5 ימי לחימה עברו על ישראל והג'יהאד האיסלאמי מאז פתח צה"ל במבצע "מגן וחץ" וחיסל 3 בכירים בארגון הטרור. עד שעות הלילה המאוחרות עוד לא היה ברור אם הפסקת האש תיכנס לתוקף, שכן פעילי הג'יהאד האיסלאמי שיגרו רקטות לעבר יישובי הדרום וצה"ל תקף ברצועה. ובכל זאת - המצרים וגורמים נוספים נחלו הצלחה, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, בכינון הפסקת האש בין ישראל לארגון הטרור.
למצרים קשר חזק וחיבור הדוק לכל השחקנים. הם, ובעיקר זרועו המודיעין שלהם, אלה שיכלו להביא להפסקת האש, לעומת אף אחד אחר שלא יכול היה להוביל את המהלך. רק למצרים הקשר או המנופים - והם מי שיכולים להחליט מה נכנס ממצרים לרצועה, ומי יוצא ממנה לחו"ל.
ההישגים של ישראל
יריית הפתיחה של מבצע "מגן וחץ" ביום שלישי לפנות בוקר הייתה כאמור חיסול 3 בכירים בג'יהאד האיסלאמי. בעצם החיסול הודיע צה"ל כי יעדי המבצע כבר הושגו, אלא שהתמשכות המבצע הגדילה גם את התרחבות החיסולים, וכך בארגון הטרור ספרו 6 בכירים שאינם בין החיים.
ח'ליל בהיתיני, מפקד מרחב צפון רצועת עזה - המפקד הבכיר המבצעי בארגון הטרור והאחראי לירי הרקטי לעוטף עזה בחודש האחרון - חוסל. בהתיני היה חבר במועצה הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה ובעל קשר ישיר ופעיל עם גורמים בכירים בלשכה המדינית של הארגון.
טארק עז א-דין, אחראי לפיגועים בגדה - היה אמון על הקשר בין הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני בעזה לבין שלוחת הטרור בגדה, על העברת כספים ועל הסתה והכוונה של פיגועים - וחוסל.
ג'יהאד ר'נאם, מזכיר המועצה הצבאית - היה אחראי לתיאום והעברת כספים ואמצעי לחימה בין הג'יהאד האיסלאמי לחמאס. עד שחוסל עסק רבות בקידום פעולות טרור ברצועת עזה, בגדה ובחו"ל. ר'נאם היה אחד הפעילים הבכירים והוותיקים ביותר של ארגון הטרור. בין תפקידי המפתח שבהם כיהן - ראש מרחב דרום.
איאד אל-חסני, אחראי תיק המבצעים - פיקד מאז תחילת המבצע על הלחימה במרחב הרצועה. עד שחוסל, אל-חסני החליף את ח'ליל בהיתיני שחוסל ביום הראשון של המבצע.
עלי ר'אלי, מפקד הכוח הרקטי - היה אחראי לתהליכי הכוונה וביצוע ירי רקטי לעבר שטח מדינת ישראל, כולל על המטחים במבצע הנוכחי, עד שחוסל. בעבר הכווין את הירי לעבר ישראל במבצעים "שומר החומות" ו"עלות השחר".
אחמד אבו דקה, סגן מפקד הכוח הרקטי - היה אחראי לירי רקטי לעבר ישראל בימים האחרונים ופעל לקידום, תכנון וביצוע פיגועי ירי רקטי, עד שחוסל. השתתף במטחי הירי במבצעים האחרונים.
בצה"ל ראו את שורת החיסולים הזו כפגיעה של ממש בארגון הטרור שאיבד לא מעט ידע מבצעי. במשך שמונת החודשים האחרונים הוקמו צוותים משותפים של אמ"ן, השב"כ וחיל האוויר ש"ישבו" על הדמויות האלה, צפו פני עתיד ולמעשה ליוו את הדמויות הבכירות.
