גדי איזנקוט גזר על עצמו שתיקה מתחילת המלחמה הזו, אבל ימים ספורים לפני השלושים לגל בנו הוא התיישב מול המצלמה של אילנה דיין והחליט לדבר. בראיון אמיץ ופתוח, הוא סיפר בכנות על השכול האישי שלו, על ההתמודדות היומיומית, ועל תחושת האחריות שהשכול מביא עמו, וגם אמר, במילים חדות וברורות, מה הוא חושב על מחדל השביעי באוקטובר ועל האחראים לו, ועל האופן שבו צריך להראות המשך הלחימה. "צריך לגלות מנהיגות, ביכולת לומר אמת לאנשים, ביכולת להתוות דרך", הוא קובע.
על השאלה "האם יש לנו היום מנהיגות שאומרת אמת לאנשים, ענה איזנקוט בפשטות: "לא". עוד הוסיף כי אינו סומך על נתניהו, אלא רק על הקולקטיב ועל הקבינט המשותף שייקח החלטות. "אני כבר בשלב ובגיל שאני לא סומך בעיניים עצומות לא על מנהיג כזה ולא על מנהיג אחר, ואני שופט את האיש בהחלטות שלו ובאופן שבו הוא מוביל את המדינה", אמר. "אי-ידיעה של מישהו משרשרת הפיקוד לא פוטרת מאחריות, ההיפך – היא מוסיפה. לא צריך לקחת אחריות, היא שם".
על החזית שכמעט נפתחה בצפון: "מנענו החלטה מוטעית מאוד"
איזנקוט מתאר בפעם הראשונה את מה שאירע ביום שבו כמעט נפתחה מלחמה בצפון. זה קרה ב-11 באוקטובר, ארבעה ימים בלבד לאחר מתקפת חמאס. שר הביטחון יואב גלנט וראשי הצבא לחצו ללכת למהלך יזום מול חיזבאללה.
אתה יודע לומר שמנעתם באותו יום החלטה מסוכנת?
"מנענו החלטה מוטעית מאוד כי אם – על פי הפרסומים – הייתה מתקבלת החלטה לתקוף את לבנון, היינו מממשים את החזון האסטרטגי של סינוואר להביא מיד למלחמה אזורית. היינו רותמים מיד את כל הציר בסוריה, עיראק, איראן, כשחמאס, שגרם לנו את הנזק הגדול ביותר מאז הקמת המדינה, היה הופך לזירה משנית. אני חושב שההימצאות שלנו שם מנעה ממדינת ישראל לעשות שגיאה אסטרטגית חמורה מאוד".
אתה מעריך שאפשר יהיה לסיים את האירוע הזה בלי מלחמה בצפון?
"כן. כי כרגע יש זהות אינטרסים לא להגיע למלחמה כוללת. נסראללה חושש ממנה מאוד, לנו זה לא רצוי בעת הזאת, צריך להגיע להישגים, ולנסות לסגור את האירוע הזה. ומצד שני צריך להיות מוכנים".
על החטופים: "צריך לומר באומץ שאי אפשר להחזיר את החטופים בחיים בתקופה הקרובה שלא דרך עסקה".
איזנקוט מדבר גם על מה שהפכה להיות משימה מרכזית מבחינתו – החזרת החטופים. "היה שלב באחד הדיונים שאמרתי שאם נושא החטופים לא יקודם אז אני מועל בתפקיד שלי ואין לי מה לעשות פה. היה לי ברור שאם זה ימוסמס אני אקח את הדברים ואלך".
על הבקשה של שרה נתניהו ממשפחות החטופים שלא להתראיין, הוא אומר: "בעיניי לא ראוי. הם שאלו אותי, כל המשפחות, 'מה לדעתך נכון לעשות?', אמרתי, 'כל מה שהלב והרגש שלכם אומר, כי אני לא יודע להגיד לכם מה נכון. תעשו מה שאתם מבינים. הרגשתי שאין לי זכות לתת להם עצות, מי אני שאתן להם עצה, 'שבו בשקט בבית'?".
על השאלה האם צריך להימנע מלפגוע בחטופים גם במחיר פספוס ההזדמנות לפגוע בסינוואר הוא עונה נחרצות: "התשובה היא כן".
הוא שולל את האפשרות שיהיה אפשר לממש שוב מבצע להחזרת חטופים – כפי שקרה באירוע אורי מגידיש. "החטופים מפוזרים באופן כזה – גם במימד התת קרקעי – שהסבירות נמוכה ביותר. עדיין עושים מאמצים ומחפשים כל הזדמנות אבל הסבירות היא נמוכה ולהגיד שזה יגיע משם זה לזרוע אשליה. אני חושב שפה צריך לומר באומץ שאי אפשר להחזיר את החטופים בחיים בתקופה הקרובה שלא דרך עסקה. וכל מי שמוכר לוקשים לציבור, אז הוא מוכר לוקשים".
בראייתו, ישראל צריכה להתמקד עכשיו בעדיפות אחת עליונה ולהיערך לסיום האירוע. "וזה מבחן גם לי, אם אני אבין שזה לא המצב, אז אני אמנם חלק ממפלגה, אבל אני יודע גם לקחת החלטות עצמאיות".
