לאורך היום, במחלקת השיקום "חוזרים לחיים" בבית חולים שיבא נשמר שקט יחסי. עד שמגיעה שעת ערב. במחלקת השיקום, תופתעו לשמוע, יש חיי לילה שוקקים - עם ערבים שמחים שנמשכים עד השעות הקטנות.
לעיניים זרות זה יכול להיראות כמו אירוע חריג, אבל הצוותים במחלקות דואגים לא רק להיבט הפיזי בשיקום, אלא גם לפן הנפשי. והם פועלים לטובת כל מה שישמח את הלוחמים והלוחמות שסיכנו את חייהם למען המדינה ונפצעו קשה. חברת פלייטיקה הרימה את הערב בהתנדבות ביחד עם בית החולים.
סמ"ר שביט רומרו מחטיבת גבעתי שנפצע בעזה תיאר במדויק: "ניתן להם להרוס אותנו מנטלית? לא נתנו להם פיזית. אם כדור בגרון לא הרג אותי אז אני אתן להם מנטלית? מה, אני פראייר?"
פרופ' ישראל דודקביץ, מנהל מרכז שיקום "חוזרים לחיים" בשיבא, אמר: "מעבר לחלק הפיזי ולחלק הנפשי יש עוד דבר שנקרא גם נשמה. זה בדיוק חלק מהעטיפה וחלק מההווי וחלק מהדברים שאנחנו מנסים לעשות כדי לגרום להם להיות יותר מהר, יותר טובים ולחזור חזרה הכי מהר שאפשר לחיים".
אירועים דומים מתארגנים גם במחלקת השיקום בבית חולים איכילוב, שם התאימו את המחלקה לפצועים - שמרביתם בשנות ה-20 לחייהם. במחלקות מתנהלים מדי ערב ערבי קריוקי, טורנירי פוקר ותחרויות נושאות פרסים.
כבר כמה חודשים ששרון אנדרסון ובתה שון, מתנדבות כמה ערבים בשבוע בבתי החולים, ויוזמות ערבי פוקר כולל למידה וטורניר שבסוף הערב יש שולחן גמר ופרסים. מי שמסייע להן היא קבוצת נשים ששרון זכתה להכיר בבית ספר לפוקר בשם הליידיז שם למדה לשחק והתאהבה במשחק. הן הרגישו שבזכות המשחק המאושפזים יוכלו להעביר את הזמן במשהו שיעלה להם את המצב רוח וגם יגבש בן המאושפזים. בנוסף למשחק כל פעם שהן מגיעות הן דואגות להביא איתן כיבוד שנתרם ע״י אימהות ועסקים שתורמים אוכל ומתנות, משיחה שקיימנו עם שרון היא מסרה ״אנחנו מגיעים לשם בשעות הערב ויושבים עם הפצועים במחלקת השיקום עד השעות הקטנות של הלילה. אנחנו משוחחים איתם, מסייעים להם לשכוח את הקושי שהם מתמודדים איתו. כל הערבים הללו בהתנדבות ובעזרת תרומות של אנשים מדהימים שכולם רוצים להגיד להם תודה על הלחימה הקשה.