בשנת 1949, כשנה לאחר הקמת צה"ל, קיבלו 400 תלמידי ישיבה דחיית שירות על רקע השקפתם הדתית, ומאז – כדור השלג שנקרא הסדר גיוס תלמידי הישיבות רק הלך והתגלגל. פתרונות רבים הוצעו לאורך השנים, מתווים קמו ונפלו, ולמעשה – עד היום לא נמצאה הנוסחה המדויקת. אז מה היו הניסיונות שהתגבשו לאורך השנים – ובמה שונה המתווה הנוכחי מקודמיו? מערכת N12 עושה סדר.
את ניסיונות גיבוש מתווי הגיוס לתלמידי הישיבות אפשר לחלק לשלוש תקופות עיקריות: בעשורים הראשונים של מדינת ישראל נתן שר הביטחון דחיות שירות לתלמידי הישיבות – מבלי להסדיר את הסוגיה בצורה ברורה, המעוגנת בחוק.
בהמשך, במקביל להתעצמות הצבא והמדינה, הוגשו עוד ועוד עתירות לבג"ץ, אך אלה נדחו על הסף. למעשה, רק בשנת 1998, בית המשפט פסק כי סוגיה מחייבת הכרעה ברורה בחקיקה. זאת מכיוון שכמות תלמידי הישיבות שביקשו פטור מגיוס הגיע ל-7 אחוזים מכלל המתגייסים בשנתון.
התקופה השנייה: "חוק טל"
בעקבות דרישת בית המשפט הוקמה ועדת טל – על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית. בהמשך, עבר בכנסת חוק שכונה "חוק טל" שקבע כי ניתן לדחות שירות לתלמידי ישיבות לפרק זמן של שנה בלבד – זאת בתנאי שהשלימו את מסכת שעות הלימוד בישיבה ולא עבדו במהלך תקופת הלימוד. אחרי 4 שנים יוכל התלמיד לצאת ל"שנת הכרעה", שבסופה יחליט אם להתגייס או לחזור לישיבה.
בג"ץ נמנע מלפסול את החוק, שהוארך ב-2007 לחמש שנים נוספות, אולם בשנת 2012, הגיעו השופטים למסקנה שההסדר לא עובד. כלומר, החוק לא מגשים את המטרה שלו ובפועל לא נרשמת עלייה של ממש בנתוני הגיוס.
התקופה השלישית: ממיקרו למקרו
בתקופה השלישית חל שינוי מסוים בגישה, והוחלט כי יש לבחון להפסיק לבחון את שירות התלמידים ברמה הפרסונלית, ולעבור להסדר קבוצתי. ב"חוק שקד", שעבר בשנת 2014, נקבע כי הישיבות יוכלו להחליט מי נחשב "עילוי" ולא יתגייס, אולם יצטרכו לעמוד במכסות יעדי גיוס, ובכך לדאוג שיושגו. בנוסף, נקבעו סנקציות פליליות לתלמידי ישיבות שלא יתגייסו ללא פטור מוצדק.
עם כניסת המפלגות החרדיות לממשלה שהוקמה בשנת 2015, החוק שונה במהירות. בפועל, עקרון ההסדר הקבוצתי נשאר גם לאחר התיקון, אולם רעיון יעדי הגיוס רוקן מתוכן. במקביל לתיקון החוק, הונחו על שולחן ביהמ"ש העליון עוד ועוד עתירות נגד "חוק שקד". השופטים החליטו לאגד את כל העתירות יחדיו, ובשנת 2017 מפרסמים פסק דין גורף.
בפסק הדין נקבע שהסדר הגיוס אינו חוקתי, אולם השופטים החליטו שהחוק יבוטל רק כעבור שנה. מאז לא עבר חוק גיוס חדש, והמדינה ביקשה שוב ושוב מבית המשפט לדחות את מועד פקיעת החוק.
במה יהיה שונה ההסדר החדש?
ההצעה שנדונה בימים אלה עוד לא גובשה לנוסח סופי, אולם צפויה להתבסס על שני עקרונות עיקריים. הראשון, הורדת גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ל-23, והשני תגמול חיילי החובה בהתאם למשך שירותם ואופיו.
משמעות הורדת גיל הפטור היא ששירותם של תלמידי הישיבות יידחה באופן זמני עד בגיל 23, ואז יתקבל פטור סופי. הרציונל מאחורי החוק הוא שגיל הפטור הנוכחי (26) מעכב את יציאתם של תלמידי הישיבות לשוק העבודה ובכך פוגע בהם ובמשק הישראלי.
