ההתפתחות הביטחונית החשובה של השבוע, או לפחות זו שההשלכות שלה יורגשו גם שנים קדימה, לא הייתה רק בג'נין. בחיל האוויר ציינו אירוע היסטורי, לא פחות, שמהווה את סופה של תקופה - וגם עידן חדש בהפעלת הכוח. המהלך שאיחד את שתי טייסות מסוקי היסעור לטייסת אחת הוא לא קוסמטי כלל וכלל: המסוק הכבד, שמעורב בכל המבצעים המיוחדים של סיירת מטכ"ל ושלדג מעבר לקווי האויב, נחשב ל"מסוק שאין לו תחליף" - והוא עומד בפני שינוי מהותי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
מערך הפעלת מסוקי היסעור הוא חלק מהותי מהמבצעים המיוחדים שצה"ל חורט על דגלו: "בגלל היכולות האסטרטגיות שלו, המערך מאופיין בהרבה מאד מבצעים מיוחדים שבעצם יוצאים לפועל כל הזמן, דברים שלא שומעים עליהם בתקשורת ולא יודעים עליהם אבל הם מאפיין עיקרי", מסביר מפקד טייסת 114, סא"ל י', בריאיון למגזין N12. "מעבר לזה, אנו נותנים מענה מלא לכל פעילות הביטחון השוטף של צה"ל בחילוצים, בפינויים, בתובלות של לוחמים ומפקדים, זאת הפעילות השוטפת היום-יומית", מציין סא"ל י'.
עד כה הפעילות הענפה הזו, שרק חלקה זוכה להתפרסם, התפצלה בין שתי טייסות מסוקים שונות כאשר כל אחת מהן השתתפה במבצעים מיוחדים וחשובים. אחרי כ-57 שנות פעילות, טייסת 114 ("מובילי הלילה"), שהייתה הראשונה שהפעילה את מסוקי ה"צרעה" (סופר פרלון) וה"יסעור" (CH-53) בחיל, התאחדה השבוע עם טייסת 118 ("דורסי הלילה"). במסגרת האיחוד עם הטייסת האחות, התשתיות של טייסת 114 ישופצו ויותאמו למסוק ה"פרא" כדי להיערך לנחיתתו בארץ.
הדור הבא: מסוק שנוחת בלי מעורבות טייס
האיחוד נועד לא רק למנוע "תחרות", אלא בעיקר להתכונן לשינוי הגדול הבא - קליטת המחליף ליסעור, שצפוי להגיע לחיל בעתיד הנראה לעין. מדובר במהלך בעל חשיבות מבצעית עצומה: לאחר היסטוריה דרמטית וחשאית בחלקה, חיל האוויר נכנס לתקופת היערכות מתוך תובנה אחת מהותית: "רק יסעור יכול להחליף יסעור, הצורך המבצעי במערך הוא חזק מאי פעם, עם ההיערכות ליום פקודה ככל שנידרש".
מסוקי היסעור שבידי צה"ל, בני יותר מ-50 שנה, כבר מחשבים את קיצם לאחור - ובעוד שנה וחצי המחליף מגיע. בינתיים מתרחשת "קניבליזציה": בחיל האוויר מפרקים מסוקים מתיישנים כדי להשיג בכך חלפים למסוקים שעדיין טסים. איחוד הטייסות מתרחש, אם כן, גם בגלל מצב הכלים - וגם במבט לעבר המחליף המתקרב.
בקרוב דגם ה-K החדש ייקלט בחיל האוויר: ב-2025 יגיעו שני מסוקי ה-CH-53K הראשונים מתוך 12, במסגרת עסקת הענק שנחתמה עם לוקהיד מרטין שהיקפה נאמד בשני מיליארד דולרים. המסוק החדש, שייקרא "פרא", יכול לשאת משקל חיצוני של למעלה מ-12 אלף קילוגרמים למרחק של 110 מיילים בתנאי מזג אוויר חם. בניסוי שערכה החברה, הוא הצליח לשאת אף למעלה מ-16 אלף קילוגרמים. למסוק הזה יכולת טיסה של טייס אוטומטי, כך שגם ניתן לבצע נחיתה ללא התערבות של הטייס.
ההחלטה לגבי רכש המסוקים התעכבה בכשלוש שנים, בעקבות המציאות הפוליטית בישראל וסיבות נוספות שגרמו לעיכוב המיותר, וכעת בחיל האוויר נחושים לא לבזבז עוד זמן - ואיחוד הטייסות הוא חלק מתבקש בתהליך הייעול וההיערכות לקליטת המסוקים החדשים.
