סוגיית "היום שאחרי" בעזה לא נידונה בצמרת הישראלית, אבל מסר מעניין בנושא הגיע לישראל מכיוון מצרים בימים האחרונים, כך דיווחנו הערב (שני) ב"מהדורה המרכזית". נקודת המוצא של המצרים היא שמי שתחליף את חמאס היא הרשות הפלסטינית, "משודרגת" או "מחודשת", והיא זו שתיכנס לרצועה.
על פי המסר שמעבירים המצרים לישראל בימים האחרונים, אם תבקש הרשות הפלסטינית מקהיר להכניס כוחות שיטור לרצועת עזה כדי לסייע לה, מצרים לא תתנגד. "אנחנו, מצרים, מוכנים לעשות את זה", מסר השלטון בקהיר לישראל. "אנחנו לא נעשה את זה לפי בקשה ישראלית", נמסר אגב אזכור המילה "בגידה", אבל אם זו תהיה בקשת סיוע ל"שכנה ערבית", הם מוכנים לעשות את זה.
למעשה, אם מציירים מעין הזדמנות לעזה פוסט-חמאסית, מדובר על זה. השילוב של הכסף הסעודי, הסיוע המצרי, הכוחות של מצרים על הקרקע וגורמי פת"ח, עשוי לחולל מציאות חדשה, אבל כל זה תלוי בהסכמה ישראלית, והיא עדיין לא הגיעה.
במקביל למסר של מצרים, נמשך המצוד אחרי יחיא סינוואר. שר הביטחון יואב גלנט אמר הערב בהצהרתו כי "סינוואר לא מנהל את המערכה" וכי "הפך מראש חמאס למחבל נמלט". גלנט ציין "דברים שנמצאו במנהרות" שמעידים על כך שצה"ל בכיוון הנכון, והוסיף שסינוואר מנסה להימלט או לברוח מהכוחות שהולכים וסוגרים עליו.
הדבר גורם לאופטימיות מסוימת מסוימת במערכת הביטחון, שכן, מבינים שהמרדף במנהרות וההתקרבות אל סינוואר בכל יום, יכולים לשנות את הלחץ הצבאי עליו ועל הנהגת חמאס. סינוואר לא יכול היה לשפר את התנאים ולהביא לעסקה, וגם אם יש בפעולה הזו מעל לקרקע איזשהו מיצוי שהולך ומתקרב, מתחת לפני הקרקע, בתוך המנהרות, במערכת הביטחון אומרים שהלחץ יימשך עד שיגיעו אליו, עד שיגיעו אל כל הנהגת חמאס, ועד שאפשר יהיה לבוא ולהגיד "הוא בידינו חי או מת".
ובכל זאת, מדובר בתהליך איטי וזהיר. בתוך כדי הפעילות הצבאית צריך לשמור על ביטחון הלוחמים שפועלים באופן הרואי. ראש הממשלה דיבר על חודשים של מרדף, וצריך לומר ביושר ששתי מטרות המלחמה מתנגשות. המרדף אחרי סינוואר והנהגת חמאס נעשה במקביל לניסיון להציל חטופים ולהחזירם הביתה כמה שיותר מהר.