אם העסקה הזו תצא לפועל, ונראה שהתעשייה האווירית מתקרבת לכך בחודשים הקרובים – זו תהיה אחת מעסקאות הנשק הגדולות והחשובות של ישראל בעשורים האחרונים – מכירת מערכות "חץ 3" לגרמניה. נכון להיום (ראשון), בברלין ובירושלים ממתינים לאישור אמריקני על העסקה, ששווייה 3 עד 4 מיליארד דולר.
הגרמנים והישראלים מצפים לאישור מוושינגטון, בשל העובדה שחץ כוללת מערכות שפותחו בשיתוף פעולה עם ארה"ב - הכוונה הגרמנית היא לבנות מערכת הגנה רב-שכבתית מפני טילים, בדומה לזו שיש כבר בישראל. על רקע המלחמה באוקראינה, בגרמניה מבקשים להאיץ את העסקה, מתוך הבנה שסוללות החץ יכולות להתמודד עם איום טילים בליסטיים רוסיים, כך להגן לא רק על גרמניה, אלא גם על שכנותיה.
העסקה הזו עשויה להקפיץ את מדדי הרווח של התעשייה האווירית ולהצטרף לדוחות הכספיים השנתיים של החברה לשנה החולפת 2022 – זו השנה המוצלחת מאז הקמתה. חל גידול של 44% ברווח הנקי לסך של כ-213 מיליון דולר – הגבוה מאז ומעולם. תועד תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסכום של כ-797 מיליון דולר – פי 5 ויותר משנה שעברה. נרשמה גם עלייה דרמטית בצבר ההזמנות - לכ-15.6 מיליארד דולר.
המלחמה באוקראינה ו-AI: מאחורי הזינוק בעסקאות הנשק
העסקה מעידה על תהליך שעוברת התעשייה האווירית בשנה האחרונה. בחברה מיקדו את הפיתוח, על רקע גידול בשווקים, כאשר השפעת המלחמה באוקראינה כבר מורגשת. אחד הלקחים המרכזיים מהלחימה הוא למשל הבנת החשיבות של היכולת לבנות תמונה מודיעינית-ויזואלית של המתרחש על הקרקע - יכולת שמפתחים בתעשייה האווירית.
מדובר בתמונות לווין שנבנות באמצעות שרשור של לוויינים קטנים, מיקרו-לווינים, שמצלמים אזורים במרווחי זמן קצרים ומעבירים תמונות כמעט בזמן אמת. מדינות רבות הביעו עניין ביכולת הזו. היא מתבססת על לוויני תצפית ומכ"ם שפועלים באמצעות יכולת AI, שמזהים כל שינוי על פני הקרקע ומתרגמים אתו למטרה לתקיפה.
לצד זאת, החשש מתקיפה רוסית הביא שורה של מדינות באירופה להצטייד במערכות הגנה. בין היתר, במערכות התראה של "אלתא", מבית התעשייה האווירית. בנוסף, יותר מערכות "ברק" נרכשו במדינות באסיה, אירופה ובאמירויות.
מל"טים מתאבדים ופיתוח "חץ 4"
תחום נוסף בו גובר הביקוש הוא "משוטטים", מל"טים מתאבדים בגדלים וטווחים שונים מדויקים וקטלניים. ה"הארופ" וה"הארפי" מתוצרת התעשייה האווירית כבר פועלים בשורה של מדינות. האוקראינים ביקשו גם הם להצטייד בו, אך סורבו. ההצלחה של הכלים התוקפים האלה, והשימוש הגובר בעולם במערכות דומות: רוסיה באוקראינה, ואיראן ברחבי המזרח התיכון - העלו את הביקוש למערכות הגנה אווירית.
במקביל, החל פיתוח מערכת היירוט של טילים בליסטיים "חץ 4", בעלת ראש ביות אופטי. קווי הייצור יוקמו בארץ ובשיתוף פעולה עם ארה"ב שזקוקה ליכולות כאלה מול איום הטילים הסיני. האיום הסיני מקרב לראשונה גם את יפן, שמגששת כאן אחר פתרונות לאיום הטילים – גילוי ויירוט, ומערכות היתוך מודיעיני מתקדמות.
ההסכם פורץ הדרך
כיפת ברזל לא נמסרה לאף מדינה, אבל על פי פרסומים זרים באבו דאבי הוצבה גרסה יבשתית של מערכת הגנה מפני טילים ומל"טים מתוצרת התעשייה האווירית "ברק MX". ולא בטוח שזו האחרונה. באמירויות ספגו תקיפות מל"טים איראנים ומשוועים למענה יעיל.
אחד ההישגים האחרונים של מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי התרחש לפני שבועיים באבו דאבי. חתימה על שיתוף פעולה על מספנות מקומיות לפיתוח כלי שייט לא מאוישים. באבו דאבי בונים את הספינות ובתעשייה האווירית את המערכות: שליטה איסוף ותקיפה. זה שיתוף פעולה ראשון לשתי המדינות בפיתוח וייצור משותף.
בהיותה חברה שנמצאת בבעלות הממשלה משלמת התעשייה האווירית למדינה מס חברות רגיל של 23% לאחר שהוחרגה מהחוק לעידוד השקעות הון שבין ההטבות שהקנה לה, גם מס מופחת. הנפקת מניות מיעוט בה, אמורה להחזיר לחברה את הטבות המס, קידום ההנפקה, שכבר סוכמה עם משרדי האוצר והביטחון ועם ועד העובדים בחברה. הוא כפוף להחלטת הממשלה ונתון לאישור היועצת המשפטית לממשלה. זה בינתיים לא קורה, הקשב כרגע אינו מופנה לסוגיה הזו.