"קשה לאמוד את הערך למדינה"
"ההחלטה על איחוד הטייסות התקבלה בידי מפקד חיל האוויר ביוני בשנה שעברה, זאת החלטה שצופה פני עתיד ומייצרת מצב שבו שתי טייסות היסעור מתלכדות, זה תהליך מאוד נכון", מציין מפקד טייסת 114, סא"ל י'. "זה מאפשר מצד אחד לייצר מצב שבו המערך מתחזק ומשפר את המענה המבצעי והבטיחותי שהוא נותן כבר היום, וגם מאפשר קליטה של מסוקי הפרא. ולקראת הקליטה הזאת יש הרבה מאוד פעולות שצריך לעשות, תשתיות, היערכות רחבה - וזה דורש זמן".
"מאז שהטייסת שלנו הוקמה היא לקחה בכל מלחמות ישראל מאז 1967 ועשתה מספר רב מאד של פעילויות מיוחדות וחילוצים", הוא מספר. "אני חושב שבאמת קשה מאוד לאמוד את הערך המבצעי שהטייסת תרמה למדינה". האיחוד עשוי להישמע כפעולה טכנית, אך מפקד טייסת 114 מדגיש כי ישנם הבדלים בפועל - שכעת "יטושטשו" עם החיבור הזמני בין שתי הטייסות: "זה נועד לייצר פה טייסת אחת אחודה חזקה מאד עם הרבה מאוד רזרבה, עם כל הידע והניסיון שיש במערך ולייצר מצב שבו מצליחים להמשיך ולתפעל את הפלטפורמה הזאת בצורה בטוחה ונכונה".
בשנים האחרונות נרשמו כמה וכמה תקלות במסוקי היסעור, שהובילו לנחיתות חירום וכמה השבתות של המערך כולו. כשאני שואל את סא"ל י' על התחושה כשהוא שולח חיילים ליסעור - או טס בעצמו - הוא מבהיר: "קודם כל חשוב לומר, המסוק שאנחנו טסים עליו היום זה לא המסוק שהגיע לארץ. המסוק הזה עבר שני קווי השבחה. המבנה שלו זה באמת המבנה המקורי אבל המנועים, האיתורים והמערכות חדשות, ולכן זה לא המסוק שהגיע לארץ".
עוד מדגיש מפקד הטייסת כי "בחיל האוויר וכמובן גם בטייסת מקפידים על תהליכי אחזקה בסטנדרט הכי גבוה שניתן, ויש בקשר רציף עם היצרן והמתפעלים המוסיפים כדי לוודא שבסופו של דבר מבוצעים כל תהליכי האחזקה והבטיחות הכי טובים שניתן כדי להמשיך להפעיל את הפלטפורמה הזאת. ואולי הדבר הכי חשוב זה כמובן המערך הטכני - בסוף זה מערך ענק של אנשים הכי מקצועניים שיש בהרבה מאוד תחומים, שכל אחד הכי מקצוען בתחומו, ובסופו של דבר יודעים 'לנגן' על כל המערך הזה ולייצר את התהליכים שמביאים למצב שבו אנחנו יודעים לעלות לאוויר ולהרגיש בטוחים ולדעת שהמסוק הזה יכול לעשות את מה שהוא צריך לעשות בבטחה".
"פעילות שמביאה יכולת אסטרטגית לישראל"
אני מקשה ושואל - "אין אירועים שבכל זאת מתהפכת בהם הבטן?" ומפקד הטייסת משיב: "תראה, אין ספק שהמסוק הוא ותיק אבל דווקא בגלל הוותק שלו יש לנו הרבה מאוד ניסיון איתו ומכירים את נקודות הכשל שלו. אנחנו עושים תהליכי עומק כדי לוודא שהוא יוכל לטוס בצורה בטוחה ונכונה. זה לא קשור רק למסוק היסעור, זה חלק מהסיכון בעולם הזה ובמקצוע הזה, אבל זו הסיבה שאנחנו עטופים במעטפת הכי חזקה שניתן, כדי לייצר את הפעילות שאנחנו עושים, שמביאה יכולת אסטרטגית למדינה, בבטיחות המרבית".
על חלק מהתקלות שחווה המערך בשנים האחרונות הוא אומר: "אני יכול לדמיין שזו תחושה קשה לקבל טלפון על מקרה כזה, מצד שני דואגים לקחת אירוע כזה ולתחקר אותו לפרטי פרטים כדי לוודא שמגיעים לשורש העניין ושדברים כאלה לא יקרו שוב".
