המשבר ההומניטרי בעזה ממשיך להעסיק את הקהילה הבין-לאומית, אך על פי עדויות מהרצועה נראה כי המצב בצפון חמור מבדרום. לפי האו"ם, בצפון הרצועה כ-300 אלף עזתים נלחמים על כל פיסת מזון ואף נאלצים לאכול מזון לבהמות. לעומת זאת, רובו המוחלט של הסיוע ההומניטרי מגיע לדרום הרצועה, שם נמצאים רוב התושבים, שוהים במחסות מאורגנים של האו"ם.
גם אחרי יותר מחמישה חודשים מפרוץ המלחמה, תושבי עזה עדיין נעים דרומה. "בדרום יש הכל", אמר אחד מהם. "אני עוזב את הצפון כי אין פה לא אוכל ולא שתייה, אני הולך לרפיח כדי להביא אוכל לילדיי", אמר אחר. תושבת נוספת סיפרה כי אין לה אוכל להביא לילדיה ושיתפה: "אנחנו אוכלים את האוכל של החמור, יותר מזה?". גם בתעודים המופצים ברשתות החברתיות ניתן לראות עזתים בצפון הרצועה אסירי תודה על כך שהצליחו לשים את ידם על שקית קמח.
בדרום עזה המצב שונה בתכלית, מרבית הסיוע שמגיע מהאוויר, מהים ומהיבשה מיועד לשם. רוב האוכלוסייה נמצאת שם במחסות מאורגנים וזוכה לסיוע, האו"ם וחמאס עדיין מתפקדים באזור. כפועל יוצא מכך - המחירים מזנקים, כך למשל נראית תושבת עזה ברשת החברתית טיקטוק, מספרת שרכשה עגבנייה ב-18 שקלים.
בישראל טוענים לא קיים ברצועה רעב של ממש, אך באו"ם סבורים שבצפונה מרבית האנשים סובלים מחרפת רעב. לפי דו"ח של האו"ם, ישנם 576 אלף אנשים רעבים בעזה - כרבע מאוכלוסיית הרצועה.