"איתן", הנגמ"ש החדש של צה"ל, נראה עצום מבחוץ ויוצא דופן גם מבפנים. נדמה שהמפתחים השקיעו מאמץ מיוחד בהנדסת האנוש ולא חסכו בטכנולוגיה. לפעמים הנסיעה בו אף מזכירה משחק מחשב.
קיימים ב"איתן" שמונה צמיגי ענק עם שש נעילות דיפרנציאל, שיכולים לנסוע גם אם נפגעו הודות למערכת שממלאת אותם אוטומטית באוויר. בנוסף לצמיגים, ניתן למצוא בו מנוע דיזל אימתני, אם-טי-יו של רולס רויס, לא פחות, עם כמעט 16 אלף סמ"ק, כולל שני טורבו ו-750 כוחות סוס. כוח עצום שיודע להניע את ארבעים הטונות האלו במהירות רבה יחסית למשקל - תשעים קילומטר לשעה.
אלה לא החידושים היחידים; מערכת הנשק של האיתן, תותח ומקלעים, מופעלת אוטומטית מתוך הכלי, מבלי שהלוחמים עומדים בחוץ ומסתכנים. גם הנהג יכול לנהוג בלי להסתכל החוצה כלל.
"איתן" מחליף את ה-113-M, ששירת את הצבא האמריקני עוד בווייטנאם, בשנות ה-60. לישראל הוא עשה עלייה לפני יותר מחמישים שנה והספיק עוד להשתתף במלחמת יום הכיפורים. אחר כך, גם במלחמות האחרות, מלבנון ועד השטחים. ה"זלדה", כפי שקראו לו כאן, היה קל משקל, יעיל ואמין, עם נקודת תורפה שהלכה והחמירה עם השתכללות כלי הנשק של האויב. ה-113-M הפך לפגיע יותר ויותר.
"זה לא מחליף את ה-113-M, זה משהו אחר", הסביר סא"ל יואב שניידר, סגן מפקד חטיבת נח"ל. "מבחינת יכולות המעבר שלו ממקום למקום, אפשרויות המיגון והניידות".
הכלי הזה למעשה יכול להגיע בכוחות עצמו לכל תא שטח. הוא יכול לנסוע על הכביש לא בעיה. השריון שלו חסין דיו. הביטחון של הצוות היה אחד השיקולים המרכזיים, אם לא המרכזי שביניהם, בפיתוח של הכלי הזה.
נקודת המפנה הכואבת בהבנה שיש צורך בשימוש בכלי חדש, משופר יותר, הייתה בקרב בסג'עייה במבצע "צוק איתן". שבעה לוחמי גולני נהרגו מפגיעת טיל נ"ט בנגמ"ש שאיתו נכנסו לעזה. בקרב, נפל אורון שאול, שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס. "בכלי הזה, בסג'עייה של 2014, האירוע היה מסתיים אחרת לגמרי", אמר סא"ל שניידר. "הסיכוי הוא שהם היו נשארים בחיים".