בעיצומה של מלחמה קשה שנמשכת גם ברגעים אלה ובצל השבת הארורה של 7 באוקטובר – מדינת ישראל מציינת את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה תשפ"ד. הערב (ראשון) נפתח יום הזיכרון בצפירה בת דקה ובסיומה טקס הדלקת נר הזיכרון הממלכתי ברחבת הכותל המערבי בירושלים.
בטקס נאמו נשיא המדינה יצחק הרצוג והרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי, וזה התקיים במעמד ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש השב"כ, ראש המוסד, מפכ"ל המשטרה, מנכ"ל משרד הביטחון ונציגי המשפחות השכולות. עם פתיחת הטקס נשמעו אזעקות בשדרות ובעוטף עזה.
נאום הרמטכ"ל הרצי הלוי
באופן חריג ובצל המלחמה עלה הרמטכ"ל הלוי לדוכן הנואמים במדי ב' ולא במדי שרד כמקובל. "ביום שבו מקבל עליו אדם את עול הפיקוד בצבא ההגנה לישראל, הוא עומס על כתפיו אחריות ומתחייב לגבורה", פתח את נאומו. "את פקודיו הוא מלמד את מעשה המלחמה ואת רזי המקצוע הצבאי. הוא חונך אותם לערכים, למקצועיות, לנחישות, ליוזמה ולדבקות במשימה. הוא מעביר אליהם את מורשת קודמיהם, גיבורי מלחמות ישראל, ומעצב אותם לאור גבורתם".
"בשירותם של כל חייל וחיילת יש מן הגבורה. בנכונות לשאת באחריות ולמלא תפקיד שיש בו סיכון – יש מן הגבורה", המשיך הלוי. "בכל פעולתו של היחיד להבטחת ביטחונם של הרבים – יש מן הגבורה. ביום הזיכרון הזה, בשנה ה-76 לעצמאותנו, ובשם כל מפקדי צה"ל לפניי, אני מצדיע ל-25,040 חללי מערכות ישראל. בהיותי מפקד צבא ההגנה לישראל במלחמה, אני נושא באחריות לכך שצה"ל כשל במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל ב-7 באוקטובר. את משקלה על כתפיי אני חש בכל יום, ובליבי אני מבין היטב את משמעותה".
"אני נושא באחריות לכך שצה"ל כשל ב-7 באוקטובר, חש את המשקל על כתפיי בכל יום ומבין היטב בליבי את משמעותה"
הרמטכ"ל הרצי הלוי
בהמשך פנה הרמטכ"ל למשפחות השכולות ולמשפחות החיילים החטופים: "ביום שבו מאבד מפקד אחד מחייליו, הופכת אחריותו לחיי פקודיו למחויבות נצח למורשתו, ולאוהביו שנותרו אחריו. אני הוא המפקד ששלח את בניכם ובנותיכם לקרב שממנו לא שבו ואל העמדות שמהן נחטפו. אני נושא איתי בכל יום את זכר הנופלים, ואני אחראי לענות לכם על השאלות הנוקבות המדירות שינה מעיניכם".
עוד הדגיש הרמטכ"ל כי "במלחמה הזאת אנחנו נחושים להשלים את המשימה, הגם שאנחנו מבינים את המחיר. כל עוד אויבינו קמים עלינו, נעמוד על המשמר, נהיה נכונים ודרוכים, נגיב בעוצמה לכל ניסיון לפגוע בנו, ונשכים להכות בקם להרוגנו. ביום שבו לבשנו את מדי צה"ל, עטינו על גופנו את גלימת האחריות. מיום גיוסנו אנחנו מאוחדים למען מטרה ראויה אחת - ההגנה על המדינה. כך היה, וכך יהיה".
נאום נשיא המדינה
"השנה, לצפירת האבל, המנציחה את חללינו שנפלו מאז ראשית ימי התקומה - התווספה צפירה חדשה, מתמשכת, ארוכה", פתח נשיא המדינה יצחק הרצוג את נאומו. צפירה שהחלה בשעה 6:29 בבוקר האסון הלאומי הנורא ב-7 באוקטובר, בעיצומו של חג שמחת תורה. והיא נמשכת ומלווה אותנו מאז. זועקת, חדה, צורבת".
