שעה לפני מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל, לוחמי סיירת הנח"ל שהיו בכוננות במוצב כרם שלום כבר התעוררו ועלו על ציוד. כשהמחבלים מרצועת עזה פרצו את הגדרות והסתערו לעבר הקיבוץ, הלוחמים בלמו אותם והרגו עשרות מהם, בקרב שנמשך שעות ארוכות עד שהגיעה התגבורת.
סרן תומר שוהם, מפקד צוות בסיירת נח"ל, אייש באותו הבוקר את המוצב הקדמי - יחד עם חמישה מלוחמיו ושלושה לוחמים נוספים מצוות חבלה בנח"ל. "הם התעוררו בכל בוקר בשעה 5:30 ושמרו על כוננות לקראת הזריחה וכך זה היה גם ב-7 באוקטובר: בניגוד לצוותים אחרים, הם היו מוכנים עם כל הציוד עליהם", משחזר רן שוהם, אביו של תומר.
כשההפגזות החלו בשעה 6:30 בבוקר, הצוות קיבל הוראה להיכנס למרחב מוגן. אחרי כמה דקות התקבלה התרעה על חדירה של ארבעה מחבלים שפרצו את הגדר. "הלוחמים נסעו בערך קילומטר מהמוצב עד למיקום, ראו דמויות לבושות בחצי ב' ונשקים שלא הכירו. תומר אמר ללוחמיו: 'אלה מחבלים, תתחילו לירות'", מתאר רן את פרטי הקרב כפי שעלו מהתחקיר הצבאי ומעדויות הלוחמים.
הקרב נמשך בין חצי שעה לארבעים דקות. בשלב הראשוני, הכוח זיהה חוליה של שמונה מחבלים, וסרן שוהם מבין שהמיקום של הצוות הוא לא אידיאלי. "תומר והקלע שלו עלו יחד על גבעה קטנה כדי שתהיה להם תצפית טובה יותר. משם הם המשיכו לירות לעבר המחבלים וחיסלו את החוליה".
התחמושת שתומר הביא הספיקה לשעות
אלא שהאיום לא הסתיים בכך, ולאחר זמן קצר עשרות מחבלים נוספים עשו את דרכם לעבר קיבוץ כרם שלום: "בשלב מסוים הקשר נפל וכשהלוחמים האזינו לקשר, הם שמעו שיחות בערבית. הקלע הלך כמה צעדים אחורה וראה שתומר נפגע מירי דרך הקסדה והפסיק להגיב. הלוחמים פינו את גופתו לתוך האכזרית והחליטו לחזור למוצב". באותו הקרב נפל גם אחד מלוחמי הסיירת, סמ"ר אור מזרחי ז"ל.
לוחמי הנח"ל חזרו למוצב ובדרך נורו עליהם שני טילי RPG: הכוח לא נפגע מהירי. בדרכם לעמדה הם מזהים רוכב אופניים שיצא לרכיבת בוקר, מחלצים אותו לתוך הנגמ"ש ומתבצרים יחד איתו בתוך המוצב: "תומר היה מאוד קפדן ולכן דאג להביא ארגז של תחמושת שיהיה במוצב והארגז הזה סיפק תחמושת ללוחמים במשך חמש שעות של לחימה. מחבלי החמאס לא הצליחו להכניע את לוחמי צה"ל שהיו במוצב וכולם שרדו, כולל רוכב האופניים שנשאר איתם עד לסוף הקרב. אחרי חמש שעות לחימה, הגיע מסוק ואיתו תגבורת של כוחות".
בשבת השחורה נפלו קצינים רבים מחטיבת הנח"ל וביניהם: מפקד החטיבה אל"מ יהונתן אהרן שטיינברג ז"ל; מג"ד סיירת הנח"ל סא"ל יהונתן (ברנש) צור ז"ל; רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, מ"פ בסיירת נח"ל; רס"ן טל גרושקה, מפקד פלוגה בגדוד 931; וסרן אייל קליין ז"ל מסיירת נח"ל.
