים, ואיך זה יסייע להתמודד מול האויב. אנשי חמאס למשל מחפשים מסתור בתוך אוכלוסייה אזרחית, ובצה"ל פועלים לצמצום הפגיעה בחפים מפשע.
אחד המקרים הטריים בזיכרון הוא המבצע שבוצע (באופן סמלי) ב-7.10. מטרת המבצע: תקיפת מפקדות חיזבאללה ברחבי דרום לבנון. מדובר בעשרות רבות של מפקדות של חיזבאללה שהוחלט לפגוע בהן. זה היה שילוב מוצלח של מודיעין בזמן אמת והובלה מדויקת של האירוע. דוגמה בולטת נוספת היא מבצע שהתרחש ב-25 בספטמבר: המבצע כלל חיסול ותקיפה של כמעט 2,000 מטרות של מרבית מערך הרקטות של חיזבאללה בלבנון, כדי לגרוע את יכולת האש שהארגון בנה במשך שנים.
נוהל הקרב בשני המבצעים הללו היה מורכב במיוחד: איך תוקפים כל כך הרבה מטרות בזמן קצר עם מינימום פגיעה במי שלא צריך, כשמדובר בעשרות רבות של מטוסים וחימושים מדויקים שמגיעים למטרות? כשמדובר במבצע משולב בשורת מוקדים - בקעת הלבנון, דרום לבנון, ביירות ועוד - לאן הולך כל מטוס ואיך כל פצצה מגיעה למטרה שלה? "אלו שנים של עבודה שמתנקזות לרגע אחד, שבו אנחנו צופים בפצצות פוגעות במטרות", הוא אומר לי בסיפוק.
פעולת ההסחה והתקיפות ל"שימור ההישג"
רס"ן צ' הוא ראש מדור משולבים באגף המבצעים, מדור שאחראי על המבצעים המיוחדים בכל הזירות השונות - מהתכנון ועד ההוצאה שלהם לפועל. כך, על פי פרסומים זרים, יחידת שלדג יצאה למבצע במתקן מאיסף בסוריה - מבצע שכלל תיאום של פעולת ההסחה והכניסה של הכוחות המיוחדים. לפי אותם פרסומים זרים, פוצץ שם מתקן לפיתוח וייצור של טילים מדויקים.
פעולות אחרות שתחת אחריותו כוללות תקיפות של הברחות אמצעי הלחימה במעברי הגבול של סוריה ולבנון: צה"ל תוקף שם מסביב לשעון, כשעל הכוונת נמצאות גם משאיות שמנסות לעבור וגם כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) שמנסים להגיע ולתקן את נזקי התקיפות. הקו המנחה מאחורי סדרת התקיפות באותם מוקדים הוא הצורך לשמר כל העת את ההישג בבלימת ההברחות.
מקרה אחר שנכנס תחת ההגדרה של הלוחמה בגבולות הוא החדירה של שני המחבלים בערבה בסוף השבוע. לאחר שהתברר כי השניים נכנסו לישראל וביצעו את הפיגוע, שבו נפצעו שני חיילים, הוחלט מיד על "ניהול אירוע מתפרץ": לשלוח לשם מסוק קרב, כטב"ם וכוחות מיוחדים במסוקים לסריקות - כל זאת במטרה להבין את תמונת המצב בזמן אמת. מבחינת סדר הכוחות, נוהל שכזה כולל הפעלה מסיבית של כוחות רבים לזירה, ואם רואים שהחשש הוסר או שהאירוע הסתיים מרדדים את הכוחות. התגובה המהירה נועדה להבטיח שלא יהיה חוסר בכוחות ברגעים הקריטיים של האירוע.
כשהיכולות התנקזו לחיסול של נסראללה
אך מעל לכל זאת, רס"ן צ' ואנשיו אחראים על כל החיסולים הגדולים במלחמה. החיסולים הם התפקיד הכי משמעותי שלו ושל צוותו: השאלה איך מסנכרנים את הפעולה הזו עומדת בלב האירועים וההחלטות. חיסול נסראללה, למשל, היווה את שיאה של עבודה מצד מאות אנשים במשך שנים ושל בניית יכולות אדירות. הכול מתנקז לרגע אחד שבו התקיפה מתבצעת: צ' ואנשיו ישבו בתא השליטה בבור, עקבו אחרי המטוסים והיו עדים לשחרור הפצצות ששמו קץ למזכ"ל חיזבאללה המתגרה והמתחבא.
"עשינו את זה למען התושבים בצפון והלוחמים בשטח", אומר רס"ן צ' בגאווה. "זו מלחמת התמדה ואנחנו צריכים להבין שזו דרך ארוכה עד שמצליחים. בסוף מפסיד מי שמתעייף ראשון ואנחנו לא מתעייפים". למרות החשאיות הרבה של המבצעים, הוא רומז: "ככה מוחמד דף התעייף ונחשף - וככה סינוואר התעייף ועלה מעל לקרקע וככה הם חוסלו".
הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.