"אנחנו במלחמת העצמאות, אם אנחנו רוצים להמשיך להיות עם חופשי בארצו אנחנו צריכים להמשיך להילחם. גם אם אנחנו נשברים, גם אם אנחנו דומעים - אנחנו מיד נושכים שפתיים ויוצאים לנצח. כולנו מבינים למה אנחנו כאן", במילים אלה פתח א', מפקד יחידת המילואים של דובדבן את הריאיון איתו. א' ועשרות פקודיו נמצאים כבר יותר מ-100 ימים במילואים, שבמהלכם הם יוצאים למאות פשיטות במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, מחסלים עשרות מחבלים, מסכלים חוליות טרור ומנסים למנוע את הפיגוע הבא.
"פעלנו פעולה רחבה נגד תשתיות טרור", מספר א'. "כך למשל במנשה סיכלנו חוליית טרור שהחזיקה מטענים ותכננה לבצע פיגועים נגד כוחות שפועלים בעומק השטח. פעלנו גם כנגד יישובים ומוקדים אזרחיים. ביריחו סיכלנו חוליית מטענים שתכננה לבצע פיגועים במרחב היישובים סביב העיר, וביהודה חשפנו תשתית טרור במחנה אל פוואר. מדובר בתהליך ארוך של 'כיסוח דשא', צריך כל הזמן לדאוג שתשתיות הטרור לא צומחות שם, ולכן צריך לפעול שם באינטסיביות רבה".
מבצעים מורכבים ב-3 גזרות
מאז 7 באוקטובר התקבלה החלטה במערכת הביטחון ככלל ובצה"ל בפרט על מיטוט התארגנות הטרור של חמאס בשטחי יהודה ושומרון. למשימה החשובה הזאת גייסו באוגדת איו"ש את לוחמי יחידת דובדבן במילואים.
"כבר מהלילה הראשון", אומר א' על גיוסו מיד אחרי 7 באוקטובר, "לוחמי היחידה פעלו ב-3 גזרות שונות שכללו מבצעים מורכבים. סיימנו אותם כשידינו על העליונה. יש פעמים שלצערנו האירועים מסתיימים עם נפגעים, אבל אסור לדבר הזה לשבור אותנו, כי אנחנו יודעים שזאת מלחמה".
"החוסן שלנו הוא צבא המילואים", מבהיר א'. "אנשי המילואים האלה מוכנים להיות כאן בכל רגע נתון. אנחנו עם מוטיבציה גבוהה גם עכשיו, אחרי יותר מ-100 ימי לחימה. מצד אחד הם רוצים להישאר כאן כל זמן שיצטרכו אותנו ומנגד הם רוצים לחזור הביתה, לסדר את הדברים קדימה כי ההבנה שהמלחמה היא ארוכה".
על אופי הלחימה במחנות הפליטים מול המחבלים אומר א': "מה שראינו ב-7 באוקטובר היה טרור עולמי שנשען ומגיע מתשתיות איראנית, שמשתמשת בחמאס כארגון פרוקסי שלה, בכדי לבצע תוכנית מתקפה על ישראל".
"ארגוני טרור הסיתו במסגדים לפני הטבח ובבתי הספר, ככה הם מייצרים בכל מקום מחבלים פוטנציאליים", הוא מתאר. כשא' נשאל אם זה המצב גם במחנות הפליטים הוא אומר: "במחנות הפליטים יש קרקע פורה לפעילויות טרור. פעלנו מהגבול המזרחי במחנה פליטים פארעה (ליד שכם), והגענו עד מחנות הפליטים של ג'נין ושל נור-א-שאמס (ליד טול כרם)".
"מתחילת המלחמה זיהינו שבמרחב הזה יש עורקי טרור שמועברים בהם גם אמל"ח וגם כסף", מספר א'. "משם מגלגלים ומניעים פעילות טרור ענפה. ממש עברנו ממחנה פליטים למחנה פליטים בצורה שיטתית, וביחד עם הכוחות מהחטמ"רים ביצענו פעילויות ענפות, שכוללות מעצרים וסיכול חוליות טרור, וחיסול של מחבלים שניסו לפגוע בכוחות. זה המצב בשטח, תשתיות הטרור בוחנות אותנו, אבל תמיד ידינו על העליונה".
לא פעם מצאו את עצמם א' והלוחמים פועלים גם בתוך הכפרים הפלסטיניים. ואם בעבר המגמה במערכת הביטחון הייתה שהכפר הפלסטיני הוא מקום הרבה יותר רגוע, מקום שבו האדם הפשוט רוצה למצוא את לחמו הרי שהמגמה השתנה.
"היום, גם בכפרים יש כר פורה לטרור", אומר א' "כי גם לכפרים המחבלים מצליחים להגיע ולייצר שם תשתיות טרור. עובדתית אנחנו רואים שיש ירי ליישובים ישראלים סמוכי כפרים, הדבר הזה מתבצע ע"י מחבלים שיצאו ממחנות הפליטים כדי לבצע את הפיגוע או שהם משתמשים בבתים כדי לבצע את פעולות הטרור. אין היום כפר ללא טרור ביהודה ושומרון. ובכל כפר כזה אנחנו נפעל. האויב מולנו זה לא הפלאח, זה ארגוני הטרור, הם אלה שהופכים כל חלקה טובה לחלקה באושה ומסריחה, בגלל שהם רוצים לפגוע בנו".
"כולנו מבינים למה אנחנו כאן"
"המחבלים מפחדים מאיתנו, גם במקומות שהם חשבו שאנחנו 'חיה פצועה' אחרי 7 באוקטובר", מצהיר א'. "עד כה הרגנו 35 מחבלים. ערכנו 240 פעילויות התקפיות, מעל 100 פעילויות בפרט במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, ביניהם: פרעה, ג'לזון, קלנדיה, מחנה ג’נין ומחנה טול כרם. מעל 500 מבוקשים נעצרו, מתוכם מעל 200 אנשי חמאס. עצרנו אנשים בבתי קפה, במיטותיהם, ברחוב או במהלך נסיעה", מספר א'. "ולמרות כל האתגרים, אנחנו עומדים איתנים. המחבלים מנסים לנצל הזדמנויות לפגוע בנו, אבל אנחנו לפניהם".
על ההתמודדות של משפחתו מאז יצא למלחמה הוא מספר: "יש לי אישה נפלאה ומיוחדת שמגדלת שבעה ילדים, היא אלמנת צה"ל, ולמרות הקושי היא עושה את זה בגבורה רבה. כל אחד מאיתנו מגיע עם הסיפור האישי, אבל לכולנו דבר משותף - המשפחות שלנו הן אלה שתומכות בנו וכולנו מחויבים למשימה. המוטיבציה של אנשי המילואים גבוהה מאוד, אנחנו סומכים על אנשי המילואים, וסומכים על המפקדים והמערכות שידעו להפעיל אותנו מתי שצריך".
הריאיון עם א' התקיים יממה לאחר שהתבררו ממדי האסון שבו נפלו 21 לוחמי מילואים. "זה בהחלט משפיע על כולנו", הוא אומר. "גם אנחנו איבדנו חבר מהיחידה ביום הראשון ללחימה בדרום - עומרי מיכאלי ז"ל, אבל אנחנו כאן להילחם כדי ולומר שנפילה שלהם לא הייתה לשווא. אנחנו במלחמת עצמאות ואם אנחנו רוצים להמשיך להיות עם חופשי בארצו - אנחנו צריכים להמשיך להילחם".