רס"ן ע', מפקד הגף הטכני, מסביר: "היסעור כיסעור זאת בסוף מכונה שנשענת על האנשים הכי מקצועיים במערך, הוא מקבל את האחזקה ברמה הכי גבוהה שיש ללא פשרות. שיתוף הפעולה בין המטה הטכנולוגי לשדה זה מה שמחזיק את המכונה המופלאה הזאת קדימה, גם הלוחמים שטסים עליה וגם הלוחמים שיושבים עליה 24 שעות מתחזקים אותה ברמה הכי גבוהה שיש וזאת הפעלה עם נשמה". והוא מצהיר: "כל מסוק כזה שממריא, אני יכול להעיד שבכל פעם שאני עולה על המכונה המופלאה הזאת אני רגוע ובטוח כי אני יודע איזה ידיים טיפלו בה. אתה פשוט יוצא למשימה ואתה לא חושב על שום דבר למעט המשימה".
השדרוג שיעשה את ההבדל גם בשדה הקרב
ליסעור יש תא מטען גדול במיוחד שמאפשר לשאת הרבה מאוד אנשים, ציוד וכלי רכב ליעדים רחוקים: מהצירוף שלו ועד היום, המרחק שאליו יכול להגיע היסעור השפיע רבות על המבצעים המיוחדים. עם הגעתו לישראל הוא "לקח את הבכורה" מקודמו, מסוק הסופר פרלון. צוות המסוק מורכב משני טייסים, קברניט וטייס משנה, ושני מכונאים מוטסים: "המכונאים המטוסים הם גם הגורם הטכני שעושה את פעולות האחזקה על המסוק, וגם הלוחמים שטסים איתנו - יש פה חיבור מאוד מיוחד, שהוא בלתי ניתן להפרדה", מציין סרן י'.
במבט קדימה, מפקד הטייסת מסביר למה השדרוג למסוקי ה"פרא" כל כך חשוב: "אפשר להגיד שזה ה'דור 5' של מסוקי הסער הכבד, זה מסוק שממש בימים האלה נמצא בתהליכי ייצור בארצות הברית. הוא לוקח את כל היכולות שיש במסוק היסעור ובמערך הסער ומרחיב את היכולות האלה בצורה מאוד משמעותית: גם משקל הנסיעה שלו הוא הרבה יותר גדול וגם הטווח שהוא יודע להגיע אליו רחוק הרבה יותר. היכולת האסטרטגית היא מה שעמדה לעיני כולם בבחירת המסוק הזה, אנחנו מבינים שהוא מביא יכולות מאוד משמעותיות למדינה שיוכלו להמשיך את העולם שהפרלון והיסעור נכנסו אליו".
השבוע הוא זכה להיות זה שמקפל את הדגל של טייסת 114, שהוקמה ב-1966 בבסיס תל נוף - שם היא שכנה ממש עד לשבוע הזה. היא הייתה טייסת מסוקי ה"סער" הראשונה. לאחר מכן, בעקבות הסכם עם צרפת, ישראל קיבלה את מסוקי הסופר פרלון, שאותם הפעילה הטייסת - ובהמשך גם את היסעורים. תא"ל (במיל') שאול שפי, שפיקד על טייסת 118 וגם היה סגן מפקד 114, נזכר בהקמה: "זה היה יום שישי. הגעתי לטייסת 124. מפקד הטייסת שאל אותי מה אני עושה שם. עניתי שהגעתי לתדריך, והוא אמר לי, 'לא, אתה הולך לטייסת 114 לתדריך בוקר', וככה הודיעו לי שאני מועבר".
הוא וחבריו היו בין הראשונים שלמדו בצרפת את רזי מסוק הסופר פרלון: "היינו שישה טייסים על מסוק אחד - זאת הייתה כל הטייסת, והיא צמחה לאיטה". כשנה לאחר ההקמה כבר השתתפה הטייסת הקטנה במלחמת ששת הימים, הנחיתה כוחות וגם חילצה, לצד הובלת אנשים וציוד. גם במלחמת ההתשה השתתפה הטייסת, ופעלה כדי לעצור את הלחימה לצורך בניית המוצבים: "המבצע הזה לימד את צה"ל שאפשר לעשות מבצעי תקיפה במסוקים, בטווחים עמוקים, ולהגיע לתוצאות", הסביר לימים שפי.
אמברגו נשק צרפתי פגע באפשרות לתחזק ולשמר את הציוד של הסופר פרלון, ובמהלך 1968 התקבלה ההחלטה לרכוש את היסעור, שנחשב אז כזריז וגמיש יותר בשדה הקרב לעומת קודמו. ב-1969 נקלטו המסוקים הראשונים, ובתוך זמן קצר השתתפו באחד המבצעים הנועדים של התקופה - מבצע "תרנגול 53", שבו נשאו מכ"ם רוסי משטח מצרים.