אנשים צעירים במודיעין ובשב"כ הכירו את הדמויות הבכירות האלה לפני המבצע ומבפנים. גורם המעורה בפרטים אמר כי רמת ההיכרות עם הבכירים הייתה "יותר אינטימית מזו של בנות הזוג שלהם". המודיעין הישראלי והשב"כ ידעו מי המקורבים לבכירים שחוסלו, באילו כלי רכב הם נוסעים ובאיזו שעה הם מתפללים - והקדישו לזה המון משאבים.
בנוסף לכל המידע הזה, למערכת הביטחון היו יכולות נוספות ששוכללו ב-3 רמות: המודיעין החזותי (עם כלי טיס לא מאוישים שליוו אותם), המודיעין האנושי (אנשים בתוך הרצועה שהפעילו אותם) ומודיעין סיגינט – מעקב תקשורת ויכולות סייבר מתקדמות. אלו אפשרו לישראל לדעת איפה הבכירים נמצאים, עד לרמת חדר בתוך הדירה, וזאת בנוסף למידע על מי איתם שיכול להוביל להחלטה אם רוצים לתקוף אותם. ההישג אפילו מתעצם כשמדובר במבצע מתגלגל - ועדיין מצליחים לחסל את הבכירים.
ההישג התודעתי: מסר לסביבה והיכולות של המודיעין הישראלי
בקומה האסטרטגית, לישראל יש עוד - אבל מאותו הדבר. אם ישראל רוצה בשינוי, יש צעדים צבאיים ויש קומה מדינית, שם ישראל לא עושה דבר. אין מענה לשאלות אם רוצים את חמאס ריבון או רוצים שלטון אחר ומה אנחנו באמת רוצים מהרצועה. המעשה הצבאי מוצלח ככל שיהיה לא מיתרגם למהלך מדיני. ישראל מוצאת את עצמה משקמת את ההרתעה - אבל לא ברור עד כמה זמן זה יחזיק. גורם ביטחוני אמר על המבצע כי לבסוף יצאנו ל"פעולת תגמול" - אירוע קטן, ממוקד עם מטרות מוגבלות.
ההישגים של הג'יהאד
הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני יכול לרשום לעצמו הישג על כך שמשך את ישראל ל-5 ימי לחימה. בפעם הבאה שבישראל ירצו לחסל את אנשיו - יחשבו פעמיים אם מעוניינים להיכנס למבצע ממושך. הישג שני שיכולים לציין בארגון הטרור – תמונת הניצחון.
במהלך ימי המבצע שיתק הג'יהאד את דרום המדינה. קרוב ל-1,500 רקטות ופצמ"רים הם שיגרו לישראל, גם כשחלק מהן נפלו ברצועה. בנוסף, ארגון הטרור הוא שביצע את המטח האחרון, והצליח להראות יכולות אש עד הרגע האחרון.
ולמרות זאת, במהלך המבצע נחלש הג'יהאד האיסלאמי מול החמאס. ארגון הטרור תלוי בארגון טרור אחר, החמאס, ובגורמי חוץ, והמבצע הזה הוא עדות לכך. במידה מסוימת הג'יהאד המאיס את עצמו על תושבי הרצועה, שלא הבינו למה זה היה טוב, שכן פועלים יוצאים לעבוד בישראל ושכונות חדשות נבנות ברצועה מכסף מהמפרציות, והינה פתאום מבצע.
לבסוף, אפשר לסכם כי הנזקים לג'יהאד האיסלאמי הצטברו. בימים השלישי והרביעי ללחימה הוא עוד יכול היה "למשוך", אך ביום החמישי הוא הבין שכמות הנזקים שצבר כבר בעוכריו. הג'יהאד הסתכן בהמשך העריפה של אנשיו, והחל לחשוב. היו אי הסכמות בין הנהגתו בחו"ל ובין מפקדיו בשטח. נח'אלה שרצה בהתשה, התחיל ליישר קו עם ההנהגה בעזה ולא ללכת נגדה, ואז הדברים החלו להתכנס. בארגון הטרור נסוגו מכל הדרישות ואילו בישראל החליטו ללכת על גישה של "שקט ייענה בשקט": אם אתם לא יורים, אנחנו לא נחסל את פעיליכם.