פלוגת מחבלים שהגיחה מתוך פירים מתחת לקרקע מתקרבת ללוחמי גולני שפרצו דרך אל הים בצפון הרצועה. המחבלים פותחים בהתקפה נרחבת על צוות הקרב הגדודי של צה"ל. הם יורים על הטנקים ונגמ"שי הנמ"ר טילי נ"ט, ובמקום מתפתחים חילופי אש כבדים. אלא שאז מגיעים מסוקי הקרב - ומשנים את התמונה. בהכוונה של קצין סיוע מגולני, ולאחר שווידאו שכל הלוחמים בכלים, מתחילים מסוקי קרב, בסיוע כטמ"מים וכוחות ארטילריים, לרסס מהאוויר את עשרות המחבלים שהתקרבו או טיפסו על הכלים המשוריינים ומעניקים לצוות את תוספת הכוח שהם כה זקוקים לה.
הקרב הזה בצפון הרצועה חושף את אחד מסודות ההצלחה המרכזיים של צה"ל בתמרון הקרקעי ברצועת עזה: הידוק שיתוף הפעולה בין כוחות היבשה לצוותים האוויריים שתומכים בהם. אחד מהם הוא שיתוף הפעולה יוצא הדופן שמתקיים בין חטיבת הצנחנים במילואים 646 לבין טייסת מסוקי הקרב 113, המכונה "הצרעה". בזמן שהלוחמים החזיקו את ציר הכניסה המזרחי ללב ח'אן יונס, היו אלה טייסי האפאצ'י שסיפקו להם מטרייה אווירית צמודה המתבטאת בסיוע חסר תקדים באש, לעיתים עשרות מטרים בלבד מכוחותינו.
המילואימניקים האחרונים בעזה
חטיבת הצנחנים 646 היא חטיבת המילואים האחרונה שנלחמה בתוך רצועת עזה כחטיבת מילואים אורגנית. סא"ל (מיל') עמיחי, מנהל הלחימה ב"קדמית" של החטיבה, שולט מאחור בלחימה. ה"קדמית" היא למעשה חמ"ל ענק בתוככי עזה שמספק למח"ט את כל המעטפת ההכרחית לו - מניהול מערך האש, דרך פינוי פצועים ועד אספקת תדלוק ואוכל ללוחמים. עשרות רבות של קצינים וחיילים, אנשי שב"כ, חיל האוויר, תיאום ארטילרי, טכנולוגיה ומודיעין, מצטופפים בתוך חדר המלחמה.
"היכולת שלנו להביא את חיל האוויר לתוך הלחימה דורשת חיבור עמוק מאוד, גם לצורכי התמרון וגם ליכולות של חיל האוויר", מתאר סא"ל (מיל') עמיחי. "היכולות האלה פוגשות את התמרון כשאתה מבקש להסיר איום. אם יש מבנה או תשתיות של בתים ממולכדים באזור שאתה רוצה לתמרן בו, אז הדבר הנכון הוא להשמיד את המבנים הממולכדים האלה, את הנכסים שמאיימים על הכוחות בשטח, כצעד מקדים לתמרון. גם תוך כדי לחימה, ברגע שאתה מזהה אויב, היכולת לצמצם את הסיכון לכוחותינו ולהשתמש בחיל האוויר בסיוע קרוב היא פנומנלית".
לצפון הרצועה הגיעה החטיבה לאחר מסע ארוך שהתחיל ב-7 באוקטובר. בשבת הארורה ההיא הוקפצו לוחמי 646 לקיבוץ בארי וחיסלו מחבלים אשר התבצרו בבתים ובדרכי הקיבוץ, חילצו בני ערובה והצילו חיי אדם תחת אש. לאחר מכן הוקפצה החטיבה ללחימה במחנות הפליטים של השומרון ולוחמיה השתתפו, בין השאר, במבצע התקפי גדול וממושך במחנה הפליטים בג'נין.
משם נקראו הצנחנים במילואים לשבועות ארוכים של לחימה במרכז רצועת עזה, כחלק ממשימת פרוזדור נצרים שמבתר את הרצועה ומונע מעזתים לשוב לבתיהם בצפון. מעבר לאבטחת הציר מעל הקרקע וגם בבטן האדמה, החטיבה הגדילה את שטחי השליטה שלה וכבשה שכונות נוספות במרכז הרצועה. "ממסדרון צר מאוד שהחטיבה קיבלה בכניסה לתמרון, העברנו הלאה בסיום התקופה גזרה מאוד רחבה שבה טיהרנו את המרחב, השמדנו תשתיות אויב והרגנו הרבה מחבלים, כולל היתקלויות מאוד משמעותיות שבחלקן איבדנו לוחמים", מציין סא"ל (מיל') עמיחי.
