תחקיר: מי החליש את יחידת הבקרה באמ"ן? לו רק היה מנגנון בתוך אמ"ן שתפקידו להטיל ספק בדעה הרווחת, בקונספציה. אז זהו, יש כזה גוף, מחלקת הבקרה של אמ"ן - והוא גם הטיל ספק בהנחה שחמאס מורתע, שבוע וחצי בדיוק לפני 7 באוקטובר. אחד המנגנונים הנהוגים בבקרה, נודע בשם "איפכא מסתברא". בעקבות הכישלון המודיעיני הגדול בתולדות מדינת ישראל, התעוררה ביקורת מתוך אמ"ן, על מעמדה של מחלקת הבקרה שנחלשה עם השנים והגיעה לשפל בשנים האחרונות, תחת ראש אמ"ן הנוכחי.
ע׳, בכירה באמ"ן, אומרת על המחלקה: "אין דבר כזה. מחלקת בקרה זה איש אחד. לא נסוב דיון משמעותי ורציני סביב האמירות של אותו קצין שמהווה בגפו את מחלקת בקרה כולה. לקצין הזה אין באמת את היכולת לבצע מחקר עומק מקביל למחקר שנעשה בגוף המסורתי של חטיבת המחקר". היא מוסיפה. "אז כמובן שאי אפשר לקחת אותה ברצינות. אני לא מכירה עוד מחלקה של בנאדם אחד".
על ראש אמ"ן הנוכחי, אלוף חליוה, אומרת הבכירה: "הייתה לו נטייה בכל נושא שעלה לפתחו, לומר בסוף הדיון: "בואו נעשה על זה צוות אדום. הייתה אמורה לעשות מחלקת בקרה". לדבריה, "לכולם ברור שהאמירות האלה הן מהפה לחוץ. מלכתחילה, ההערכה של ראש אמ"ן כבר נקבעה בשלב הזה, וצוות אדום לרוב נועד להיות איזה בובה לחבוט בה".
קשה להאמין, אבל המחלקה שנוסדה בעקבות כישלון מודיעיני שסיכן את קיום המדינה ועלה באלפי קורבנות, כיום נסמכת על אדם אחד, אזרח עובד צה"ל, שבעצמו נסמך על אנשי מילואים. לצד הטענות על הירידה המתמדת במעמדה של הבקרה, נשמעת ביקורת ישירה על ראש אמ"ן, האלוף חליוה, שטוען שהוא מעוניין לשמוע דעות חריגות, אך למעשה, בפועל, נוהג להתבצר בעמדתו ולא מקבל דעות שסוטות מן הקו המנחה אותו.
"גם הקצינים הבכירים באמן פוחדים ממנו", (מחליוה) היא אומרת. "לפני שנעשים דיונים אצל ראש אמן מושקעת הרבה מאוד מחשבה אם רוצים להציג משהו שלא משתלב בהערכות שלו. באיזו עדינות עושים את זה, איך בוחרים את המילים ואיך עוזרים לו לזוז במעט", מסבירה ע'.
לפי עדויות שהגיעו לידינו, ראש מחלקת בקרה הנוכחי, רואה במנגנון איפכא מסתברא, מנגנון מלאכותי, ומעדיף דיאלוג חברי בתוך אמ"ן. אבל בתזמון מצמרר, שבוע וחצי בלבד לפני 7 באוקטובר, ראש מחלקת בקרה הביא בפני ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר, הערכה שסותרת את הנחת היסוד שלהם, שהחמאס מעוניין בשקט.
במכתב ששלח לראש אמ"ן ב-23 לדצמבר כתב: "ניסיתי בשבועות שלפני פרוץ המלחמה לאתגר את הנחת היסוד שלנו לפיה חמאס מעוניין בשימור השקט. הטיעון המרכזי שלי היה שחמאס תיזום בקרוב חיכוך עם ישראל, משום שהיא זיהתה תהליכי עומק שמשנים מהיסוד את מצבה האסטרטגי - ובראשם התקדמות במאמצי הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה וסימני חיות והתאוששות מהרש"פ", לשון המכתב.
"תזה זו הצגתי בכתב בשני תוצרים מ-21 בספטמבר ומ-26 בספטמבר שהופצו רחב לכל מקבלי ההחלטות בדרג הצבאי והמדיני, ובעל פה בהערכה השנתית אצל ראש מחלקת מחקר, ובדיון האינטגרטיבי אצל ראש אמ"ן", הוא כתב. שבוע לפני האסון הוא הוסיף. "בראשי דמיינתי חיכוך שנע בין רצף פיגועים, ירי נרחב של תלול מסלול וניסיונות חטיפה ספורים. את התכתובת הפנימית בין הנגדת לשותפיה ב-8200 לחוקרים באוגדת עזה לא הכרתי בזמן אמת".
הביטחון של אמ"ן בכך שחמאס מורתע היה כה גדול, שראש אמ"ן לא התעורר או לא הוזמן, תלוי לאיזו גרסה מאמינים, לשיחה הגורלית עם הרמטכ"ל וראש השב"כ מוקדם בבוקר, בשבת 7 באוקטובר. ולמרות שעודכן על ההתפתחויות בסביבות שלוש לפנות בוקר, על ידי יועצו, לא הועלתה כוננות בחיל המודיעין והוא לא אסף אינפורמציה שהייתה יכולה לעזור להבין מה קורה, במקום זה, הסתפקו בהורדת צוות טקילה של שב"כ עם יכולות מודיעיניות פחותות בהרבה.
להגנתו של חליוה נאמר, שראש חטיבת מחקר, עמית סער, גם כחלק ממסקנות מלחמת יום כיפור, הוא המעריך הלאומי ואינו כפוף לראש אמ"ן, ומפיץ את הערכותיו לכלל הדרג המדיני והצבאי בישראל. כמו כן, גם גופי הביטחון האחרים, שב"כ ומוסד, רואים ומנתחים את אותם חומרי הגלם המודיעינים, וגם הם הגיעו באופן עצמאי לאותה מסקנה,שחמאס מורתע.
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל יערוך תחקיר מפורט ומעמיק לבירור הפרטים עד תום כשהמצב המבצעי יאפשר זאת, ויפרסם את ממצאיו לציבור".
גורם ביטחוני בכיר: "המכתב המדובר נפתח במילים - לא דמיינתי אפילו משהו שיתקרב לקצה קצהו של ה-7 באוקטובר. כל ניסיון להטיל דופי בבכירי צה"ל ובתוכו אגף המודיעין כאילו התעלמו מאזהרה שכזו, אינו נכון".