במערכת הביטחון מבינים כי ישראל נמצאת בפתחו של עידן ביטחוני חדש שיסיים את "עידן העימותים המוגבלים". בעידן החדש, ייתכן איום ממשי מכמה זירות במקביל – כאשר איראן היא הכח המניע המרכזי לזה. "אנו נמצאים בפני עידן ביטחוני חדש שבו ייתכן איום ממשי בכלל הגזרות בעת ובעונה אחת", הסביר היום (חמישי) שר הביטחון יואב גלנט. "פעלנו לאורך שנים תחת הנחה שניתן לקיים עימותים מוגבלים, אבל זו תופעה שהולכת ונעלמת. היום ישנה תופעה בולטת של התלכדות זירות", הוסיף.
הסלמה ביטחונית - סיקור N12
- הרמטכ"ל הלוי: חובתנו להתייצב ללא תנאי בכל זמן ובכל זירה
- חיזבאללה ואיראן גייסו תושבי איו"ש לבצע פעילות טרור בישראל
- נסראללה: "ישראל חשה פחד וחרדה. אם נצטרך - נגיב"
בשל תפיסה זו שמתגבשת בקרב גורמי הביטחון, מתכננים להקצות עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון במהלך 5 השנים הקרובות. הכח המניע של התלכדות הזירות היא איראן - שמעבירה לשלוחיה משאבים, אידיאולוגיה, ידע והכשרה – ודוחפת אותם לפיגועים והעלאת החיכוך בכל הגזרות. במקביל, גם התלות של הגורמים העוינים סביבנו באיראן גוברת, ומאפשרת להם למתוח גבולות. עם זאת, במערכת הביטחון לא סבורים שישראל ניצבת בפני מלחמה בזמן הקרוב.
לפי ההערכות, ארגון הטרור חיזבאללה מקבל מטהראן כ-700 מיליון דולרים בשנה וכן העברת ידע ואמל"ח אסטרטגי. חמאס מקבל מימון קטן יותר של כ-100 מיליון דולר בשנה, לצד עשרות מיליוני דולרים לג'יהאד האיסלאמי. המיליציות הפרו-איראניות בסוריה מקבלות מאות מיליוני דולרים, ומשטר אסד מקבל מיליארדים ממשטר האייאתולות.
בעיראק השכנה, מממנים האיראנים משכורות ונשק בהיקף של מאות מיליוני דולרים למיליציות השיעיות, כאשר מימון בשווי מאות מיליוני דולרים בשנה מקבלים גם המורדים החות'ים בתימן. מלבד זאת, איראן קרובה מאי פעם ליכולת גרעינית צבאית. "מול האיום הזה צריך לפעול באחת משתי הדרכים: פעולה צבאית או איום צבאי אמין", הבהיר שר הביטחון.
איראן חשה ביטחון עצמי גובר, כאשר לתפיסתה המערב מורתע וחסר כלים אפקטיביים נגדה. בזמן שישראל עסוקה מול השלוחים של משמרות המהפכה, איראן עצמה מתעצמת כלכלית וצבאית – מה שמקנה לה מרחב פעולה. "זה דבר שצריך להדיר שינה מעיניי העולם כולו ומעיניי ישראל", ציין גלנט.
מה שנחשב למעודד יותר מבחינת ישראל, הוא שפניה של איראן "מזרחה" – לרוסיה וסין. זה מאוד מרגיז את האמריקנים, אך איראן מעזה יותר משום שהיא חשה ביטחון עצמי גובר. בתקופה האחרונה צה"ל הכפיל את מספר התקיפות בסוריה – כאשר במוקד פגיעה שיטתית באיראן וחיזבאללה.
בניית המכשול בגבול הצפון מלחיצה מאוד את חיזבאללה, כאשר מתחילת השנה החיכוך באזור הגבול הולך וגובר. 250 אירועי חיכוך מול צבא לבנון וחיזבאללה נרשמו מתחילת השנה על הגדר ובפעילות במובלעות. למרות העלייה בתעוזה של ארגון הטרור והעלייה באירועי החיכוך איתו ועם הצבא הלבנוני, נראה שגם לנו וגם לצד השני אין מה להרוויח בשלב הזה ממלחמה.
במערכת הביטחון לא סבורים שלהסכם הגבול הימי עם לבנון יש קשר כלשהו לאירועי התקופה האחרונה, אך יש בקרב גורמי הביטחון מי שחושב שיש בהסכם הזה בעיות. ייתכן כי הוויתור ללבנון הגיע מהר מידי וכי היה ניתן להשאיר חלק גדול יותר ממאגר הגז הלבנוני בידינו.
"הכפלנו את קצב התקיפות בסוריה"
"לא נאפשר לאיראן להקים צבא איראני בסוריה, לא נאפשר להפוך את רמת הגולן ללבנון ולא נאפשר שהאדמה הסורית תהיה מקפצה לנשק מתקדם לכיוון לבנון", הבהיר גלנט. שר הביטחון הוסיף כי "מאז כניסתי לתפקיד, ברבעון הראשון של 2023 הכפלנו את קצב התקיפות בסוריה. אנו פוגעים באופן שיטתי ביכולות מודיעין וצבאיות".
מעבר לזירה הצפונית והזירה הפלסטינית, שהופכות לסוערות יותר ויותר – גם סוגיית הלכידות הפנימית משפיעה על הסכנה להתלקחות. נושא הלכידות הפנימית בישראל היא רכיב מרכזי בהערכת המצב אצל האויבים. המשבר הנוכחי סביב המהפכה המשפטית נראה בעיניהם כקריסה פנימית, והם מנסים להעמיק ולהרחיב את הסדקים.
לאחר הפיטורים של גלנט שגם הגבירו את להבות המריבה הפנימית בישראל, היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט הם טובים. גלנט ציפה שבעקבות הנאום שלו החקיקה תיעצר ויתקיים שיח – וזה מה שקרה. מבחינת מערכת הביטחון, עצירת החקיקה נראית כמו לתת למדינה כדור נגד כאב ראש.
האיומים בסרבנות והמריבה הפנימית שהחלה לגלוש אל תוך שורות הצבא מטרידה מאוד את מערכת הביטחון וכעת עוסקים במציאת פתרונות לתופעות האלו. המטרה העיקרית היא להשאיר את צה"ל בכשירות מלאה – וזה נעשה עד כה. נושא נוסף שמשפיע אף הוא על האיומים מול ישראל הוא שחיקת מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון. האמריקנים פחות קשובים לאזור, ומכאן נובעת שחיקה גם במעמדה האזורי של ישראל.
ביהודה ושומרון נמשכת ההיחלשות של הרשות הפלסטינית, מה שמעמיד את ישראל בפני החלטות משמעותיות על הוצאה לפועל של מבצעים גדולים. צעד כזה עלול להביא להסלמה גם בעזה וגם בלבנון, שאותה בישראל מעוניינים להשאיר מחוץ לאירוע.
"החלשות הרשות והמנגנונים מעמידה אותנו בפני החלטות ביטחוניות משמעותיות", אמר גלנט. "במקומות שבהם הרשות לא פועלת זה מחייב אותנו לפעולות ממושכות יותר ועצימות יותר". בעזה נמצאת "משוואת התגובה" של צה"ל במצב שמוגדר כ"צעד אחד לפני מבצע צבאי".