לאחר כחודש וחצי במחנות המרכז, ירדו הלוחמים לדרום הרצועה, מזרחית לח'אן יונס, טיהרו את מרחב עבסאן ואבטחו את הציר הלוגיסטי של כוחות אוגדה 98, שפועלים בתוך ח'אן יונס. הם חיסלו יותר מ-300 מחבלים, הכווינו כלי טיס לתקיפות והשמידו מטרות מהאוויר ומהקרקע, ושללו חלק מתוואי המנהרות המשמעותיים ביותר של חמאס. "החלפנו שלוש חטיבות עם חטיבה אחת. המשימה הייתה גם לאפשר את הציר הלוגיסטי לתמרון, וגם לעצור ולהשמיד אויב. היו לנו הרבה משימות במרחבים שצה"ל לא תמרן בהם. גם הלחימה שם גבתה מחיר יקר ואיבדנו שישה לוחמים נוספים".
"הטייסת היא חלק מהחטיבה"
גם טייסי האפאצ'י, מסוקי הקרב של חיל האוויר, כמו לוחמי חטיבה 646, פועלים ברציפות חסרת תקדים מאז 7 באוקטובר. מתחילת התמרון הקרקעי, הם מלווים את כוחות היבשה עמוק בתוך הקרבות ברצועה - בתקיפת חוליות מחבלים, בחיפוי אווירי ובתקיפות מוכוונות מודיעין.
טייסי האפאצ'י שהגיעו ראשונים לזירת הקרבות מדברים
"מיום שבת זינקנו והמראנו עם כל המסוקים שיש לנו, ומאז לא נחתנו", מתאר רס"ן ע', סגן מפקד טייסת 113. "אנחנו באוויר 24/7 והמשימה היחידה שאנחנו עושים היא סיוע לכוחות הקרקע בקרבות. הטייסת היא חלק מהגדוד ומהחטיבה שמתמרנים בעזה, גם בתפיסה וגם בפועל כשאנחנו חוברים אליהם - אנחנו חלק מכוח האש שנותן להם מענה. כשאני עולה מול לוחם אני יודע מי זה, כי דיברתי איתו עשרות פעמים והוא הכווין אותי עשרות פעמים לתקיפות".
באחת ההיתקלויות של לוחמי 646 ברצועה, איבדה החטיבה לוחם שנתקל במחבל בתוך חמ"ל אויב. הכוח דרש תקיפה מקרוב של מבנים באזור שבהם הסתתרו מחבלים, וזו הגיעה תוך דקות ממטוסי קרב שהפציצו עשרות מטרים מבודדים מהכוחות. "זו לחימה בטווחים שאתה לא מתאמן עליהם וזה נובע מאמון גדול בין אנשי חיל האוויר לכוחות היבשה", מתאר סא"ל (מיל') עמיחי. "לצדי ישבה טייסת מסוקי קרב שעזרה לנו בחיבור בין הירוקים לכחולים. זה מאפשר סיוע ברמה הכי גבוהה שאפשר מבלי לפגוע בכוחותינו, בטווחים מינימליים".
בתקרית אחרת נקלע האמר של החטיבה למארב של מחבלים חמושים שנערכו לירי RPG ונזקק לסיוע אווירי מיידי. ב"קדמית" צפו במתרחש מבעד למסכים ובתוך דקות ספורות החוליה הושמדה בהפצצה מהאוויר. בהמשך, חוליה נוספת ניסתה להתגנב להאמר ולפגוע בו - וחוסלה באמצעות מסוק קרב.
באירוע נוסף נתקלו לוחמים שהשתלטו על בניין רב-קומות במחבלים שהתמקמו בקומה גבוהה של הבניין, ודרשו תקיפה ממסוק הקרב שחג באותן דקות מעליהם. "לא הייתה לנו ודאות שכוחות שלנו לא ייפגעו מהתקיפה ולכן לא תקפנו", מבהיר סא"ל (מיל') עמיחי. "כשאתה מתקשה להבין באיזו קומה נמצאים הלוחמים ובאיזו קומה נמצא המחבל, אתה מודיע למג"ד שאתה לא יכול לבצע כדי שחלילה לא נפגע בכוחותינו. ברגע שאתה מצליח לייצר בהירות בתמונת הקרב, זה רק עניין של טכניקה - להביא את החימוש הנכון למטרה הנכונה".
