בצל ההסלמה בצפון והניסיונות בישראל להימנע ממלחמה כוללת עם חיזבאללה, ניצבות בלב המתיחות בין שני הצדדים - לפחות 13 נקודות שפרוסות לאורך הגבול ונחשבות לשנויות במחלוקת. מקורן בתוואי שקבע האו"ם לפני כ-24 שנה ובעקבותיו, נוצר סכסוך שנמשך שנים. מה כל צד דורש ומהן הנקודות המרכזיות? N12 מציג מפה עם כל מה שצריך לדעת
מסע בזמן: הגבול המנדטורי שסומן ב-1923
לאחר משא ומתן ממושך, בשנת 1923 סומן לראשונה קו הגבול המנדטורי בין המנדט של בריטניה בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי על לבנון. "הבעיה בקו הגבול הזה היא שמי שסימן אותו על המפה, לא סימן אותו על הקרקע, בשטח באופן מדוקדק ומדויק", מסביר ל-N12 פרופ' אייל זיסר, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב.
הסכם שביתת הנשק עם לבנון
בתום מלחמת העצמאות, נחתם במרץ 1949 הסכם שביתת הנשק עם לבנון. במסגרתו, צה"ל פינה את 14 הכפרים שכבש בתחום לבנון עד לנהר הליטני, וצבא לבנון פינה את ראש הנקרה - קו הגבול המנדטורי בין ארץ ישראל ללבנון הפך לקו שביתת הנשק. סימון הקו מחדש הושלם בינואר 1951.
ההשתלטות על רצועת הביטחון במלחמת לבנון הראשונה
ביוני 1982, צה"ל החל להשתלט על חלקה הדרומי של לבנון ובשיא, כבש את ביירות, מעבר לקו 40 הק"מ שעליו הצהירה ממשלת ישראל מלכתחילה. בספטמבר 1983 החל צה"ל בנסיגה הדרגתית ובשנת 1985, צה"ל נסוג מחלק ניכר של השטח שנכבש – אך המשיך להחזיק ברצועת הביטחון בדרום לבנון.
הנסיגה מרצועת הביטחון לפני 24 שנה
במאי 2000, הממשלה בראשות אהוד ברק השלימה את נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון - לאחר 18 שנות שהייה שם. האו"ם אישר כי ישראל נסוגה באופן מלא וסימן את קו נסיגת כוחות צה"ל - שידוע כיום כקו הכחול. "הבעיה התעוררה בשנת 2000 כשנסוגונו. היה בפועל פער בין מה שסומן על המפה לבין המציאות בשטח", מציין פרופ' זיסר. וכך, לבנון העלתה טענות על תוואי הגבול ונוצרה מחלוקת ארוכת שנים בין שני הצדדים. היא טמונה בעובדה ששרטוט הגבול הסתמך על מפה ישנה מהסכם שביתת הנשק שנחתם בשנת 1949.
אלו הנקודות שבמחלוקת
כפי שניתן לראות במפה, יש לפחות 13 נקודות יבשתיות בגבול שבין ישראל ללבנון שמצויות במחלוקת בגלל תוואי סימונן - מראש הנקרה במערב ועד להר דב במזרח. החל מנקודה B1 שנמצאת בראש הנקרה, דרך כמה נקודות נוספות שמצויות סמוך לשלומי ולחניתה. יש נקודות נוספות סמוך למושב שומרה, מול הר אדיר, מול אביבים, מול יפתח ומול קריית שמונה. לצידן, קיימת מחלוקת גם על כפר ר'ג'ר שהפך ל"כפר המריבה" ועל אזור הר דב שאותו הלבנונים מכנים חוות שבעא.
נקודה B1
זוהי נקודת הגבול המערבית ביותר שנמצאת בא-נאקורה (כלומר, משקיפה לראש הנקרה) - ב"קו המצופים" שמתחבר ליבשה (המפגש של הגבול היבשתי עם קו החוף). הנקודה הזו בעלת חשיבות אסטרטגית בעבור שני הצדדים, הן גיאוגרפית והן צבאית בשל מיקומה הרגיש וגובהה - היא משקיפה על שטחים נרחבים.
רס"ן (במיל') שאדי ח'לול, מנהל שיתופי פעולה אסטרטגיים במרכז המחקר עלמא לאתגרי ביטחון בצפון, אומר כי "זו נקודה אסטרטגית שאנחנו שולטים בה וחיזבאללה רוצה שניסוג ממנה כדי שהיא תהיה שייכת ללבנון. אם מזיזים את הנקודה, כל הגבול הימי יצטרך לזוז בהתאם ובהסתמך עליה, ניתן להסתמך על כל הגבול".
לבנון שדורשת ריבונות על נקודה B1, טוענת כי כבר במפת הגבול המקורית מ-1923, חלו הבדלים בסימונים ואי בהירויות שהובילו לקביעה חד-צדדית של הנקודה.
