להצלחה האדירה של מבצע "ידי זהב" לחילוץ החטופים לואיס הר ופרננדו מרמן יש השלכות על המשך הלחימה. ההשלכות הן גם ברמה הצבאית בשטח וגם ברמה המדינית. הדברים שאפשר ללמוד מהפעולה ותוצאותיה ישפיעו על איך תיראה המערכה.
פעולה ברפיח
העיר שבה הוחזקו ושממנה חולצו שני החטופים, היא נקודת מפתח לניצחון במלחמה. צה"ל נמנע מלהיכנס אליה ולתקוף בה, למעט בפעולות נקודתיות. זאת בשל ריכוז הפליטים הגדול שבה (כ-1.4 מיליון בני אדם) ובשל קרבתה לגבול מצרים והחשש המצרי מפעולה במקום. אם בעיר מוחזקים עוד חטופים ואם מתרכזים בה פעילי חמאס, יהיה קשה להשיג את שתי מטרות המלחמה בלי לפעול בה.
מבצע או עסקה?
ישראל מנסה להימנע ככל שאפשר מעסקה במחיר גבוה לשחרור חטופים ומעדיפה מבצעי חילוץ צבאיים עם סיכוי להצלחה כשהדבר אפשרי. עסקה יכולה לעלות בשחרור מחבלים, שעלולים לחזור לטרור וכן להפסקת לחימה לפני מיטוט חמאס.
מבצע חילוץ צבאי יכול להיות הצלחה גדולה, כמו זה ברפיח או זה של התצפיתנית אורי מגידיש, אבל גם לעלות בפציעה של לוחמים או חלילה בנפילתם. מאירועי המלחמה עד כה ניתן לשער שההזדמנויות למבצעים מוצלחים לא היו רבות. לדעת גורמים במערכת הביטחון, שחרור במבצע עשוי לתרום להפעלת לחץ על חמאס ולתחושת הנרדפות של בכיריו.
מיקום החטופים
ארבעה חודשים לתוך המלחמה, 134 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה, לא מוחזקים יחד. בשלב זה לא ברור אם בכירי חמאס מקיפים את עצמם בקבוצות של חטופים, אבל לאורך המלחמה התבהר שהחטופים לא רוכזו בנקודה אחת. הם פוזרו בקבוצות, בין המחבלים, וכך ככל הנראה הם עדיין מוחזקים. שני החטופים שחולצו לא היו היחידים שהוחזקו בבתים, אבל ארבעה חודשים אחרי 7 באוקטובר כבר ניתן להניח שלא כל החטופים הורדו אל מתחת לקרקע למנהרות.
יכולות המודיעין
המלחמה אומנם התחילה בכשל מודיעיני מהדהד, אך עם הזמן התווספו לא מעט הצלחות מודיעינית: חלקן גלויות לציבור וחלקן שמורות רק לאנשי סוד. צה"ל ושב"כ הצליחו להגיע לנקודה המדויקת שבה נמצאו שני החטופים ולחלץ אותם במבצע מושלם - קודם כל בזכות מידע מדויק. המידע לא תמיד מוביל להצלחה, אבל איסוף וניתוח מידע הוא חלק מהותי מהשגת יעדי המלחמה.