מסוק שהוא טנק-תותח אווירי
מסוקי הקרב, המכונים גם "טנקים מעופפים", מסוגלים לתמרן בזריזות, לטוס במהירות של 300 קמ"ש ולהתמודד באמצעות חימוש מגוון עם איומים קרקעיים. במהלך השנים התעצמו ושודרגו יכולותיהם, אך משימתם הראשונה והעיקרית נותרה הסיוע מהאוויר לכוחות המתמרנים. כחלק מכך מקושרים מסוקי האפאצ'י לכוחות הקרקע במערכות תקשורת משותפות כדי שהטייסים יקבלו תמונת קרב זהה לזאת שרואים הכוחות הקרקעיים ויוכלו לסייע להם באופן מיטבי. כל מסוק נושא איתו שישה עד שמונה טילים מדויקים, ועוד מאות פגזים שהוא יורה מהמקלע הקדמי.
"אפאצ'י הוא כלי אפקטיבי מאוד בשדה הקרב. חוץ מטילים הוא נושא גם פגזים שמגיעים יחסית רחוק", מפרט רס"ן ע'. "אנחנו אומנם לא בגובה הכוח אבל אנחנו מגיעים במבט אלכסוני ומערכת הנשק שלנו תמיד תואמות את הכיוון שאליו הכוח מסתכל. אנחנו מבינים טוב את תמונת הקרב הטקטית, לא רק הגדולה. זה עוזר לנו כשאנחנו נמצאים בסיוע ישיר לכוחות ומאפשר לתקוף גם עשרות מטרים בודדים מהלוחמים".
טייסי האפאצ'י נדרשים ללמוד את שדה הקרב לעומקו: להבין כיצד בדיוק הגדוד והחטיבה פועלים, ואיך יורים בצורה המדויקת ביותר בשביל לפגוע במטרה. "אני לומד את הקרב של הכוח הכי טוב שאני יכול לפני שאני בכלל עולה לאוויר. באוויר זה כבר עניין של הרבה מאוד שנים של מיומנות. אני יודע איך לחבור לכוח קרקעי, לבנות ממנו תמונה על הקרב ולסגור איתו מעגל: לדעת ממנו באיזה סוג חימוש צריך לירות ועל מה - הכול בהתאם לאירוע שהוא חווה".
באחת מטיסותיו בצפון הרצועה, חבר רס"ן ע' לכוח שהותקל בירי נ"ט בעיר עזה. "אני חובר למג"ד ומהר מאוד מבין את התמונה. יש כאן כלי שרוף ופינו פצועים לאחור. הם עדיין בלחימה וצריכים שאתן להם אש קרובה מאוד על בניינים שנמצאים ממש מעליהם. אני יורה שלושה טילים למרחק 40-30 מטרים מהכוחות כדי שלכוח תהיה מטרייה אווירית, והוא יוכל להתפנות אחורה ולפנות את הכלים והפצועים".
ישראל רוצה עוד מסוקי קרב
לאורך המלחמה תקף חיל האוויר כ-29 אלף מטרות ברצועת עזה. כ-7 אלף היו תקיפות "הבזק" - תקיפות מיידיות בדרישת הכוחות הקרקעיים. בצבא מציינים כי תקיפת הקרב הקרובה ביותר לכוחות צה"ל, בוצעה במרחק של כ-80 מטר בלבד מהכוחות. התקיפה בוצעה ב- 18 בנובמבר, בהיתקלות של חטיבה 401 עם מחבלים שירו טיל נ"ט לעבר הלוחמים.
המלחמה ברצועת עזה מתחה את שתי טייסות מסוקי קרב היחידות של צה"ל עד הקצה. אם לפני 7 באוקטובר תכנן חיל האוויר לסגור את טייסת האפאצ'י הישנה ולהישאר עם טייסת אחת בלבד של מסוקי קרב מסוג אפאצ'י מתקדם, הרי שכעת מתוכננת הצטיידות בטייסת נוספת של מסוקי אפאצ'י מתקדמים.
"המלחמה בעזה הוכיחה מחדש את הצורך במסוקי קרב", מדגיש רס"ן ע'. "אני לא חושב שהיה משהו כזה בצה"ל ברמת השותפות. אני טייס מסוקי קרב ותמיד האמנתי ביכולות של מסוקי הקרב ושל הטייסים, ככה מגדלים אותנו כלוחמים אוויריים. אנחנו צריכים להמשיך להיות טובים, מדויקים, מקצועיים ולהשתפר מיום ליום. מסוקי הקרב הם חלק בלתי נפרד מהכוח המתמרן וכך זה צריך להישאר".