גל הטרור בירושלים לא פוסק. שלשום המחבל מוחמד זלבאני בן ה-13 דקר למוות את סמ"ר אסיל סואעד, מחבל בן 14 דקר נער ישראלי בעיר העתיקה, ולפני שבועיים מחבל בן 13 ירה במתפללים יהודים בעיר דוד. הגל המטריד של ילדים שיוצאים לעשות פיגועים ממשיך להכות, וניתן לראות אותם מפטרלים בשכונות מזרח העיר עם רובי צעצוע. "אנחנו מחכים לצבא, רוצים לירות בהם", סיפר אחד הילדים.
הרשתות החברתיות הפלסטיניות מחרחרות מלחמה ומלאות בהסתה, ומי שסופג את התכנים הללו הם בעיקר בני הנוער. "הארץ היא לא שלכם. זאת הארץ של הערבים. ואין בעיה שבגלל זה משהו ירצח שבעה אנשים בפיגוע", טען בלהט צעיר במזרח העיר. כשכתבנו שאל: "אם הוא היה רוצח אותי? זה בסדר?", הצעיר השיב: "זה גם כן בסדר".
מבחינת הצעיר המזרח-ירושלמי – הכול מחובר להכול. מה שקורה בהר הבית, בג'נין, בשכם, בחברון, וברצועת עזה, יכול בכל רגע להיות הגפרור שמדליק את האזור ומניע את המחבל הבא. "האנשים שמתים בג'נין, האנשים שמתו בעזה ועדיין מתים, הם לא בני אדם? כולם ערבים, הכול איסלאם, הכול פלסטין בסופו של דבר. כמו שאתם כועסים, גם אנחנו כועסים, ואתם תראו דבר יותר חמור מזה אם המצב יישאר ככה", אמר צעיר נוסף, ואחר הוסיף: "זאת התוצאה של מדיניות הכיבוש. למשל, הילד הקטן הזה בגיל 13, רואה שאח שלו בכלא ושהיהודים מכים אותו במחסום".
ליאור אקרמן, חוק בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, טוען ששורש הבעיה היא במערכת החינוך הפלסטינית במזרח העיר, שמסיתה את הצעירים הפלסטינים: "תושבי מזרח ירושלים מתחנכים לפי מערכת החינוך הפלסטינית. התכנים שלהם הם פלסטיניים, ההסתה היא פלסטינית ויש להם תעודת זהות ישראלית שנותנת להם נגישות מלאה לתוך ישראל".