מאז תחילת דצמבר, חיילי חטיבה 55 היו בח'אן יונס; הם נכנסו לעזה דרך הפרצה שנפרצה ב-7 באוקטובר עם חדירת מחבלי חמאס, וכבר שבועות ארוכים שהם נמצאים בלחימה בשטח עוין, תוך עשרות מארבים והיתקלויות, לעיתים פנים מול פנים. בכל שטח שכבשו, מצאו מצבורים גדולים של אמצעי לחימה ופירי מנהרות.
"כשהגענו לפה, השטח לא נראה ככה, היה פה שטח בנוי מבוצר", מסביר אל"ם עודד זימן, מח"ט 55 של הצנחנים. בעודו מצביע על הרס הבניינים בעזה. "יש פה לחימה של הרבה מאוד זמן עד שהגענו לתוצאה שהשטח נפתח". ועדיין, במבט על השכונה הקטרית בעזה, ניתן לראות בניינים רבים שעומדים. "אחד הכללים שמלווים אותנו לאורך הלחימה, הוא לא לפגוע בתשתית כשאין צורך. חלק מהבתים, שהיו עד לפני חודש בתי חמאס, הפכו למוצבים של צה"ל", הוא מציין. "במקרה הזה, מפקדת הסמח"ט", הוא מפרט על אחד הבניינים.
הסמח"ט הוא אורי קלנר, שבאזרחות מתמודד על ראשות מועצה אזורית גולן. הוא נשאל על הלחימה בדרום, לצד הלחימה בצפון. "אנחנו מקבלים פקודות ועושים אותן ונרתמים לעזור איפה שצריך אותנו. צריך שלתושבי המדינה, בכל הגבולות שלה, יהיה ביטחון", הוא אומר. "צריך גם בצפון לעשות פעולה אקטיבית, כדי שמדינת ישראל תגן על אזרחיה. אנחנו שם בשביל זה".
לא מורידים רגל מהגז
מח"ט 55 מפרט על אופן הלחימה, "מבחינה טקטית, טיפלנו בכל מה שהיינו צריכים, יש פה קרב משולב של חיל האוויר עם כל חילות היבשה, שריון, הנדסה, חי"ר, ברמה מאוד גבוהה". הוא ממשיך, "טיפלנו בכל מה שהיה צריך לטפל וכיוונו אל תשתית טרור ולא אל דברים אחרים".
כשהוא נשאל עד כמה החיילים באמת נתקלים באויב, הוא עונה: "הם מתחבאים מתחת לקרקע, אנחנו הורגים אותם גם מתחת לקרקע, הם גם יוצאים מעל הקרקע ואנחנו פוגשים אותם בהיתקלויות רבות שהיו לנו כאן ואנחנו גם הורגים בהם מעל הקרקע, אבל יש פה לא מעט מפגשים".
לדבריו של אל"ם זימן, המלחמה נמשכת בשיא העוצמה, ועדיין אין כוונה להוריד את הרגל מהגז בכל הנוגע ללחימה. "אנחנו נלחמים פה כל יום ובשיא הכוח, ויש לנו יעדים שאנחנו מייצרים קדימה כל הזמן. ממש לא מורידים את הרגל מהגז, להיפך, אנחנו ממקסמים כדי להגיע להישג כמה שיותר טוב אל מול האויב. אנחנו בשלב הלחימה, בשלב ההתקפה, יש פה אויב ויש פה יעדים".
"7 באוקטובר לא יחזור"
מלבד המח"ט, כל חיילי החטיבה מילואימניקים. כולם עזבו את החיים שלהם ב-7 באוקטובר ומאז הם בעזה. באופן טבעי, חלקם מרגישים את השחיקה של יותר מ-100 ימי לחימה, אבל אחרים, בהם עשרות מחיילי החטיבה, חתמו השבוע על מכתב בו הם דורשים לא להפסיק את הלחימה, עד שיושגו כל מטרות המלחמה.
"המכתב הזה הוא דוגמה אחת מיני רבות שאני מקבל, כולל פניות רבות, בעשרות ומאות של לוחמים ומפקדים בחטיבה", הוא מעיד. "ברור לכולנו שאנחנו צריכים לסיים כאן ככל שיידרש, כשאנחנו מגיעים להישגים כמה שיותר טובים, כדי ש-7 באוקטובר לא יחזור וגם לא קרוב אליו".
על הקושי להיות זמן רב מחוץ לבית, מספר אדם, וחם בחטיבה 55: "היינו ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, ראינו את הדברים, זה נותן לנו תחושה של שליחות. יש פה עוד עבודה, זה לא נגמר עדיין". את דבריו מחזק גם אלירן, לוחם בחטיבה: "אנחנו לא רואים פה שום סוף. עד שלא נגיע ליעדים שלנו ולמשימת ונשלים את הכול, אנחנו לא נזוז מפה. השליחות פה היא גדולה מאוד, אנחנו מרגישים את העורף חזק, נותן לנו את הגב בבית להמשיך, המשפחות, כולם תומכים. אנחנו פה כדי להשלים את המשימה, כמה זמן שיידרש".