כפר ר'ג'ר
עוד לפני המתקפה ב-7 באוקטובר, בלבנון סימנו את הכפר העלאווי ר'ג'ר כמה שעלול להצית את העימות מול ישראל בצפון והוא קיבל את הכינוי "כפר המריבה" שבמורדות הגולן. הכפר ר'ג'ר חצוי, מפני שחלקו הדרומי נמצא בשטח ישראל וחלקו הצפוני בשטח לבנון. בחיזבאללה רואים במהלך הזה הפרת ריבונות והאשימו כי ישראל ביצעה שם עבודות כדי "לבסס את הכיבוש בחלקו הצפוני".מכשול ההפרדה שנמצא בחלקו הדרומי של הכפר, נבנה למעשה לבקשת תושבי ר'ג'ר, כדי לא להישאר בתווך שבין שתי המדינות. בהמשך ישראל הציבה עליו אמצעים שונים כדי שיעמוד בסטנדרטים הביטחוניים - והכפר נפתח לישראלים בסוף 2022. על כך התרעם חיזבאללה - שלטענתו, זו הפרה של החלטת האו"ם משנת 2000 שהתירה לישראל לפעול בחלקו הדרומי בלבד.
הר דב
גם אזור הר דב שהלבנונים מכנים חוות שבעא, נמצא במוקד המחלוקת בין שני הצדדים. האזור שנמצא כיום בשליטת ישראל, נכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה וסופח למדינת ישראל בשנת 1981 - כחלק מ"חוק רמת הגולן" שהחיל עליה את החוק ואת המשפט הישראלי.
עם נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000, חיזבאללה החל לטעון שאזור חוות שבעא הוא אדמה לבנונית ותקף את ישראל, למרות הנסיגה מרצועת הביטחון. מאז ארגון הטרור דורש שישראל תיסוג מהר דב ולהעבירו לידי כוחות בין-לאומיים, עד לפתרון קבע.
בחודש מאי כוחות צה"ל זיהו עמדת חיזבאללה - שני אוהלים שהוקמו כמה מטרים בתוך הקו הכחול באזור הר דב, אבל מצפון לגדר - בשטח שנחשב למובלעת ישראלית. בצבא הודו שייתכן שהיו צריכים להתייחס לאוהלים בשלב מוקדם יותר. בתחילת יולי פירק חיזבאללה את אחד האוהלים שהוקמו בשטח, אך מספר אנשי חיזבאללה במאהל לא השתנה וכולם התקבצו לתוך האוהל שנותר.
מה נסראללה רוצה?
1. סיום הלחימה של ישראל ברצועת עזה.
2. פתיחת מו"מ באמצעות המתווכים האמריקנים והצרפתים על 13 הנקודות השנויות במחלוקת בגבול שבין ישראל ללבנון.
3. נסיגה ישראלית מהחלק הלבנוני של כפר ר'ג'ר.
4. נסיגה ישראלית מחוות שבעא (הר דב).
5. השבת "שבעת הכפרים" - שבעה כפרים שיעיים בגליל העליון שנכבשו וננטשו במלחמת העצמאות ב-1948, ומצויים בשטח ישראל (מאלכיה, קדס, נבי יושע, הונין, צאלחא ותרביח'א. בכפר ה-7 אבל אלקמח הסמוך למטולה, מנו השיעים כ-50% מתושבי הכפר). בכך הוא מערער על הלגיטימיות של "הקו הכחול" (שעליו הוסכם בין האו"ם לישראל לאחר יציאת צה"ל מרצועת הביטחון בשנת 2000).
מה ישראל רוצה?
כ-65 אלף תושבים שפונו מהצפון ממתינים להסרת איום חיזבאללה מהבתים שלהם. בישראל מעוניינים בהרחקת חיזבאללה מצפון לליטני.
בחזרה לעבר, החלטה 1701 שאושרה במועצת הביטחון של האו"ם ב-2006, כחלק מהפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה - קבעה כי יוצב כוח או"ם חמוש לצד חיילי צבא לבנון במרחב דרום לבנון ובמקביל, יורחק חיזבאללה מהגבול הישראלי אל מעבר לנהר הליטני. אולם, בפועל הפסקת האש הסתיימה ללא מילוי יעדיה של ממשלת ישראל וצה"ל להרחקת חיזבאללה אל מעבר לליטני.
מכון המחקר עלמא שפועל כמעט עשור לקידום ההסברה של אתגרי הביטחון של ישראל בצפון, הוציא ניירות עמדה רבים שמשקפים את המצב לאורך הגבול הצפוני ובמדינות השכנות והתריע על התעצמות חיזבאללה, לצד הסכנות שנשקפות לדבריו מהחלטת האו"ם.
המאמצים של הוכשטיין לתווך בין הצדדים
השליח של ביידן למזרח התיכון, עמוס הוכשטיין, מדלג בימים האחרונים בין ירושלים לביירות במטרה להביא להסכם בין שני הצדדים. למרות מאמציו, הדבר עוד רחוק מלהבשיל - אך בוושינגטון מאותתים לירושלים שהם לא מעוניינים שתיפתח חזית נוספת בלבנון.
למרות שבישראל לא תולים יותר מדי תקוות במהלך הדיפלומטי, מנסים למצותו עוד תום ובכך לקנות לגיטימציה בין-לאומית – במקרה שבו ניכנס מלחמה כוללת בצפון. הוכשטיין עצמו סבור שעם המעבר לשלב השלישי של המלחמה, לחיזבאללה יהיה קל יותר "לרדת מהסולם" שטיפס עליו מאז ה-7 באוקטובר.