"להמשיך להוביל וליזום, רשאים להמריא"
בטקס הפרידה מהטייסת אמר השבוע מפקד בסיס תל נוף, תא"ל דרור לוי: "כאשר מתבוננים על 57 השנים שבהן פעלה הטייסת, ניתן לראות כיצד דפי ההיסטוריה הולכים ומתמלאים במורשת ענפה וכל כך מרשימה. בסיפורים המופיעים על דפים אלו ניתן לזהות באופן ברור את ייחודיותה של הטייסת - ייחודיות אשר אפשרה לה להיות מרכיב מרכזי בשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל. המשיכו ביחד ליזום ולהוביל, אין לי ספק שביחד תיקחו את המערך לעבר הפרק הבא שלו. בהצלחה, סומך עליכם וגאה בכם ובטוח בהצלחתכם. הרמפה סגורה, רשאים להמריא".
ומפקד טייסת 114 הצהיר: "כל טייסת בונה לה מין אופי, ואי אפשר בדיוק להסביר אותו, כי האנשים מתחלפים ועדיין האופי נשאר. מה שמאפיין אותנו היא רוח לחימה, מקצוענות חסרת פשרות, אחוות לוחמים וביקורתיות שמגיעה מהרצון להפוך את המקום הזה להכי טוב שאפשר". בטקס הזכיר כי לטייסת 114 יש 31 נופלים, וציין את הקשר עם המשפחות השכולות: "חשוב לנו לעזור להן לעבור את התהליך הזה איתנו ושהן ירגישו בבית בטייסת החדשה".
"אנחנו מתקדמים לעבר העתיד שמסמן כי עולים אל השלב הבא", הצהיר מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר. "כל מי שיושב כאן הערב יוכל להעיד שהתעצב אצלו חלק משמעותי, מקצועי ואישי, בזכות היסעור ומה שטייסות 118 ו-114 מהוות עבורו. אני מבקש להודות לכם באופן אישי. עיצבתם, אהבתם, וגם תרמתם ובניתם כאן משהו שונה, גדול וחזק. מכובדיי, המשיכו את שרשרת הדורות שכאן. באותה הרוח, באותה הנחישות, עם אותה המחויבות, וברוח הרעות שאני נפעם לראותה בכל ממשק עמכם. אני סומך עליכם, מצדיע לכם, ואוהב אתכם מאוד. המשיכו כך, תודה".
"בשטח אויב, סומכים אחד על השני"
תא"ל במיל' איתי רייס נשא דברים בשם הלוחמים הוותיקים וסיפר: "ביציאה למשימה מבצעית, איתך במסוק יש טייס נוסף בקוקפיט ומכונאי מוטס. אתה מכיר אותם היכרות מעמיקה וארוכת שנים. עם הצוות הזה אתה יוצא לחצות קו. בשטח אויב, משימה מורכבת ומאתגרת, הצלחת המשימה תלויה ביכולת שלכם כצוות. סומכים אחד על השני בעיניים עצומות. זה לא בא בקלות, זה נבנה לאורך זמן, צעד אחרי צעד. ואתה יודע שאם יקרה לך משהו, יש מי שידאג לך וליקירייך לכל החיים, וללא תנאי. האנשים האלה גם יבואו לסייע בכל צרה ואתגר שעלולים לפקוד אותך בחיים. משפחה. משפחת 114. כפי שנהגתי לומר לאורך כל דרכי בטייסת - את 114 לא עוזבים ומ-114 לא נפרדים".
רייס הוסיף: "זהו רגע מהול בעצב על סגירת הטייסת במתכונת שהכרנו ואהבנו כל כך, ובשמחה ובאופטימיות מהאיחוד הצפוי. לצד המשפחה המקורית, בונים משפחה חדשה. משפחת 118 המאוחדת תהיה במהרה חזקה מסכום חלקיה. בסופו ובתחילתו של דבר, אחים אנחנו".
סא"ל ו', מפקד טייסת 118, הוסיף: "נפלה בחלקנו הזכות להיות זרוע ארוכה וחזקה של מדינתנו, שפועלת בחשאי ובגלוי, קרוב לבית והרחק בעומק ומביאה לשדה הקרב מה שרק יסעור יכול להביא. באופק, אנחנו כבר מדמיינים את הדור הבא של היסעור, חוד החנית של עולם המסוקים. עם פתיחת 118 האחודה, הדמיון הזה עושה היום צעד ממשי ראשון לעבר המציאות. כטייסת, נמשיך לצעוד לעבר העתיד, נוביל, נעצב ונשפיע כדי שה'פרא' יגיע מוכן לתפקידו החשוב". וסא"ל ס', המפקד האחרון בינתיים של טייסת 114, סיכם: "אנו מקפלים את הדגל בתחושת עוצמה, ומצפים ליום שבו ייווצר קשר הרדיו הראשון בין מסוק ה'פרא' ליחידת הבקרה האווירית, ונוכל שוב להניף את דגל הטייסת".