"אני עומד כאן, ליד שריד בית מקדשנו, בבגד קרוע", המשיך הנשיא. "הקרע הזה – סימן הָאֲבֵלוּת היהודי, הוא סמל לאבל ויגון של עם שלם בשנה זו – שנת אבל לאומית. סמל לקרע מדמם בלב העם. קרע בליבה של מדינת ישראל". בהמשך פנה לחטופים ובני משפחותיהם: "לכל אורך הימים הלאומיים האלה, אנחנו לא שוכחים לרגע שאין גדולה ממצוות פדיון שבויים. כל העם אתכם! אנחנו חייבים לגלות אומץ ולבחור בחיים. לא לנוח ולא לשקוט עד שישובו כולם הביתה".
הנשיא ציטט את אל"ם יהונתן שטינברג ז"ל, מפקד חטיבת הנח"ל שנרצח בשבת השחורה והמשיך: "מאות רבות של אזרחים נפלו ב-7 באוקטובר ובמערכה כולה. וברוח תפילת "וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף" שנאמרה ביום הכיפורים – ימים ספורים לפני האסון הנורא - אנו מקוננים ביום הזיכרון הזה על כל הנרצחים והנופלים – אזרחים וחיילים: מי באש ומי בחניקה, מי בחרב ומי בחיה. מי בפתח ביתו, ומי בממ"ד. מי בחממה ומי ברחובה של עיר. מי במוצב ומי בשדה הקרב".
על רעות הלוחמים בשדה הקרב אמר שהיא "ברית ישראלית החוצה אמונות ודתות, תפיסות ועמדות. אני זועק מכאן את זעקתן של המשפחות השכולות הדרוזיות והבדואיות: שדרשו ממני ודורשות מכולנו להכיר בכבוד ובזכות להיות חלק מהסיפור הישראלי – כשווים בין שווים, במלוא מובן המילה".
הנשיא פנה לעולם ואמר: "מעולם לא רצינו ולא בחרנו במלחמה הנוראה הזו. לא בזו ולא בקודמותיה. כל שרצינו הוא לחזור לציון ממנה הוגלינו בכוח הזרוע, ולחדש בתוכה את חירותנו – במדינה יהודית ודמוקרטית. לבנות פה חיים. עתיד. תקווה. תמיד חלמנו על שלום ושכנות טובה עם כל העמים והמדינות באזור, ולא נחדל מכך לעולם! אך כל עוד אויבינו יבקשו להשמידנו, לא נניח את חרבנו".
מחיר בלתי נתפס: יום הזיכרון 2024 במספרים
השנה יזכרו אזרחי ישראל את 25,040 הנופלים, מתוכם 760 חללים שנוספו בשנה שחלפה. 711 מהם חללים נפלו מאז פרוץ המלחמה. בנוסף נתייחד עם 5,100 אזרחים ואזרחיות שנרצחו בפעולות טרור - 834 מתוכם נרצחו ב-7 באוקטובר או אחריו.
1,600 אנשי כוחות הביטחון ואזרחים נהרגו בשנה האחרונה במערכות ישראל ובפעולות איבה, כך לפי נתונים שפורסמו על ידי משרד הביטחון והביטוח הלאומי לקראת יום הזיכרון. מאז 1860, תחילת התחדשות היישוב היהודי בישראל ועד היום, נהרגו 25,040 חללים ו-5,100 אזרחים נרצחו בישראל. "השנה התמודדנו עם היקפי קבורה שהינם ממוצע של כ-15 שנה", אמר ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון אריה מועלם.
מאז קום המדינה נרצחו 4,070 אזרחים בפעולות איבה, 782 מהם – ילדים ובני נוער. מהקמת היישוב היהודי ועד הקמת המדינה נרצחו עוד כ-1,000 אזרחים בפעולות טרור. מתוך 132 החטופים שבעזה, 65 אזרחים ו-67 הם מכוחות הביטחון. 38 מהחטופים מוגדרים כחללים, ו-8 חטופים הובאו לקבר ישראל.