מאז חיסול סלאח אל-עארורי שלשום ישראל נותרה במתח. בצל השקט היחסי בצפון, צה"ל נמצא בדריכות גבוהה – ומצפה לתגובה מצד חיזבאללה. כעת, על רקע חיסול חוסיין יזבכ, האחראי בחיזבאללה על אזור נאקורה לצד שלושה פעילים נוספים, התגובה עשויה להיות חזקה אף יותר. נדגיש כי היה מדובר בתקיפה אסטרטגית חשובה, שכן הבית שבו חוסלו 4 המחבלים שימש כמוקד לשיגור רקטות לעבר שטח ישראל.
בישראל נערכים לכל התרחישים: בין אפשרויות התגובה של חיזבאללה, ישנה אפשרות של תיאום ירי מלבנון יחד עם חמאס מהדרום. כמו כן, קיימת אפשרות לפגיעה בנציגויות של שגרירויות ישראל בחו"ל. זאת בהמשך לדיווח אמש על מעצר חשודים סורים ולבנונים בזמן המכבייה בארגנטינה בחשד שתכננו לבצע פיגוע.
ההסתכלות על תרחישי התגובה נרחבת, וכוללת בין היתר אפשרות לניסיון פעילות טרור משולבת בחסות איראן, חיזבאללה וחמאס. לצד אפשרויות אלה קיימות כמובן אפשרויות נוספות רבות, אך בצדן חשוב לזכור את הצהרת בכירי חיזבאללה בימים האחרונים, לפיה התגובה תהיה מחושבת ולא תעבור את סף המלחמה הכוללת.
במקביל, יש ניסיון להגיע להסדר מדיני. זו, למשל, אחת הסיבות המרכזיות לביקורו של עמוס הוכשטיין, שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב ביידן, בישראל. בין אם המהלך יישא פרי ובין אם לאו, השלכותיו על תמונת המצב הביטחונית בצפון תהיה משמעותית.
בצפון הרצועה כבר עברו שלב: כעת הסוגיה המרכזית במערכת הביטחון היא כיצד והאם בכלל יהיה ניתן להחזיר את האזרחים לצפון הרצועה. לפי שעה אין אפשרות, אך בהמשך יהיה צורך לבנות שם רכיב של מנהל אזרחי ולהחליט למי "מעבירים את המקל".
בנוסף קיים צורך להקים כוח שיטור ליצירת כוח וסדר. אלה נושאים רגישים – ללא הסכמות חד משמעיות. ישראל פועלת בח'אן יונס, בלחימה שונה מיתר האזורים ברצועה. הסיבה לכך היא מערכי התת-קרקע וההערכה שמצויים בה נכסים אסטרטגיים של חמאס. מתחת לח'אן יונס בלבד יש 160 ק"מ של מנהור ולכן צריך למפות. הזירה מורכבת ולכן לא משנה מה יקרה ברצועה – הפעילות בח'אן יונס תימשך עוד כמה חודשים.