ראשי מערכת הביטחון רמזו בימים האחרונים לא אחת על התחממות הזירה מול איראן. רק אתמול (שלישי) אמר הרמטכ"ל כי "יש התפתחויות שליליות באופק שעלולות להביא לידי פעולה", ורה"מ נתניהו הכריז ש"יש לצבא יכולות מעבר לכל דמיון". במקרה של יציאה לפעולה מול האיום הגרעיני שבידי איראן - כך זה עשוי להתבצע.
בנק המטרות
לאיראן 8 מתקנים מוכרים, וההערכה היא שקיימים עוד מתקנים סודיים שבהם מקדמת איראן את המסלול הצבאי והחשאי של תוכנית הגרעין שלה, שנועדה לאפשר לה לפתח ראש נפץ גרעיני שיורכב על טיל בליסטי.
יש שתי נקודות עיקריות שהפגיעה בהן תשבש ותרחיק את יכולת פיתוח הפצצה באופן משמעותי: המתקן להעשרת אורניום בנתנז, ליבת תוכנית הגרעין, שבו יותר 9,000 צנטריפוגות, והאתר בפורדו, מתקן להעשרת אורניום ליד העיר קום, שם מתכוונים האירנים להקים מערך של 3,000 צנטריפוגות. בשני המתקנים האלה עוסקים בהעשרה של אורניום לרמה שתגיע בעתיד ל-90 אחוזים, כזו המספיקה לייצור פצצת אטום.
ישנם גם מתקנים חשאיים, שאינם מוכרים או שידועים למתי מעט בקהיליית המודיעין במערב, והם המתקנים בהם ניתן יהיה בעתיד להרכיב את מתקן הפיצוץ, או בשמו המוכר יותר - פצצת אטום. מכיוון שבמקרה הזה לא נחוץ מרחב גדול ואולמות בני אלפי צנטריפוגות, מתקנים אלו קלים יותר להסתרה ובניגוד להעשרת אורניום שמשאירה חתימה מודיעינית, קשה הרבה יותר לעקוב אחריהם ולדעת אם וכאשר איראן תקבל את ההחלטה להרכיב את הפצצה.
על פי פרסומים זרים, אנשי מוסד שיגרו מל"טים מתאבדים על ההאנגרים במתקן הגרעין בנתנז ופוצצו אותם על תכולתם. לאחר שאיראן ספגה שורה של תקיפות מסתוריות בתקופה האחרונה בנתנז היא החליטה לשנות גישה ולהשוות שם את התנאים לאתר בפורדו - שנמצא מתחת לקרקע, חפור בדופן ההר, מבוצר בבטון מזוין, ומוגן באמצעות סוללות טילי נ"מ על מנת להקשות על תקיפתו מהאוויר.
ולכן עכשיו איראן החלה לחפור את המתקן בנתנז מתחת לאדמה גם כן, והיא חופרת מנהרות בהרים הסמוכים ומתכוונת להעביר את הצנטריפוגות לאולמות מוגנים במעבה האדמה.
בהתאם לכך, ממד הזמן חשוב מאוד בהכנה ובהחלטה להפציץ את מתקני הגרעין. ככל שאיראן תעמיק את מתקניה מתחת לקרקע כך התוקפים יתקשו להשיג תוצאה אפקטיבית שתגבה מחיר משמעותי. ועדיין, גם חלון הזמן הזה – המנהור התת קרקעי והרכבת מתקן הפיצוץ – נאמד במספר שנים, ויש זמן לפעול מבחינת ישראל.
איך תראה תקיפה של מתקני הגרעין
תחילה תצטרך ישראל לתכנן יעדים ממוקדים שהפגיעה בהם תעכב באופן מהותי את פרויקט הגרעין האיראני - היא לא תוכל לתקוף את כל המתקנים בבת אחת.