"אני יודע מה הקו האדום שלי, הוא קשור גם לחטופים, זו אחת המטרות אבל הוא קשור גם לאופן שבו צריך לנהל את המלחמה הזאת".
ואתה משוכנע לגמרי שנתניהו לא חותר למלחמה ארוכה ככל האפשר?
אני מקווה שלא. אם הייתי מגיע למסקנה הזאת, לא הייתי נשאר עוד דקה אחת".
מחדל השביעי באוקטובר: "הם לא יהירים, אבל נכשלו בכישלון הגדול ביותר מאז הקמת המדינה".
השבת של ה-7 באוקטובר תופסת אותו בבית, מול הטלוויזיה. "אני מתקשה להבין את מה שאני רואה", הוא מספר. בנו, גל, נמצא לצדו. "אני אומר לגל, 'תשמע, זו מלחמה, הולכים למלחמה'. אז הוא אמר, 'קח אותי לדירה, אני רוצה להתארגן על הציוד. אחר הצהריים אני מקפיץ אותו למרכז גיוס".
את חברי פורום מטכ"ל שהצטרפו לשיחה הלילית בלילה של ה7 באוקטובר הוא מכיר באופן אישי. "זה אנשים, מעולים, מקצוענים אחד אחד, ספקנים. אני מכיר את האנשים והם לא יהירים, ובכל זאת זה קרה. במבחן התוצאה הם נכשלו בכישלון הגדול ביותר שהתרחש במדינת ישראל מאז הקמת המדינה". כמעט כל פעולה שהייתה נעשית בבוקר השביעי באוקטובר הייתה יכולה להשפיע על התוצאה הסופית, הוא מסביר. "להרים ארבעה מטוסי קרב לאוויר, להכניס מסק"רים לכוננות, להעלות טנקים לעמדות, לפרוש את החיילים בפרישה קרבית, לא במחנות. אפשר היה לעשות אלף ואחד דברים".
על ההישגים בעזה: "אין הכרעה מוחלטת, לא צריך לספר סיפורי אלף לילה ולילה".
"לדעתי בחודש ינואר יתקבלו הכרעות גורליות לגבי המשך המערכה הזו", הוא אומר. "הישג אסטרטגי עוד לא הושג, הוא הושג באופן חלקי. לא מוטטנו את ארגון חמאס".
אומרים לנו את האמת על ההישגים במלחמה הזאת?
"מי שאומר שהייתה פגיעה משמעותית מאוד, והשמדה של יכולות בצפון הרצועה, אומר את האמת".
ומי שאומר שאנחנו קרובים מאוד למוטט את חמאס?
"מי שאומר שיש הכרעה מוחלטת וחוסר רצון ויכולת, לא אומר את האמת. ולכן צריכים לא לספר סיפורי אלף לילה ולילה. היום המצב כבר ברצועת עזה הוא כזה שמטרות המלחמה עוד לא הושגו, אבל המלחמה היא כבר לא קורית. יש סד"כ מצומצם יחסית, יש דפוס פעולה אחר".
אבל אתה יושב שם ואתה שומע שמנסים לסכל את הדיון על היום שאחרי, אתה יושב שם ואתה שומע שמנסים לחרחר ריב עם האמריקאים, אתה שלם עם השותפות הזאת?
"אני לא שלם. יש לי הרהורים קשים בימים האלה, עדיין אני מרגיש שאנחנו משפיעים, ואני בוחן את עצמי מדי יום".
"צריך בטווח זמן של חודשים לחזור לבוחר הישראלי וללכת לבחירות כדי לחדש אמון, כי כרגע אין אמון", הוא מסביר. "והמצב הוא מורכב כי מצד אחד, אתה רוצה להיות מאוחד מול האויב, וכלפי החיילים שנלחמים עכשיו, שישמעו קול אחד מאוחד, שרוצה שצה"ל ינצח, כדי שנשיג עתיד טוב יותר. ומצד שני, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, שצריכה לשאול את עצמה, אחרי אירוע כל כך חמור, איך ממשיכים מפה עם הנהגה שנכשלה כישלון חרוץ".
על הבן, גל, שנפל בקרבות בעזה: "אני חייב לבחור בחיים. האלטרנטיבה היא שאול"
איזנקוט מדבר לראשונה גם על בנו גל, שנפל בצפון הרצועה בתחילת דצמבר, כשהוא רק בן 25.
"הבקרים והלילות הפכו לקשים יותר, אבל מבחינתי לפחות, אין אלטרנטיבה אחרת כי אני יודע שהאלטרנטיבה האחרת היא רעה באופן אישי, רעה באופן משפחתי ולכן, זה דבר שצריך להזכיר לעצמי כל יום. אני מרגיש שחייב. האלטרנטיבה האחרת היא שאול".
גל נפל במהלך משימה שביצע יחד עם הכוח שלו, שמטרתה הייתה לאפשר, בסופו של דבר, חילוץ של גופות חטופים. "ידעתי שהם הולכים למשימה של להשתלט על מבנים, שיאפשרו הגעה למפקדה, שהיו בה חטופים, גופות".
וזאת לא מחשבה שעוברת בדיעבד, אם נכון לסכן חיילים בשביל גופות של חטופים?
"לא, אני חושב שהמשימה היא משימה ראויה, זאת אומרת, במציאות הזאת, שצה"ל נמצא במקום, צריך לעשות את זה".