עשור חלף מאז המערכה הישראלית מול ההתבססות של איראן בסוריה. צה"ל תקף מאות רבות של מטרות, שהתרחבו גם מעבר לסוריה וסייעו לכך שאיראן לא הצליחה לממש את חזונו של קאסם סולימאני, שפיקד על הכוח האיראני.
"אנחנו בסופו של דבר במרוץ זמנים. אנחנו מנסים לצאת מהשטח כמה שיותר מהר, למנוע מצב של התחממות גזרתית", שחזרו שני טייסי חיל האוויר שפעלו במערכה. "המטוס מצפצף, שזה בעצם קופץ גם כמשהו ויזואלי וגם כשמע שמייצג סוגים מסוימים של התרעות. ואני בעצם ככה יודע שיש איום בדרך אליי - שים לב יש טיל בדרך אליך, אם לא תעשה עכשיו משהו אגרסיבי, המטוס בסיכוי גבוה יפול".
אנשי "טייסת אבירי הזנב הכתום" בבסיס חצרים השתתפו במערכה הארוכה והמשפיעה ביותר שמנהלת ישראל בימים אלה. "המטרה של המערכה בין המלחמות היא לבצע באופן חזרתי את התקיפות מבלי להיגרר להתחממות גזרתית ולמלחמה כוללת. אנחנו כל פעם מנסים להוריד מהיכולת ולשמור את ידנו על העליונה", אמר איש צוות בטייסת.
הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט סיפר על ההחלטה לתקוף את המטרות האיראניות: "הרעיון היה לנצל את העליונות המודיעינית, האווירית, הטכנולוגית, המרחב הקיברנטי ושל יחידות מיוחדות, כדי לקדם את האינטרסים הביטחוניים של ישראל, בלי להיכנס להרבה מאוד מערכות ולא למלחמה כוללת שמחזקות את מעמד ישראל במרחב". וכך, התגבשה תוכנית פעולה שבקצה שלה מדי שבוע תקפו מטוסי חיל האוויר בסוריה, כשבישראל לא הודו בכך ואפשרו גם לסוריה מרחב הכחשה שמנע הסלמה.
"מרחב דמשק הוא אחד הצפופים בעולם וזה מאתגר מאוד לתכנן ככה", אמר איש מודיעין בחיל האוויר. "אחד הדברים שאנחנו צריכים גם לוודא שאנחנו עושים זה שהמערכות שיש על המטוסים יהיו מוכנות כמה שיותר, כדי שהטייס ידע אם משהו משתנה גם בזמן אמת. שתהיה לו את המודעות שלו ולא רק את המודיעין שמגיע מהקרקע".
כדי לאפשר תקיפה, יש צורך במודיעין - כדי לדעת מתי עובר נשק לסוריה מאיראן, היכן הוא ממוקם, מתי נכון לתקוף וחשוב לא פחות - היכן הציבו הסורים סוללות נ"מ כדי למנוע תקיפה ישראלית. "האויב מתקדם בקצב מסחרר, גם אנחנו. יש פה מרוץ תמידי, לפעמים אנחנו עוקפים ולפעמים האויב עוקף ואני יודע להגיד שהמודיעין שלנו עובד בגדול 24/7, כדי לנצח את המלחמה הזאת שקורית ברקע, כל הזמן", אמר טייס הקרב.
"זה לא מגיע רק כשיש תקיפה", אמרה אשת מודיעין בחיל האוויר. "הוא מתחיל ביום-יום ובעבודה השוטפת, מה אנחנו מבינים שהצד השני יעשה כשתהיה תקיפה, איך האויב שלנו יתנהג כשהיא תגיע".
טייס הקרב של צה"ל סיפר: "יש אקט שבו המטוסים מגיעים לגובה, נחשפים, יש שקט מופתי בתא ובו אנחנו יודעים כל נקודה עד רגע ההטלה, מה אנחנו עושים בין אם שוגרו עליהם טילים בין אם לא שוגרו עליהם טילים, איזה טיל שוגר עלינו, ואנחנו יודעים מה לבצע ועושים את זה בקור רוח לחלוטין, כשבראש סדר העדיפויות זה באמת לבצע את המשימה ולתקוף".
הרגע הזה, שבו יש חלון פעולה של דקות בודדות מרגע שהטייסים נחשפו ועד שהם יוצאים, שמי דמשק מתמלאים בשיגורי טילי נ"מ. "זה דבר שאנחנו ממש מוכנים אליו מהקרקע וחולטים כל מקרה, בין אם זו תקלה שיכולה להיות בדיוק ברגע הקריטי הזה, בין אם זה הטילים שמשוגרים אלינו, אז לראות שאנחנו לא מתקפלים סתם שלא לצורך, כי בסוף אנחנו רוצים להגיע לשם, לבצע את המשימה ולא בהכרח לחזור ולא לבצע את המשימה כי בסוף זה מעביר מסר גם לצד השני", הוסיף הטייס.
"התרחיש שניפגע שעובר בראש. אתה יוצא למבצע מורכב, בעומק האויב, אתה חושב על כל האופציות שיכולות לפגוש אותך", סיפר הטייס. "מצד שני, אני אף פעם לא טס בחשש או בפחד. אני מבין שיכול לתפוס אותי משהו שלא צפיתי".