אחר כך עליה לבנות סד"כ מטוסים וכלי טייס לא מאוישים שידעו להגיע לטווחים של 1,600 ק"מ ולחזור בשלום. ההערכה היא שתקיפה כזו תכיל כמאה מטוסים – מטוסי קרב, מטוסי התראה מתקדמת לניהול המשימה והסנכרון בין כלי הטייס התוקפים, מטוסי לוחמה אלקטרונית, מטוסי תדלוק אווירי, מל"טים לאיסוף מודיעין ולתקיפה וכוחות חילוץ מוטסים (669), במקרה של טייסים נוטשים על אדמת אויב.
יידרש גם תכנון נתיבי הכניסה והיציאה, ובניית יכולת הגעה מבלי להתגלות עד רגע ההפצצה עצמה. וגם תכנון המילוט לאחור כשהשטח כבר "חם", וצמצום סיכויי הפגיעה של המטוסים התוקפים מאש נ"מ או מטוסי קרב שיוזנקו לעברם.
בצי הישראלי הישראלי מטוסי חמקן F35, שיצטרכו לחדור לעומק שטח האויב מבלי להתגלות, להשמיד את מערך ההגנה האווירית האיראני, ולהשיג עליונות אווירית עבור מטוסי ה-F16 וה-F15 עמוסי הפצצות שיגיעו בעקבותיהם.
וגולת הכותרת - החימוש: ישראל קיבלה מארה"ב וגם פיתחה בעצמה פצצות חודרות בונקרים, שעל פי פרסומים זרים הן חודרות לעומקים של כעשרים מטרים לעומק האדמה, ורק פגיעה של פצצות זו אחר זו בשרשור לתוך אותה נקודה יכולה להביא להעמקת החדירה לעשרות המטרים הנדרשים כדי להגיע לבונקרים האיראניים.
נדרש גם חימוש מסוג אחר - פצצות גולשות וטילי הטעיה שישמשו לפגיעה בסוללות הנ"מ הרבות הפרוסות מסביב לכל אחד ממתקני הגרעין.
ביחד או לחוד?
וזו נקודת תורפה מבחינת ישראל, כי ככל שאיראן תעמיק לחפור את מתקניה - כך תידרשנה יכולות שאין בידי ישראל כדי לתקוף. האמריקנים פיתחו בדיוק לשם כך את ה-GBU-57 Massive Ordnance Penetrator, "אם כל הפצצות", פצצה חודרת בונקרים במשקל של יותר מ-12 טונות שיכולה לחדור לעומק של כ-60 מטרים מתחת לאדמה.
לישראל אין מטוסי תקיפה שיכולים לשאת פצצות בגודל הזה וחיל האוויר האמריקני משתמש במפציץ החמקן B-2, ובמפציץ האסטרטגי B-52, כדי לשאת את הפצצות הללו. ארה"ב לא העבירה פצצות כאלה לאף אחת מבנות בריתה. ככל שחולף הזמן ונסגר חלון ההזדמנויות מבחינת ישראל, גוברת התלות הישראלית בארה"ב.
לישראל וארה"ב יש שיתוף פעולה שהולך ומתקדם, שנועד לבנות תוכניות מבצעיות לתקיפה משותפת באיראן. מטוסים אמריקנים וישראלים תרגלו מעל הים התיכון מספר פעמים מודלים מבצעיים לתקיפה באיראן, שכללו תדלוק אווירי וחלוקת משימות להפצצה.
זה חשוב ביותר בהיבט המוכנות, הפגנת הכוח המשותפת והיכולת המבצעית, אבל באופן הזה מקרבת ארה"ב את ישראל אליה, וכמעט מסנדלת אותה מלפעול לבדה מול אירן.
אם תרצה ישראל לפעול לבד, היא יכולה, אך התוצאה לא תהיה דומה למה שמסוגלת ארה"ב. אבל זו אופציה קיימת, שנבנית ומשתכללת בימים אלה. רק השנה הוקצה תקציב של 5 מיליארד שקלים לטובת הצטיידות במטוסים, אמצעי לחימה ואימונים לטובת יכולת תקיפה אמיתית מבחינת ישראל.