מה שהתחיל אתמול (שלישי) במותו של האסיר הביטחוני שובת הרעב ופעיל הג'יהאד האיסלאמי ח'דר עדנאן הסתיים ביממה של ירי של 104 רקטות לדרום וב-3 פצועים בשדרות, בהם אחד קשה לאחר פגיעה ישירה של רקטה באתר בנייה. עם מותו של עדנאן היה ברור שתהיה תגובה פלסטינית, ובישראל נערכו אליה - וגם לתגובה, שהחלה בירי פגזים של טנקים ובכמה גלי תקיפות של חיל האוויר ברצועת עזה לאורך הלילה, ויחד עם זאת - הבוקר נרשם באזור כולו שקט מתוח לאחר שהצדדים נצרו את האש.
הסלמה בדרום: סיקור שוטף ב-N12
- לילה לא שקט בדרום: צה"ל תקף ברצועת עזה, ירי גם לעבר אשקלון
- השרים דורשים מנתניהו להחריף את התגובה לירי
- שבת רעב 86 ימים: מת האסיר הביטחוני ופעיל הג'יהאד האיסלאמי ח'דר עדנאן
- מטח רקטות לעבר העוטף ושדרות - פצוע קשה ו-2 בינוני
מי שביצע את הירי הראשון של 3 הרקטות בשעות הבוקר המוקדמות - וגם את 100 השיגורים משעות הצהריים הוא הג'יהאד האסלאמי - שעדנאן היה פעיל בולט בשורותיו, אבל לא מרכזי בהם. אבל בגלל שהירי בוצע משטח הרצועה, ברור שחמאס אפשר את השיגורים לשטח ישראל, גם אם לא השתתף בהם באופן אקטיבי. הסיבה לכך היא נרטיב האסירים הפלסטינים, שמוביל לשיתוף פעולה בין שני ארגוני הטרור, גם אם בשתיקה. בשל כמות הרקטות ששוגרו והעובדה שבשדרות היו 3 פצועים הוחלט בישראל לצאת למהלך מוגבל שנועד לתת תשובה שמצד שאחד תהיה מספיק משמעותית ליותר מ-100 רקטות ששוגרו, וגם ל-3 הפצועים בשדרות.
למרות שברור שמי שעומד מאחורי הירי הוא הג'יהאד האסלאמי, בישראל החליטו לתקוף מטרות משולבות גם לו וגם לחמאס. לאורך הלילה, בזמן שאזעקות בעוטף עזה פועלות כמעט ללא הרף ופעילי הטרור ברצועה במחתרת מחשש שייפגעו, היה שיח באמצעות מתווכים שונים שניסו למנוע הסלמה רבתי. מצרים היא השחקנית העיקרית בתחום הזה, אך גם קטאר הייתה בתמונה וכך גם האו"ם.
בישראל הייתה הבנה שצריך תגובה חזקה: בהתחלה אמרו שהחליטו "ללכת בכל הכוח", אך בסופו של דבר המסר כפי שמשתקף הבוקר בעוטף עזה - הוא ששקט ייענה בשקט. הוכחה לכך היא העובדה שפועלים מרצועת עזה נכנסים לשטח ישראל הבוקר בלי שום סנקציות. במצבים כמו ביממה האחרונה התיווך הוא רגיש: מחולל האירוע העיקרי הוא הג'יהאד האיסלאמי, אבל השיחות - העקיפות - הן מול חמאס. בין שני ארגוני הטרור שוררת מתיחות, והאחדות שניסו להציג ביממה האחרונה היא נקודתית.
על כן הוחלט לתקוף יעדים משותפים גם לג'יהאד וגם לחמאס, ואכן התקיפות שביצע צה"ל בשטח הרצועה היו יותר משמעותיות "מהרגיל": אם בדרך כלל פועלים ב-4-5 מטרות של חמאס, הפעם נפגעו 16 כאלה. חלקן נפגעו כך שיהיה קשה לשקם אותן, ושארגון הטרור יידרש להשקיע לא מעט משאבים, זמן וכסף, כדי להחזירן לפעילות.
האש ננצרה לפנות בוקר, לאחר שהצליחו המתווכים להגיע להבנות. בשורה התחתונה, הפלסטינים הגיבו על מותו של האסיר הראשון שמת בכלא לאחר ששבת רעב, ומצד שני - לא הצליחו להביא לנזק גדול ולמספר רב של נפגעים בישראל ובמקביל ספגו לא מעט נזק בתקיפות שביצע צה"ל. ההחלטה בישראל להיענות למתווכים ולהפסיק את הלחימה לא נבעה מתמימות, אלא מההבנה שכרגע עיקר תשומת הלב - צריכה להיות ביהודה ושומרון.