"המטרה שלי בזמן אמת היא לנטר האם האויב פועל כמו שתכננו שהוא יפעל וכמו שהערכנו? או שהוא מפתיע אותנו?", סיפרה אשת מודיעין. טייס הקרב הוסיף: "אנחנו משתדלים לדחות את הנקודה שבה זה יתפוס אותנו. זה המתח בין מתי אתה מתגלה לביצוע המשימה, אל מול זה שאתה צריך להצליח לבצע את המשימה".
בחודש פברואר 2018, טיל נ"מ סורי הצליח להפיל מטוס F-16, הצוות צנח בשלום בשטח ישראל. "המעטפת השלמה, המודיעינית-מבצעית שמלווה כדי להבטיח להם ויש בינינו הסכם לא כתוב שבו למרות שהם אלו שחוצים את הקו, אנחנו אלו ששומרים עליהם מאחורה ותפקידנו זה להבטיח שהם חוזרים הביתה בשלום", הוסיפה אשת המודיעין.
"קרה שהפתיעו אותנו, כמובן. כשאתה מצפה לראות סוללת נ"מ במקום מסוים, היא מתעוררת במקום אחר, אתה מצפה שלא יגיבו בזמן שהמבצעים באוויר ומשוגרים המון טילי קרקע-אוויר לעבר המטוסים", אמר איש המודיעין.
בשנים אלו של המערכה מטוסי חיל האוויר השמידו כמעט 40 סוללות נ"מ סוריות. "בכל מבצע יש את רמת הסיכון שמפקד חיל האוויר מוכן שהמבצעים יקחו לטובת ביצוע המשימה. יש מטרה שהיא, נקרא לה 'מטרת יום הדין', שעבורה יכול לבוא מפקד חיל האוויר ולהגיד שמבצעים את המשימה בכל מחיר, ויש מטרה שאנחנו יודעים להגיד שהחשיבות שלה היא נמוכה יותר ולכן שם הסיכון יהיה נמוך יותר", אמר טייס חיל האוויר.
"התפקיד שלנו בזמן אמת הוא להגיד למי ששולט במבצע, מפקד חיל האויר - השתנתה תמונת המודיעין, האויב מתנהג אחרת, יכול להיות פוטנציאל איום על המבצעים ולכן ההמלצה המודיעינית שלנו היא לחתוך", סיפרה אשת המודיעין. "קרה גם שמטוס חזר".
לילה אחד בחודש מאי 2018, מפקד המבצע האיראני סולימאני החליט לגמול לישראל על כל פעולות המב"ם ושיגר 34 רקטות לצפון ישראל. "נערכנו מבעוד מועד, ומיד לאחר מכן יצאנו בטווח של שעות למבצע שנקרא 'בית הקלפים', לתקיפה רחבה מאוד בסוריה, שהמחיש לאיראנים את עומק המודיעין שלנו, את יכולת ההגנה המצוינת שלנו ויכולת תקיפה ראויה לציון של מעל מאה מטרות שהכאיבו מאוד לאיראנים", אמר איזנקוט.
אחרי התקיפות בסוריה ואחרי שצברה ביטחון, ישראל הרחיבה את אזורי הפעולה שלה ותקפה גם שיירות נשק בגבול עיראק. הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי אמר בנאום: "יכולנו לא לדעת לפני כמה שבועות על השיירה הסורית שעוברת מעיראק לסוריה, יכולנו לא לדעת מה יש בה ויכולנו לא לדעת שמתוך 25 משאיות, זאת המשאית, משאית מספר 8, היא המשאית עם האמל"ח".
לאורך כל הדרך הידקה ישראל את שיתוף הפעולה שלה עם ארצות הברית סביב המערכה אך נאלצה לצרף את רוסיה כשותפה חדשה כדי שהמהלך אכן יצליח לדחות את המלחמה הבאה ככל הניתן. איזנקוט שחזר: "ראש הממשלה, ראש המל"ל, ראש אמ"ן ואני במוסקווה עם מפגשים עם נשיא המדינה ועם הרמטכ"ל ובונים אופרציה שמאפשרת לנו לפעול, זה אפקטיבי גם היום. אין ברירה מפני שהאיראנים מקיימים מאמץ מקביל, הם מנסים לצייד את האויבים שלנו והם מפעילים את זה 24/7, גם בלבנון, גם בסוריה".
גדי אינזקוט, לשעבר הרמטכ"ל, התייחס לשיתופי הפעולה בין איראן לרוסיה: "אי אפשר להתעלם מהעובדה היום שיש טריפה של הקלפים, שהאיראנים היום קרובים מאוד לרוסים בשיתוף הפעולה, באספקת נשק הדדית, זה מבשר רע מבחינתנו, אבל אין לנו ברירה אחרת, אלא לנסות להמשיך את האופרציה הזאת, היא הביאה תועלת גדולה מאוד למדינת ישראל בעובדה שגרענו יכולות אויב, העצמנו את ההרתעה שלנו במרחב ולא הייתה מלחמה רחבה בשנים האלה".
"תקיפת מב"ם דוחה בעוד רגע את המלחמה, כי היא בפתח ויש מתח", אמר טייס הקרב. "אני יודע להגיד שהאויב מרגיש כל הזמן משהו מכה בו, אין לו רגע דל".