סרן (במיל') בר, מפקד מחלקת צמ"ה (צוות מכני הנדסי) שבה ארבעה דחפורי D9, לא דמיין שביום שישי האחרון, באזור מחנה הפליטים שאטי שבצפון הרצועה הוא יזכה לנס בלתי נתפס - ולא פעם אחת, אלא פעמיים. דחפורי ה-D9 הם חלק מהכוח שנכנס ראשון במהלך פעילות הכוחות ברצועה. תפקידם לפתוח את הצירים ולהשמיד תשתיות ומבנים כדי לאפשר לכוחות גישה לצירים.
"באותו יום היינו יחד עם פלוגה של חי"ר ושריון", מתאר סרן בר. "המשימה שלנו הייתה התקפה - ללכת לזכות מבנים ולפוצץ ולהשמיד שניים מהם. המשימה החלה בסמטה צרה שבה עברנו. הזזנו ממנה מטענים והריסות של מבנים מתקיפות חיל האוויר. היינו ממש בסוף הסמטה, לקראת סיום המשימה, וחטפנו פתאום טיל נ"ט בחלון הקדמי של ה-D9, ממש בגובה של הראש", מתאר הקצין.
"עד עכשיו לא ראיתי את האויב בעיניים, פתאום הרגשתי אותו"
"מרגע הפגיעה התגובה הייתה נורא מיידית - אתה חושש, אבל האדרנלין עושה את שלו ומבינים שחייבים להמשיך קדימה. אמרתי לטנק, תכניס את הראש פנימה, הרגע ירו בנו. המפעיל שאיתי, רס"ר אלכס שנדריוק, התנהל בקור רוח מדהים תוך שהוא נוסע אחורה במהירות המקסימלית - סביבות ה-15 קמ"ש - כדי שלא נחטוף טיל נוסף. במקביל דיווחתי בקשר, כי אין ל-D9 יכולת הפעלת אש. אז אנחנו צריכים להעביר מידע כמה שיותר מדויק וכמה שיותר מהר, כדי שהטנקים יוכלו לירות ולפגוע במקור האש", מתאר בר המ"מ.
אלא שהנס הגדול שקרה לבר ולאלכס לא מסתיים כאן: "לא עברו ארבע דקות ושמענו בקשר שטנק נפגע והתחפר בנקודה שנפגענו בה ויצאנו לחלץ אותו, למרות הסיכוי שניפגע שוב. חילצנו אותו תוך 15 דקות ותוך שכל הכוחות במקום מפעילים אש מאסיבית מאוד לנקודה שממנה ירו עלינו נ"ט. הצלחנו לחלץ את הטנק והמשכנו במשימה לפתוח ציר ברחוב אחד מקביל, שהיה מלא בעצים והריסות מבנים. לאחר מספר מטרים, קיבלנו טיל נ"ט נוסף, שפגע 5 ס"מ מהראשון. זה היה נס ענק - במקרה אחר לא הייתי עומד ומדבר עכשיו", הוא משתף.
"לוקח זמן לעכל את הפגיעה ואת גודל הנס שקרה לנו, היו מקרים של טיל נ"ט אחד שממנו נהרגו לוחמים ונפגעו - מה שמחדד את גודל הנס. עוברות מחשבות של מה היה קורה אם - אחותי הגדולה למשל, ילדה באותו יום וחשבתי כמה טרגי היה אם היא הייתה יולדת ביום שאני נפגע. אתה אומר תודה על מה שקרה ובמקביל כועס על חוסר המזל שדווקא עלייך ירו פעמיים", אומר סרן בר.
"הופתענו יותר מהנ"ט השני, היינו בטוחים שהם הושמדו"
בניגוד למצופה, סרן בר אומר כי הפגיעה השנייה הפתיעה אותו יותר מהפגיעה הראשונה: "הפעם הראשונה עוד הייתה הגיונית - אויב שמנסה לפגוע בנו. אבל בין הפעם הראשונה לשנייה הייתה שעה וחצי שבה הפעלנו הרבה מאוד אש של טנקים והיינו בטוחים שהם ברחו או הושמדו".
"לא היה ספק שמדובר בטיל נ"ט", מתאר סרן בר, "השאריות שלו נשארו לי על ה-D9, אחד החלקים אצלי בבית, רשום עליו RPG 26. כשאתה יושב בכלי אי אפשר לפספס את הפגיעה - מצד אחד, זו תחושה לא נעימה, אנחנו עם אוזניות שאמורות לחסום רעש ועדיין יש בום חזק מאוד והבזק פתאומי שהפתיע אותנו. מצד שני, זה נותן לך יותר ביטחון בכלי, כי חטפת שני טילי נ"ט ועדיין לא נפגעת. האירוע נגמר בכך שהטנק עם המח"ט זיהה שני מחבלים וביצע ירי והרג אותם", מסכם סרן בר.