במשרד הביטחון מגדירים את הורדת גיל הפטור ותגמול חיילי החובה כשני מסלולים נפרדים, אולם בפועל נראה כי הם קשורים זה בזה. שיפור תנאי החיילים נועד למעשה "לרכך" את תחושת הפגיעה בשוויון, תוך קיצור השירות לחלק מהמשרתים והעלאת השכר לאלה המשרתים פרק זמן ארוך יותר.
מה יעשה בג"ץ הפעם?
מכיוון שמדובר בסוגיה מורכבת להכרעה, המלאה בפרטים קטנים ומסועפים שטרם נקבעו, קשה לדעת מה יכריע ביהמ"ש העליון. עם זאת, חשוב להדגיש כי ההבדל המרכזי ביחס להצעות הקודמות הוא הכריכה בין הפטור מגיוס תלמידי ישיבות לבין ההטבות למשרתי החובה. עם זאת, העותרים לבג"ץ טוענים כי אין קשר ישיר בין שני הדברים.
"הצעת החוק הזאת עושה בפעם הראשונה כריכה בין מתן הטבות נוספות ללוחמים לפטור גורף מגיוס לבני הישיבות", הדגיש עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת המדיניות והחקיקה בתנועה לאיכות השלטון. "אין קשר בין הטבות נוספות ללוחמים ותקציבים נוספים לצבא, למתן פטור גורף לחרדים. אין שום קשר בין הנטל הכלכלי לנטל הגיוס לצבא. הדם של תלמידי הישיבות החרדים לא סמוק יותר מדמם של החילונים שחייבים בגיוס מלא לפי החוק והתפקיד שלהם נקבע לפי צרכי הצבא".
"אין קשר בין הטבות נוספות ללוחמים, למתן פטור גורף לחרדים. אין שום קשר בין הנטל הכלכלי לנטל הגיוס לצבא"
עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת המדיניות והחקיקה בתנועה לאיכות השלטון
נדגיש כי בקרב הכלכלנים ובכירי משרד האוצר קיים קונצנזוס כי נכון להוריד את גיל הפטור משירות לחרדים ולהוציאם לשוק העבודה בהקדם. זאת מתוך הנחה שאם אינם נושאים בנטל הביטחוני, שיישאו לפחות בנטל הכלכלי וישתלבו בעבודות שונות במשק. עם זאת, נשאלת השאלה מדוע שיבחרו להשתלב בשוק העבודה, אם הממשלה לא מעודדת אותם ללמוד מקצועות ליבה, ואף מגדילה את התקציב לישיבות.
במקביל להורדת גיל הפטור מגיוס, במערכת הביטחון פועלים לתגמול משרתים בהתאם למשך שירותם ואופיו. המהלך המסתמן צפוי להוביל לשינוי מודל השירות הצבאי, כך שלא כל הבנים ישרתו 36 חודשים. אם המתווה אכן יאושר, צה"ל יתקדם צעד נוסף מצבא עם לצבא מקצועי – מהלך שצפוי להעלות שאלות רבות על אופיו והערכים והיסודות שהניח בן גוריון עם הקמתו.
צה"ל נגד המתווה
גורם בכיר בצה"ל טען אמש כי מתווה תגמול החיילים כבר הוצג לשרי האוצר והביטחון על-ידי הרמטכ"ל במסגרת התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) החדשה – ואף קיבל תקצוב לכך. לפי המודל שאושר במסגרת התוכנית הרב-שנתית החדשה, הוצע כי תגמול המשרתים ייקבע בהתאם למשך שירותם הצבאי ואופיו.
בכירים בצה"ל מאשימים את השרים בניסיון לעשות "קישור לצרכים פוליטיים", ומדגישים כי המודל הדיפרנציאלי שהציג הרמטכ"ל אינו חלק מחוק הגיוס. כמו כן, הגורמים מעריכים כי אם במתווה יאושר, האיזון ותחושת השוויון ייפגעו פגיעה חמורה, ואף עשויה להיווצר התקוממות בקרב המשרתים וההורים שולחים את ילדיהם לשורות הצבא.
גם שר הביטחון לשעבר בני גנץ והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט תקפו אתמול את המתווה החדש ואף הציעו תוכנית חלופית. "לפתוח תוך מספר שנים מספר מסלולי שירות שיקפידו על הוגנות לאלו המסתכנים יותר ומשרתים זמן ארוך יותר", הציע גנץ. "השירות ישמור על כך ומנעד השירות יאפשר לכל אחד למצוא את השירות הנכון למדינה לחברה. מי שמוכן לחרף את נפשו, גם הורים השולחים את ילדיהם לחזית, ראויים לתגמול כספי".