ועדת המשנה לוועדת חוץ וביטחון, שאמונה על פיקוח המתרחש בצה"ל, התכנסה אתמול (רביעי) לדיון מסווג על כשירות הצבא. בכירים בצה"ל סקרו בפני חברי הכנסת את פוטנציאל הנזק העתידי של אי התייצבות המילואימניקים ואת אפשרות התרחבות היציאה מהכשירות של הצבא.

עוד חשפו הגורמים הביטחוניים בדיון את יכולותיו המבצעיות של צה"ל וההשפעה של הפגיעה בכשירותו על כל אחת מן הזירות. הבכירים השתמשו בשיחה עם חברי הוועדה במונח "החלשת הכשירות", והציגו מגמה, לפיה, אם לא יתחולל שינוי - הפגיעה המתוחמת תלך ותעמיק.

המשבר בצה"ל בעקבות החקיקה - סיקור N12:

ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק אמר לחברי הכנסת כי "אמירות שקוראות לא להתייצב מצד אחד, ואמירות שתוקפות את הטייסים מצד שני, מביאות לפגיעה במוטיבציה ובלכידות וגורמות לאי ההתייצבות להתגבר". משתתף אחר בדיון הוסיף: "אם מחר תהיה מלחמה - ננצח, אבל המצב הולך ומחמיר".

אלוף עודד בסיוק, ראש אגף המבצעים בצה"ל (צילום: חדשות 12)
אלוף עודד בסיוק: "האמירות השונות פוגעות בלכידות" | צילום: חדשות 12

צמרת מערכת הביטחון מוטרדת משלושה אירועים דרמטיים שעתידים לקרות בספטמבר-אוקטובר, והם: האישור הצפוי של חוק הגיוס, שיעניק פטור משירות צבאי לחברה החרדית, המשך החקיקה המשפטית והיציאה מכשירות של הטייסים, שהפסיקו להתנדב כבר לפני יותר מחודש. על אף שהדברים נאמרו לראש הממשלה בנימין נתניהו בימים האחרונים, לבכירים במערכת הביטחון יש תחושה שאזהרותיהם לא משנות כלל את עמדתו.

מחשש להדלפות: חברי הוועדה לא קיבלו מנציגי צה"ל נתונים מספריים

למרות שהדיון היה מסווג, וחרף בקשתו של חה"כ זאב אלקין, נציגי צה"ל סירבו לחשוף בפני חברי הוועדה נתונים מספריים באשר לסד"כ של היחידות השונות. חלק מפוליטיקאים שהשתתפו בדיון הרגישו שהסקירה שניתנה להם הייתה ממצה, בעוד שאחרים התאכזבו והרגישו שזה חלק מהפיקוח הפרלמנטרי. החשש המרכזי של מערכת הביטחון הוא שח"כ או אפילו שר ידליפו או יפלטו בטעות את המספרים המסווגים.

ראש אמ"ן לשעבר ומנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי inss, אלוף במיל' תמיר הימן, הודה הערב בריאיון ל"מהדורה המרכזית" כי "המצב חמור מאוד". הימן הוסיף: "לא צריך היות ראש אמ"ן או לדבר עם אנשים כדי להבין. די בלשמוע את הדברים המשמעותיים שאמר דובר צה"ל".

תמיר הימן (צילום: חדשות 12)
אלוף במיל' תמיר הימן: "המצב חמור מאוד" | צילום: חדשות 12

"כשאומרים פגיעה מתוחמת באגף המודיעין ובחיל האוויר, מדובר בליבה המקצועית שמקיימת את הביטחון של מדינת ישראל הלכה למעשה יומיום. זה לא משהו ארטילאי של המלחמה הבאה או משהו אחר", הסביר הימן. "מאוד חשוב שמציגים את זה לכנסת אבל יותר חשוב להציג את זה למפקד של הצבא, שהוא הקבינט הביטחוני. הוא צריך להיות מודע לבעיה. בקבינט זה לא סתם דיון, שם יש פרוטוקול, זה מחייב וקביל בוועדות חקירה אם יעשו יום אחד חס וחלילה".

"אישור חוק הפטור מגיוס לחרדים יבטל את צבא העם"

בימים האחרונים ראשי מערכת הביטחון, והרמטכ"ל רב-אלוף הרצוי הלוי בפרט, מותקפים על ידי חברי קואליציה. ראש אמ"ן לשעבר התייחס לכך ואמר: "אני לא מבין אם מדובר באוסף של אמירות אומללות בלשון המעטה, או שמדובר במהלך מתואם. אם כך הדבר, מה המהלך מנסה להשיג? אחד משני דברים חמורים ביותר - להלך אימים על האנשים האלה ולגרום להם לא לומר להם את האמת. אני מכיר אותם ואין סיכוי שזה יקרה. או לחילופין שמנסים לקעקע את האמון שלנו במניעים שעומדים מאחורי המפקדים האלה, ולחשוב שאולי הם לא מדברים מתוך חובתם המקצועית אלא מתוך גישה פוליטית או דעה על הרפורמה. ואז, כשהם יגידו לנו וכבר אומרים שחוק הגיוס יפרק את צבא העם - אולי לא נאמין ונגיד שהם מדברים מתוך פוזיציה".

הימן התייחס לחוק הפטור מגיוס לחרדים וטען כי "מה שקרה בחצי השנה האחרונה טלטל, ערער ושינה את כל ההקשר שבתוכו החוק הזה מיושם. אם זה היה קורה לפני חמש שנים לא הייתה לזה משמעות אמיתית". עוד הוא הוסיף: "צה"ל, אוהבים את זה או לא, נזרק אל תוך הזירה הפוליטית. ברגע שהחוק יאושר יקרו מיידית כמה דברים, בהם, מחאת המילואימניקים שתהיה מלא על מלא ואימהות יפסיקו לשלוח את ילדיהן לצבא הסדיר, שייפגע קשות. מה שיהרוג סופית את גיוס החובה יהיו עתירות לבית המשפט מטעם קבוצות ומגזרים שידרשו גם כן פטור משירות בצה"ל. זה פשוט יביא לביטול צבא העם, וצבא ללא גיוס חובה הוא צבא חלש".