"החיילים שהשתתפו בקרב סיפרו לנו שתומר תפעל את האירוע בצורה מאוד מקצועית וטובה", אומר אביו. "זה היה כמו באימון: הוא נתן פקודות והיה נראה בשליטה מלאה, הוא לא היה נראה מבוהל או מפוחד. להפך: הוא היה רגוע, ידע מה הוא רוצה לעשות והתרגיל המבצעי של העלייה לנקודת שליטה היה מוצלח והביא יתרון לכוח".
סרן שוהם שילם בחייו ונפל בקרב על כרם שלום: "החיילים שלו לא נטשו אותו בשטח ולקחו את גופתו למוצב. למרות שהצוות היה לקראת שחרור משירות צבאי, תומר לא נתן ללוחמים לזנוח את התרגולות ותרגל איתם לעתים קרובות פינוי פצוע לתוך האכזרית. בסופו של דבר, הלוחמים פינו אותו לפי התרגולת הזו".
הקצין שתמיד הצטיין
כשהמלחמה פרצה, בני משפחת שוהם היו בבית - אבל אביו של תומר היה בעיצומו של טיול במצפה רמון והתעורר מקולות הפיצוצים: "פתחתי את הטלפון ומיד התחלתי לדאוג. ידענו שתומר נמצא במוצב קדמי בעוטף עזה. הוא לא ענה לי לשיחות ולהודעות וחששתי. ביום ראשון בתשע בבוקר הגיע אלינו הביתה קצין הנפגעים".
לפני הגיוס, תומר שוהם עשה שנת שירות עם נוער בחלופת מאסר בפנימיית "לחן זיתן". לאחר מכן התגייס לסיירת נח"ל, יצא לקורס מ"כים בהקצאה הראשונה, נבחר למצטיין טירונות, מצטיין מסלול, מצטיין קורס ניווט ומצטיין קורס מ"כים. לאחר מכן יצא לקורס קצינים והיה מצטיין בשלב הראשון של הקורס. "תומר תמיד רצה לעשות את הכי טוב שלו", מספר אביו, "מצאנו מחברות שלו שבהן הוא ערך 'סידור חשיבה שבועי' וכתב לעצמו הערות, מה הוא צריך לעשות כדי להיות יותר טוב".
יום למוחרת 7 באוקטובר 2023, תומר אמור היה לצאת לקורס סגני מפקדי פלוגה (סמ"פ). הצוות שעליו פיקד היה קרוב לשחרור. מכיוון שהיה אמור להיפרד מהלוחמים עוד באותה השבת, הוא קנה לכל אחד מפקודיו ספר על ניהול כספים כמתנת פרידה, כדי שיידעו איך לנהל את כספי הפיקדון שלהם לאחר השחרור. "תומר היה בן אדם שהיה לו חשוב לעשות את הדברים בצורה רצינית ומעמיקה. לא היה בו רוע, הוא היה תמים וטוב לב", מספרים בני משפחתו.
הרחוב שספג אובדן קשה מאוד
בשבוע שבו משפחת שוהם ישבה שבעה, בשורות קשות פקדו את בתיהם של עוד שתי משפחות שמתגוררות באותו הרחוב: משפחתה של שני לוק ז"ל, שנרצחה במסיבת הנובה וגופתה נחטפה לרצועת עזה, ומשפחת ברדיצ'בסקי שאיבדה את איתי והדר שהתגוררו בכפר עזה, נרצחו בידי המחבלים והותירו אחריהם שני תינוקות בני 10 חודשים. "אנחנו היינו אצלם בשבעה והם באו אלינו", מספר רן, "אחיו של איתי ברדיצ'בסקי שירת באותו הגדוד עם תומר. ביישוב שריגים יש רחוב שספג אובדן קשה מאוד".
"עכשיו אנחנו במאה ימים של פרידה", הוא מתאר את הימים שחלפו מאז השבת השחורה. "היום אנחנו מבינים מה זה אומר להיות משפחה שכולה. בהתחלה, היינו קצת מנותקים מכל מה שקורה בארץ ושקועים בהתמודדות עם האבל שלנו. היום אנחנו יותר מחוברים למה שקורה אבל האובדן לא מסתיים כשנגמרת השבעה או החודש, או כשחולפים מאה ימים. הכאב ממשיך איתנו ואנחנו רק מאחלים שיהיה שלום ולא יהיו עוד משפחות שיחוו את הכאב הזה".
